סעיף טו - 749 [גליון]

כח גברא בנטילת ידים [גליון]

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

שליח כ"ק אדמו"ר, וועסט בלומפילד, מישיגאן

בגליון יב [תשמח] עמ' 65 העיר בני הרב אליהו נתן הכהן שיחי', על הא דאדה"ז בסדר נטילת ידים לסעודה סעיף טו, כותב בתחלה בהדין של נט"י מן הכלי שצריך שיבואו המים מכח גברא, ואפילו אם הוא קטן, אם הוא בן ו' שנים ולמעלה שיש בו דעת קצת. ורבינו אינו מזכיר כאן הדין של נתינת מים ע"י עכו"ם.

משא"כ בהדין של כח גברא, בהסיר הברזא, דוקא שם כותב אדה"ז שנקרא נטילה כשירה ע"י כח אדם שהסיר הברזא, אפילו הוא עכו"ם.

והנראה לומר בפשטות, שמסימן רנט מוכח שיש כאן שני ענינים בהנתינה. א) דעת הנותן. וי"ל שאם אין דעת בהנותן, אז כשהוא שופך המים, נקרא המים מי שופכים שבסי' קס.

ב) המים צריכים שיבואו מכח גברא, וכמו במי חטאת "והזה הטהור על הטמא".

והנה עיקר החסרון בקטן הוא מה שאין בו דעת. וע"כ בנוגע ענין הראשון הוה יותר חידוש מה שנקרא נטילה כשירה אפילו קטן בן ו' שיש בו קצת דעת, וכ"ש עכו"ם שיש בו דעת שלימה. ובנוגע הדין של גברא, יש יותר חידוש. שאפילו אם אין כאן שפיכה של גברא כי אם כח גברא – הסרת הברזא – וביחד עם זה יש החסרון של עכו"ם, ועכו"ם לא נקרא אדם לכמה דברים, וע"כ יש כאן חידוש גדול, שכאן בנט"י דרבנן נקרא שפיר אדם ואפילו אם הוא רק "כח" אדם (ע"י הסרת הברזא) מ"מ נקרא נטילה כשירה וכ"ש קטן.