סעיף ו - 840 [גליון]

ברכת לישב בסוכה בהבדלה [גליון]

הרב גדלי' אבערלאנדער

מח"ס פדיון הבן כהלכתו

ראיתי מה שכתב רש"ב שי' לוין בגליון תשלט בנוגע לברכת "לישב בסוכה" בהבדלה, ויפה העיר שמפשטות דברי אדמוה"ז בשו"ע משמע שלא לברך, אולם היות שבכל אופן היתה הוראה כזו מרבינו זי"ע ולא מסתבר שהטעם היה משום שסוכה הכללית הוי כסוכת חבירו, דאז היה רבינו מדגיש זאת ע"מ שלא לבוא לידי טעות, וגם רבינו זי"ע ברשימות (ד, עמ' 11) כותב שכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע ציוהו לברך לישב בסוכה. ואפי' דמוסיף שהיה בדעת – וכן היה – לאכול אח"כ סעודת הערב, ומשו"כ רוצה הנ"ל לדייק דעל הבדלה עצמה אין עדיין הוכחה שצרים לברך, אי"ז נכון, דאם על ההבדלה אין לברך לישב בסוכה, אז גם כשבדעתו לאכול אח"כ ג"כ אין לברך עד שיאכל, וכלשון רבינו הזקן בסוף סי"ב: "ואפי' שותה וישן ומטייל קודם האכילה א"צ לברך לפי שהן טפלים להאכילה שלאחריהם", וזהו אפי' כשרוצה לאכול מיד אחר השתייה, דלא חילק בזה.

 ועוד דרבינו הזקן בסימן תרמג ס"ג כותב דאפי' "בסעודת שבת ויו"ט שחרית שמברך על הכוס כיון שאינו אומר קידוש היום אינו אומר לישב בסוכה קודם שתיית הכוס לפי שצריך לסמוך ברכה זו להאכילה שהיא עיקר המצוה שעליה מברכין", ורק בקידוש בליל יו"ט או שבת אומרים לישב בסוכה על הכוס כיון שאומרים קידוש היום עליו. וא"כ האכילה אחר ההבדלה אינה סיבה לברך לישב בסוכה כבר על הכוס, ובכל זאת אמר לו אדמו"ר הריי"צ נ"ע לברך, ע"כ שהיה זאת משום שלדעתו צריך לברך לישב בסוכה בהבדלה.

והביאור בזה נראה, דהנה הב"ח (הובא במג"א סק"ה) כתב להלכה ולא למעשה דבני חבורה שקבעו לשתות הוי קבע גמור ובעי סוכה ולברך עליה, והלבוש והא"ר כתבו דאף יחיד הקובע עצמו ליין יכול לברך לישב בסוכה, והטעם כיון דמעיקר הדין מברכין אף על הכניסה אלא דסמכוהו על האכילה, מ"מ כששותין יין בקביעות שפיר מברך. ואף שהפוסקין לא פסקו כוותיה, דזהו משום דסוברין שבאכילת עראי לכו"ע אין מברך שכניסתו נקרא עראי, אך בהבדלה שהיא חשובה ומחויבת בסוכה כדברי רבינו הזקן בס"ו, יש לצרף דעת הלבוש והא"ר ולברך "לישב בסוכה". וסברא זו חייבים לומר בכל אופן לגבי קידוש, דאל"כ אמאי מברכין לישב בסוכה בקידוש היום והיה לו לחכות עד אחר ברכת המוציא, על כרחך כהנ"ל, א"כ יש לומר סברא זו בהבדלה. והרוצים לצאת ידי כל הפוסקים – יעשו כפי שכתב רש"ב לוין – ויאכלו מיד לאחר הבדלה מיני מזונות.