סעיף א - 742

טלטול בגן העיר ובבית החיים

הרב שלום דובער לוין

מנהל ספריית ליובאוויטש

זה איזה שנים דנים כמה רבנים אודות היתר טלטול בשבת בבית החיים (אצל האהל), שהוא קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה. וכעין זה גם בגן העיר (אם אין בה פרצה יותר מעשר).

לכאורה מבואר בשו"ע אדה"ז (סי' שנח ס"א) שהוקף לדירה אין פירושו מקום שאוכלים ולנים כ"א שעשוי "לכניסה ויציאה תמיד". ומלשון זה מוכיח בשו"ת ה"צמח צדק" (חאו"ח סי' לט) "דאם עשוי לכניסה ויציאה תמיד אעפ"י שאין שם תשמיש אחר חשוב מוקף לדירה". וכן מוכיח שם מדין דיר שנק' מוקף לדירה "אפילו אין בהם שום דירה לאדם כ"א לבהמה ובני אדם נכנסין ויוצאין תמיד". וכך כותב גם אדה"ז שם ס"ה "כל מקום שהוקף לדירה דהיינו לכניסה ויציאה תמיד כגון דיר".

וא"כ כמו"כ הוא לכאורה דין בית החיים וגן העיר, שאע"פ שאין בהם שום דירה לאדם מ"מ נכנסין ויוצאין בהם תמיד ונק' מוקף לדירה.

ועוד יש להוכיח כן לכאורה ממ"ש בשו"ע אדה"ז שם סי"ז "נטע רובו אילנות . . אינם מבטלים הדירה, שדרך הוא להסתופף בצל האילנות תמיד", הרי מטעם זה גם גן העיר יכול להקרא מוקף לדירה.

אמנם מה שעומד נגד זה הוא מ"ש בשו"ע אדה"ז שם ס"ג "וחצר המשכן ג"כ לא היה מוקף לדירה", אע"פ שגם בו היו נכנסין ויוצאין תמיד. ומה בין זה לגן העיר ובית החיים?

ואולי יש לבאר טעם החילוק בזה עפימ"ש בשו"ע רבינו הזקן רס"י שס"ב, שאחר שכותב שצ"ל "לכניסה ויציאה תמיד" מבאר שאינו נק' מוקף לדירה אם "אינו דר בה יומם ולילה אלא מסתופף בצלה בלבד כשהחמה עומדת עליו . . אפילו יום ולילה אחד בקביעות אלא כשחמה קודרת בלבד".

ואפשר שזהו גם הטעם שחצר המשכן אינו נקרא מוקף לדירה, כיון שתשמישו הקבוע של חצר המשכן הוא ביום ולא בלילה, ובבית המקדש היו סוגרים הדלתות בלילה, משא"כ הדיר וגן אילנות שעשוי להסתופף בצלם, שעשוי לכניסה ויציאה הן ביום והן בלילה.

ולפי"ז לא יהי' היתר לכאורה לטלטל בשבת בבית החיים שהוא סגור בדרך כלל בלילות. ועדיין צ"ע בכל זאת.