סעיף כא-ב - 743 [גליון] 2

תפלה ביום המעונן [גליון]

הרב מאיר צירקינד

תושב השכונה

לבאר שאלתי בגליון ו [תשמב], הוא דבר הפשוט שכ"ק אדה"ז בסי' רסג סעי' כא-כב מדבר בעיקר באם נתפזרו העבים, דהא מקור ההלכה הוא בגמ' ברכות דף כז, א ושם כתוב "ונתפזרו העבים וזרחה החמה" (אבל שם אין כתוב בנוגע קודם או אחר פלג המנחה).

ושאלתי היא, עד"מ, ראו נץ החמה בשעה 6:00 בבוקר, ובשעה 4:00 אחה"צ "נתקשרו שמים בעבים" והתפללו ערבית של שבת, ובשעה 4:30 נתפזרו העבים, ובשעה 6:00 שקעה החמה, וא"כ לא ידעו את שעת פלג המנחה (שהיא בשעה 4:45) עד ששקעה החמה.

וכ"ק אדה"ז כתב "א"צ לחזור ולהתפלל אם כשהתפללו הי' מפלג המנחה ולמעלה כו' ואסורים במלאכה". ושאלתי היא, האיך ידעו אם עכשיו מותרים הם במלאכה או אסורים הם במלאכה, אם לא יודעו עד שעה שהוא ודאי אסור (היינו שקיעת החמה)?

אבל באמת התירוץ לזה הוא בדברי כ"ק אדה"ז בסעי' כא, דלא כתב שם "נתפזרו העבים", אלא "ואח"כ נודע לו שעוד היום גדול" (דהיינו, אפי' אם לא נתפזרו העבים נודע לו), וה"ה אם כל הציבור לא ידעו, ואחר שהתפללו נודע להם ע"י (למשל) אחד בעיר שהי' בקי בדבר.

*

בסי' שכא ס"ז כתב כ"ק אדה"ז: הצריך לדוך פלפלין וכו' ואין לשום הפלפלין תוך בגד ויכתוש בסכין עליו מפני שמוליד ריח בבגד אע"פ שאינו מתכוין לכך כמ"ש בסי' תקי"א. עכ"ל.

וצ"ע, דהא בסי' תקיא ס"ז כתב: ולפיכך מותר להניח מיני בשמים על הבגד אם אינו מתכוין להוליד ריח בבגד, אבל אם הוא מתכוין לכך אסור. עכ"ל.