סעיף א - 744

דין רה"י לשיטת הרמב"ם ושו"ע ואדה"ז

הרב אברהם הערץ

ר"מ בישיבה

א) שבת ו, א, ת"ר ד' רשויות לשבת, רה"י, ורה"ר, וכרמלית, ומקום פטור. ואיזו היא רה"י חריץ שהוא עמוק י' ורחב ד', וכן גדר שהוא גבוה י' ורחב ד' זו היא רה"י גמורה . .

והנה בשו"ע או"ח סי' שמה סעי' ב' כתב וז"ל: איזה רה"י מקום המוקף מחיצות גבוהים עשרה טפחים ויש בו ד' טפחים על ד' טפחים או יותר וכן חריץ עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה וכן תל גבוה עשרה ורחב ארבעה על ארבעה.

אבל ברמב"ם פי"ד מהל' שבת ה"א כתב: אי זו רה"י תל שגבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר על כן, וכן חריץ שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה על ארבעה או יתר על כן, וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גובהן עשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יתר על כן . .

וצ"ב מדוע הרמב"ם מנה קודם תל חריץ, ואח"כ המוקף מחיצות, ובשו"ע הסדר איפכא.

ועוד צ"ב מדוע בברייתא לא קתני בדין רה"י מקום המוקף מחיצות.

והנה הסמ"ג מצות עשה ס"ה, הביא ברייתא זו וכתב וכל שכן היקף מחיצה גבוה עשרה טפחים שמקיף ארבעה טפחים.

ויש לומר שהי' קשה לי' מדוע לא קתני מקום המוקף מחיצות בברייתא, ולכן מבאר דמדין עמוד וחריץ יש ללמוד דכ"ש מקום המוקף מחיצות. (ומה דתני חריץ בברייתא יש לומר דהחידוש בזה הוא דגם בעומק הקרקע יש דין רה"י).

ב) ויש לבאר זה ע"פ המבואר בשו"ע אדה"ז סי' שמה סעי' א' שכתב כמו הסדר בשו"ע, ומבאר שם: וכן עמוד או תל שהוא גבוה עשרה ורחב ד' על ד' הרי הוא כמוקף מחיצות גבוהות עשרה שהלמ"מ הוא שאנו אומרים גוד אסיק . .

וכמבואר בפירש"י בסוגיא ו, ב ד"ה גמורה דעמוד יש לו דין רה"י משום שאמרינן גוד אסיק והוי כמוקף מחיצות על גבי העמוד.

ולפ"ז מבואר מדוע לא תני בברייתא מקום המוקף מחיצות, משום שכל דין רה"י בעמוד היא רק משום גוד אסיק, וא"כ כ"ש כשיש מחיצות ממש.

ולכן כתב השו"ע ועד"ז בשו"ע אדה"ז הסדר דיני רה"י קודם מקום המוקף מחיצות, וכן חריץ עמוק עשרה טפחים שנמצא חללו מוקף מחיצות. ואח"כ וכן עמוד שדינו כמקום המוקף מחיצות. מדין גוד אסיק.

ג) אמנם הרמב"ם שכתב איפכא, הוא משום שסבר שדין רה"י בעמוד ותל אינו מדין גוד אסיק, וכמבואר בארוכה בחידושי ר"ח הלוי על הרמב"ם.

אלא ע"ד המבואר במאירי סוכה ד, א, וז"ל: יש שואלים בשמועה זו ממה שאמרו במס' שבת פ' הזורק שאם זרק אבן על תל גבוה עשרה בשבת חייב מפני שהוא רה"י, אלמא לא בעינן מחיצות הניכרות, ואין זו שאלה שבזו אי אתה צריך לגוד אסיק, עד שתצטרך בה למחיצות ניכרות, שאין הטעם אלא מפני שכל שגבוה עשרה ורחב ארבעה אינו תשמיש של בני רשות הרבים ודינו כרשות היחיד אף בלא מחיצות, אבל בסוכה למחיצות אנו צריכים, ואם כן הדבר צריך למחיצות הניכרות. ע"כ (וכן מבאר בר"ח הלוי על הרמב"ם שם עד"ז עיי"ש).

ומבואר בדבריו, דדין רה"י בשבת אינה משום שהמחיצות המקיפות המקום עושות המקום לרה"י, אלא שכל שהמקום מובדל מתשמיש הרבים בגובה עשרה ורוחב ד' הוי רה"י.

ולכן עמוד או תל דינו כרה"י לא מדין גוד אסיק מחיצות, שהרי אין כאן מחיצות הניכרות. אלא שכל שגבוה עשרה ורחב ד' אינו תשמיש של בני רה"ר, ודינו כרה"י אף בלא מחיצות. (אבל בסוכה בעינן מחיצות ולכן צריך מחיצות הניכרות).

ולפ"ז יש, לומר דלהרמב"ם עיקר דין רה"י הוי תל וחריץ, שהמקום מצד עצמו מובדל מרה"ר. ולכן מנה קודם תל וחריץ, ואח"כ כתב וכן מקום שהוא המוקף מחיצות הוי רה"י כמו עמוד וחריץ, שנעשה המקום מובדל ע"י המחיצות ואינו תשמיש של רה"ר.

ובקיצור, לפי השו"ע ושו"ע אדה"ז עיקר דין רה"י הוא ע"י המחיצות, ועמוד יש לו דין רה"י מדין גוד אסיק והוי כמוקף מחיצות.

אבל להרמב"ם עיקר דין רה"י הוא שהמקום מובדל מתשמיש רה"ר, ותל ועמוד וחריץ הוי עיקר דין רה"י. וכן מקום המוקף מחיצות, הוי כמו"כ רה"י שנעשה המקום מובדל מבני רה"ר.

ד) אמנם צ"ב מדוע להרמב"ם לא מנה הברייתא גם הדין רה"י במקום המוקף מחיצות.

בשלמא לדעת השו"ע ואדה"ז, למדים מכ"ש כמו שכתב הסמ"ג שם. אבל ברמב"ם משמע שעיקר הדין רה"י הוא תל וחריץ ולכן כתב קודם תל וחריץ, א"כ מנלן ומדוע לא מנה הברייתא גם הציור דמקום המוקף מחיצות.

והנה בביאור הגר"א בשו"ע שמה סעי' ב' בד"ה מקום כתב וז"ל: פשוט בכמה מקומות ועיקרה בברייתא שם גדר דלא כפירש"י שם ועי' בה"ג. וכן חריץ שם וכן תל מתנ' צ"ט א'.

ומדבריו מ שמע שמפרש בשו"ע ורמב"ם, דהפירוש גדר בגמ' הוא מקום המוקף מחיצות, דלא כפירש"י שם דפירש גדר כותל גבוה י' ורחב ד'. ודין תל ועמוד נלמד לפי' הגר"א מהמשנה דצ"ט.

ולפי דבריו קשה מדוע בברייתא לא מנה התנא גם תל ועמוד.

ולכן בשו"ע יש לבאר כמו שכתב אדה"ז שם דתל ועמוד דין רה"י משום גוד אסיק, ולכן התנא מנה גדר דהוי עמוד ותל. ומקום המוקף מחיצות נלמד מכ"ש כמו שביארנו לעיל, וכמבואר בסמ"ג מצות עשה ס"ה.

וגם בשיטת הרמב"ם שכתב קודם תל חריץ ואח"כ מקום המוקף מחיצות, א"א לומר שמפרש כהגר"א גדר מקום המוקף מחיצות ודין תל נלמד מהמשנה בדף צט.

דהרי מהרמב"ם משמע שעיקר דין רה"י הוי תל, ולכן מנה קודם וכמבואר בארוכה לעיל.

וא"כ עיקר הדין דרה"י הוא עמוד דהוי מובדל מבני רה"ר. ולכן יותר נראה לפרש דהרמב"ם סבר דפירוש גדר בגמ' ו, א הוא תל, ומה שכתב הלשון תל ולא גדר או עמוד, יש לומר דגם בתל המתלקט עשרה מתוך ד' יש דין רה"י, אבל אכתי צ"ב מדוע לשיטת הרמב"ם לא קתני בברייתא ו, א גם דין מקום המוקף מחיצות. וצ"ע.