סעיף ד - 1084

תלייה לקולא משום דרכי שלום

הרב לוי יצחק ראסקין

דומ"צ בקהילת ליובאוויטש, לונדון

הנני בזה להצביע על שינוי לשון קל שממנו נובע שינוי גדול להלכה, בין לשון המגן אברהם ללשון אדה"ז:

מגן אברהם סימן שמז סק"ד: "ואסור להשאיל לאדם כלי מלאכה אם הוא חשוד לעשות מלאכה בשבת, אם לא שיש לתלות שיעשה בה מלאכת היתר. ודוקא בדבר המצוי, אבל בדבר שאינו מצוי אסור, אם לא מפני דרכי שלום ע' בגיטין ד' ס"א ובתוספות".

שולחן ערוך אדה"ז סימן שמז ד: "וכן אסור להשאיל כלי מלאכה בשבת לישראל החשוד לעשות מלאכה בשבת, אפילו הוא כלי המצוי לו לשאול במקום אחר. ואם יש לתלות שיעשה בו מלאכת היתר, מותר להשאילו אם הוא כלי המצוי. אבל אם אינו מצוי, אסור להשאילו לו, אלא אם כן יש בו משום דרכי שלום. אבל אם אין לתלות שיעשה בו מלאכת היתר, אסור להשאילו לו אפילו במקום שיש בו משום דרכי שלום".

משמעות המגן אברהם היא שההבחנה בין השאלה סתם לבין השאלה למטרה של דרכי שלום היא, שבסתם אי אפשר לתלות כי אם בדבר המצוי, ואילו לצורך דרכי שלום אפשר לתלות גם בדבר שאינו מצוי. וכן פירש ה'מחצית השקל': "ודוקא בדבר המצוי". ר"ל שאותו דבר שתולין בו להיתר הוא דבר המצוי. והוא כהבחנת התוספות בד"ה משאלת (גיטין סא א), ומפורש יותר בפירוש הר"ש לשביעית (פ"ה מ"ח).

ואילו אדה"ז פירש 'מצוי' דקאי על הכלי הנשאל, לא על הפעולה שיעשה בו השואל. וההבחנה לאדה"ז בין היתר מכירת שור להחשוד על השמיטה - אולי הוא קונהו לשחיטה, לבין היתר השאלת נפה וכברה להחשודה על השביעית - משום דרכי שלום - היא, דבמכירת שור מיירי שאפשר להקונה לקנות שור במקום אחר, והוי איפוא 'לפני עיור' דרבנן, ובתליי' הוי ספק, ולכן הותר. ובהשאלת נפה וכברה מיירי שלא תמצא לשאול כלי זה מזולתה, והוי חשש 'לפני עיור' דאורייתא, משום דהוי כתרי עברי דנהרא. אך משום דרכי שלום יש לסמוך אף בכה"ג על תליי' לקולא, אולי היא תשתמש בכלי זה לתשמישים מותרים. יסוד ההבחנה של תרי עברי דנהרא – במס' ע"ז (ו, א ואילך).

גם, אדה"ז אינו מבחין בין תליי' מצוי' לבין תליי' שאינה מצוי'.

עוד להעיר שאדה"ז מצייר הבעי' במשאילו הכלי בשבת. ומשמע דבימות החול מותר להשאילו אע"פ שיודע שישתמש בו למלאכה גם בשבת. וילע"ע.

והעירו לי כי כבר עמד על דיוק זה הגאון ר"מ אריק ז"ל בספרו מנחת פתים, באו"ח סימן הנ"ל: ". . אבל בש"ע הרב מפרש 'דבר המצוי' הוא שאפשר לו לישאל מאחר כלי כזו. ובזה הוא דשרי בדאיכא למיתלי בהתירא אפילו בלי דרכי שלום, אבל בשאי אפשר לו לישאל אצל אחר ואפשי לתלות בהתירא, ההיתר הוא רק מפני דרכי שלום, יעו"ש. ודבר זה לא ידעתי מאין הוציאו . .".

ואישתמיט דבר זה מספר המ"מ ומהמו"ל של שוע"ר, שלא ציינו דברי המנחת פתים, ואף לא ציינו לדין תרי עברי נהרא בע"ז שם.

ונפק"מ טובא ממהלך אדה"ז בזה, ואכמ"ל.