סעיף ג - 1066

גוד אחית וגוד אסיק בשו"ע אדה"ז

הת' ארי' דוב איידעלמאן

תלמיד בישיבה

כותב אדה"ז בשולחנו (או"ח סי' רמה ס"ג):

"עמוד גבוה עשרה שיש בראשו ד' על ד' ומתקצר והולך למטה, וכשמגיע ג"ט סמוך לארץ יש בו ג"ט על ג"ט, הרי הוא רה"י על ראשו לפי שהלל"מ היא שאומרים גוד אחית, דהיינו משוך את ראש העמוד מכל צדדיו והורד למטה עד לארץ והרי זה כאילו מחיצות מקיפות אותו מכל צדדיו עד ראשו וכיון שבראשו יש ד' על ד' הרי הוא שם רה"י גמורה כו'".

ואילו גבי גוד אסיק כותב (שם, א'):

"שהלמ"מ הוא שאנו אומרים גוד אסיק, דהיינו שאנו רואים את ד' צדדי העמוד הגבוהים י"ט כאילו נמשכו והועלו למע' על ראשו ועומדים כמחיצות סביב לו ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' על ד'".

והעיר ע"ז ה"דברי נחמי'" (חאו"ח סס"ח, א) וז"ל: "גם צריך טעם, כיון דלגוד אחית אמרינן בראש העמוד בלבד אף בדליכא כלל מחיצות יו"ד למה לא נימא הכי בגוד אסיק. וא"כ למה פליג רבנן עלי' דר' יוסי ב"ר יהודה" (דלא הוי רה"י במקום שגדיים בוקעין תחתיו דלא אמרינן שם גוד אחית, ל' הוי רה"י מטעם גוד אסיק).

והנה הא דקשה לי' להדברי נחמיה דגוד אחית וגוד אסיק שווים הם, ומה שנאמר באחר הו"ל לומר גן בשני, לכאו' סברא זו עולה מהסוגיא בסוכה (ו, ב) דאמרינן התם (לר"מ) "כי אתאי הלכתא ("ומחיצין הלל"מ) לגוד ולבוד ודופן עקומה". ופרש"י שם "לגוד. להיכא דצריך למיגד או גוד אחית או אסיק".

ולכאו' מהא דהגמ' (ובפרט לפי רש"י) כוללתם יחד משמע דשווים הם.

והנה בחגיגה (יט, א) איתא "אמר עול אבעיא מני' מרבי יוחנן, לרבי יהודה מהו להטביל מחטין וצינוריות בראשו של אדם (שרגלו אחת בתוך המקווה), גוד אחית אית לי' לרבי יהודה גוד אסיק לית לי', או דלמא גוד אסיק נמי אית לי'".

שמעינן משאלת הגמ' שאם נימא גוד אחית לאו דווקא שצריך לומר גם גוד אסיק.

ובפרט למסקנת הגמ' שם שר' יהודה גוד אחי תאית לי' גוד אסיק לית לי'.

ולהעיר מלשון רש"י ד"ה הכי גרסינן (שם, ב – שייך לע"א) "דכיון דאית לי' גוד אסיק כ"ש דאית לי' גוד אחית כו'", ע"כ. משא"כ איפכא לא אמרינן.

ולפ"ז לכאו' מסולקת קושיית ה"דברי נחמי'" שמה שנאמר גבי גוד אחית לאו דוקא שכן הוא אצל גוד אסיק, כי אולי אפ"ל דאדה"ז נקיט כהסוגיא דחגיגה.