סעיף ט - 1074

בירך ואח"כ הביאו לפניו

הרב שבתי אשר טיאר

מלבורן, אוסטראליא

בשו״ע אדה״ז סי׳ רו סעיף ט (ובסדר ברה״נ פ״ט ה״ד) נפסק שאם בירך על דבר לאכלו או להריח בו או לעשות בו מצוה ואח״כ הביאו לפניו, אף שבירך על דעת כן צריך לחזור ולברך. והוא כדעת הרא״ש (ברכות פ״ו סי׳ כ) והטור (שם).

ובתהלה לדוד (שם סק״א) הקשה דצ״ע בזה כיון דבסי׳ רעא בקו״א סק״ח משמע דפוסק כר״ת דכשהי׳ דעתו עליו בשעת הברכה א״צ לברך, אף שלא הי׳ לפניו בשעת הברכה.

ובהציונים שם (בהמהדוה״ח) ציון מ הוסיפו לכתוב בפשיטות שכאן פסק אדה״ז כהטור ובסימן רעא סעיף כח[1] ובקו״א שם סק״ח פסק אדה״ז כר״ת (בהגהות מיימוניות ברכות פ״ד אות ז).

והנה מלבד זאת שקשה מאד לקבל שיפסוק אדה״ז בסימן רו כהרא״ש ובסימן רעא יפסוק כר״ת (ושוב בסדר ברה״נ פ״ט ה״ד יפסוק כהרא״ש), הרי עיקר התמי׳ שלי היא על הבנת התהלה לדוד בדברי אדה״ז בהקו״א, דלפענ״ד לא קשה מידי וכדלקמן:

בסי׳ רעא סכ״ח פסק אדה״ז שמי שקידש על כוס מלא מים כסבור שהוא יין ובשעה שקידש על המים הי׳ לפניו רביעית יין בכלי אחד על השולחן או על הספסל אצלו מוכן לשתות אזי אינו צריך לא לברכת בורא פרי הגפן ולא לחזור ולקדש אלא ישתה מיד מן המוכן שלפניו.

וע״ז כתב אדה״ז בקו״א שאפשר שגם המג״א מודה בזה ושמ״ש שיחזור ויקדש מיירי כשלא הי׳ לפניו רביעית יין (מוכן לשתות) בשעה שקידש.

וממשיך אדה״ז לתרץ – כיון שלכאורה קשה לפי״ז מה שכתב המג״א שם שאם הי׳ דעתו לשתות יין יותר אין צריך לברך על היין, דאי מיירי כשלא הי׳ לפניו רביעית יין בשעה שקידש (כנ״ל) וס״ל להמג״א (כר״ת) דמהני מה שהי׳ דעתו על היין אף כשלא הי׳ לפניו כשבירך עליו, למה כתב המג״א בסי׳ רו סק״ז דכשאינו לפניו לא מהני מה שהי׳ דעתו עליו – שמ״ש המג״א בסי׳ רו סק״ז דכשאינו לפניו לא מהני מה שהי׳ דעתו עליו הוא רק לפי דעת הטור שעמד בה המג״א לישב, אבל איהו ס״ל כר״ת. [ואח״כ מוסיף אדה״ז שאף את״ל שהמג״א חולק ע״ז וס״ל שצריך לחזור ולקדש אף כשהי׳ לפניו רביעית יין בכלי אחד על השולחן או על הספסל אצלו מוכן לשתות, הרי קיי״ל ספק ברכות להקל].

ובדברי המערכת בציון מ שרצו לומר שבסעיף כח פסק אדה״ז כר״ת דכשדעתו לשתות עוד יין אחר הקידוש אין צריך לחזור ולברך על היין אפילו לא הי׳ היין לפניו (ודלא כבסימן רו סעיף ט שפסק כהרא״ש וטור), צע״ג שהרי הכוונה שם בפשטות היא שהי׳ היין כבר לפניו על השולחן כשבירך עליו (וכמו שמציין אדה״ז לסי׳ רט שלא הגיע לידינו אבל מפורש כן בסדר ברה״נ פ״ט ה״ד), ורק שלא הי׳ רביעית בכלי א׳ מוכן לשתות (כבהמשך הסעיף שם).

ולפי״ז, בסימן רעא ציון רלח, יש למחוק מ״ש שם מהקו״א ולכתוב במקומו:

ולפי מ״ש בסדר ברה״נ פ״ט ה״ד מדובר כאן שהי׳ היין לפניו על השולחן כשבירך על היין (ורק שלא הי׳ רביעית בכלי א׳ מוכן לשתות).

 


[1]) והיינו שהוסיפו על התהלה לדוד (שהקשה רק מהמבואר בהקו״א) וכתבו שאף מהפנים מוכח כן.