סעיף מט - 1078

מתי אין סומכין על החזקה

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

שליח כ"ק אדמו"ר ורב – וועסט בלומפילד, מישיגן

כתב המחבר בשו"ע או"ח סקכ"ח סל"ד וז"ל: "קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא כפיו בפני עצמו כלל אבל עם כהנים שהם גדולים נושא ללמוד ולהתחנך כו'".

וז"ל רבינו בשולחנו סקכ"ח סמ"ט: "קטן אפילו הוא בן י"ג שנה אלא שלא הביא ב' שערות אינו נושא את כפיו כו' (רק שצריך לדקדק בשערותיו שלא יבא לידי ברכה לבטלה)".

והנה מש"כ שצריך לדקדק בשערותיו הוא מהמ"א סקמ"ח. ובמ"מ וציונים למהדורא החדשה של שו"ע רבינו (ציון תעז) הקשו, שהרי במ"א סי' נ"ג ס"ק י' (בנוגע לש"ץ) וכן בשו"ע רבינו סי' נ"ה סעיף ו' (בנוגע לצירוף למנין) מבואר, דבמילי דרבנן סומכין בזה על החזקה. והניחו ב"צע"ג".

ועיין בפמ"ג שרצה לחלק בין הדינים, דבנשיאת כפים, מכיון שחז"ל אמרו שקטן אסור לשאת כפיו לבד, א"כ אם אין לו שערות והוא בגדר קטן, אין בנשיאות כפיו שום ענין של חינוך ויש כאן ברכה לבטלה ואיסור של לא תשא וספק איסור של תורה. וע"כ צריך לבודקו. משא"כ בש"ץ ובמנין, מותר לסמוך על החזקה כיון שתפילה הוא דרבנן. אלא דהקשה ע"ז, שהרי, גם בחזרת הש"ץ יש חשש ברכה לבטלה.

ונראה לומר בזה: דהא דסומכין על החזקה בנוגע לצירוף קטן למנין או למנותו לשליח ציבור, הוא משום שאין הציבור מחויב לביישו בבדיקת שערות. אך בנשיאת כפים, דאי"ז שהציבור ממנים אותו, הרי האב שהוא אחראי על הקטן צריך לדקדק בשערותיו ולא להרשות לו לעלות לדוכן (לבד) כשאין לו שערות משום ברכה לבטלה. בסג"א: ההיתר לסמוך על החזקה הוא רק לאחרים, אך האדם עצמו (ובקטנותו – אביו) צריך לדקדק ולא לסמוך על החזקה.

והנה לכאורה, גם בצירוף למנין או במינוי לש"ץ, שייך לומר שהאב צריך לבודקו ולדקדק בשערותיו. ומה שהמ"א כותבו כאן היינו משום שיש כאן חידוש שלא נמצא שם: שם מדובר בדבר שבקדושה, ואם באמת אין שערות להנער יחסר מהציבור הדבר שבקדושה ובמילא פשיטא שצריך אביו לדקדק בזה כדי שלא להכשיל הציבור. החידוש כאן הוא שלמרות זאת שאם אין להקטן שערות אין הפסד להציבור רק שהקטן יברך ברכה לבטלה, מ"מ גם בזה צריך אביו לדקדק בשערותיו ולמנוע ממנו ברכה לבטלה.

והנה כל זה הוא חידוש גדול וי"ל שמשו"ז כתב אדה"ז דין זה בסוגריים להראות שהוא מסופק בכוונת המ"א.