סעיף לו - 1020

בענין המנהג שהכהנים מכסים
פניהם וידיהם בנשיאת כפיים

הת' דוד בלעכער

תות"ל 770

שו"ע אדמוה"ז הל' נשיאת כפיים סי' קכח סעיף לו: "בשעה שהכהנים מברכים העם לא יביטו בעם ולא יסיחו דעתם אלא יהיה עיניהם כלפי מטה כמי שעומד בתפילה בכוונה שהרי הם מתפללים שיברך הקב"ה את כל ישראל והעם המקבלים את הברכה ג"כ יכוונו לברכה ויהיו פניהם נגד פני הכהנים מטעם שנתבאר למעלה ולא יסתכלו בהם שלא יסיחו דעתם וכ"ש שלא יסתכלו במקום אחר, ולכן נהגו במקומות הרבה לשלשל הטלית של מצוה על פניהם וידיהם כדי שלא יוכלו להסתכל בעם ולא העם בהם לא בפניהם ולא בידיהם. ובמדינות אילו נהגו שהכהנים משלשלין הטלית על פניהם כדי שלא יוכלו להסתכל בלבד, אבל ידיהם חוץ לטלית כדי שהם עצמן לא יוכלו להסתכל בידיהם ולא יבואו לידי היסח הדעת והעם משלשלים הטלית ג"כ על פניהם כדי שלא יוכלו להסתכל בידי הכהנים ומנהג זה יותר נכון להיות נשיאת כפי הכהנים גלויים ונראים ולא תהא טליתו חוצצת בין כפיהם להעם כי כן הוא משמעות הכתוב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם שלא יהיה דבר חוצץ בין הכהנים לעם וכו'.

אדמוה"ז מביא ב' מנהגים שונים למנוע היסח הדעת מצד הכהנים המברכים ומצד הקהל: מנהג הא'-שהכהנים יורידו את הטלית ויכסו פניהם וידיהם, ז.א. שבפשטות אין על הקהל לעשות מאומה.

מנהג הב' - בארצות אירופה שהכהנים מכסים רק פניהם, אבל ידיהם הם מחוץ להטלית, ושהעם מכסים פניהם עם טליתם על מנהג הב' כותב אדהמו"ז "ומנהג זה יותר נכון", כי משמעות הכתוב הוא שלא תהא חציצה בין ידי הכהנים והעם.

יוצא לפי"ז שלפי המנהג הא' צריכים העם לכסות פניהם, משא"כ לפי מנהג הב' מנהג אירופה שע"ז כותב האדמוה"ז "ומנהג זה יותר נכון" אין לכאורה על הקהל לכסות פניהם עם טליתם.

לפי"ז צריך ביאור לפענ"ד, כי המנהג הנפוץ הוא שהכהנים מכסים פניהם וידיהם עם טליתם, אע"פ שכתב אדמוה"ז שיש לנהוג כמנהג הב', שידיהם יהיו חוץ לטליתם [כי כן הוא משמעות הכתוב]?

ולאידך גיסא לפי המנהג הנפוץ שהכהנים מכסים פניהם וידיהם ג"כ קשה דאז לכאורה אין ענין כלל על הקהל לכסות את עצמם בטליתם (כיון שאין היסח הדעת). אבל בפועל רואים שאעפ"כ הקהל מכסים את עצמם בטליתם, אע"פ שלכאורה אין צורך לזה, כיון שבפועל הכהנים מכסים ידיהם בטליתם?

המקור לדין זה הוא בטור סימן קכ"ח סעיף כ"ח שכותב: ובשעה שהכהנים מברכין העם לא יביטו בהם ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמי שעומד בתפילה. והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו בהם. עכ"ל. וכותב ע"ז הב"י בסעי"ק כ"ג "...ונוהגים הכהנים בארץ מצרים לשלשל טלית של מצוה על פניהם וידיהם ומנהג יפה הוא כדי שלא יוכלו להסתכל בעם ולא העם בהם ויבואו לידי היסח הדעת, עכ"ל. ז.א. שלפי הב"י הכהנים מכסים פניהם וידיהם תוך הטלית.

בד"מ אות ט"ו כותב: ובארצות האלו נוהגים העם שעושין כן כדי שלא יוכלו להסתכל בידי הכהנים והכהנים משלשלין טליתותיהם על פניהם אבל ידיהם מחוץ לטליתותיהם שגם הם לא יסתכלו בידיהם ואמרינן בירושלמי דאסור להסתכל בכהנים משום היסח הדעת, עכ"ל. מזה רואים שהמנהג בארצות ספרד היה שהכהנים מכסים פניהם וידיהם בטליתותיהם, משא"כ באירופה הכהנים היו מכסים רק פניהם בטליתותיהם, אבל ידיהם הם בדוקא חוץ לטליתותיהם [משום היסח הדעת]. ולכאורה בגלל זה יש חילוק האם על הקהל לכסות את עצמם בטליתותיהם, דלפי מנהג מצרים, כיון שהכהנים מכסים פניהם וידיהם אין היסח הדעת מצד הקהל, ולכן א"צ לכסות את עצמם בטליתותיהם, משא"כ למנהג אירופה שידי הכהנים הם מחוץ להטלית, לכן יש חשש היסח הדעת מצד הקהל, ולכן מכסים את עצמם ג"כ.

וכן מובא בשו"ע סימן קכ"ח סעיף כ"ח: בשעה שהכהנים מברכים העם לא יביטו ולא יסיחו דעתם אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפילה והעם יכוונו לברכה והיו פניהם כנגד פני הכהנים ולא יסתכלו בהם. הג"ה וגם הכהנים לא יסתכלו בידיהם על כן נהג, לשלשל הטלית על פניהם חוץ לטלית ויש מקומות שנהגו שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו העם בהם (ב"י).

באג"ק חלק א' עמוד כ"ט כותב כ"ק אדמו"ר וז"ל: עוד שאל השואל: (לאחר ששאל שאלה א') אדה"ז סעיף ל"ו כתב שמנהג הנכון שיהיו ידי הכהנים חוץ לטליתם. אבל בפולין אין נוהגין כן, ואיך יתנהג. וכותב כ"ק אדמו"ר "ובודאי יש בשני הפרטים מנהג קבוע ובא במסורה אצל הכהנים מאנ"ש ופוק חזי.

מתוכן המכתב נראה שבפשטות באירופה צ"ל ידי הכהנים חוץ לטליתם כפי המובא בשו"ע ברור. וגם נראה משאלתו שבמקום שבו היה נמצא לפני שבא לפולין כן התנהגו כמו המובא בשו"ע ופליאתו הוא למה בפולין אין נוהגין כן? ז.א. שאפילו בארצות אירופה היו חילוקי מנהגים בזה בין מקום א' להשני. א"כ צריך בירור ביותר הנהגת המקומות באירופה שלכאורה למה לא התנהגו כפי המובא בשו"ע שידי הכהנים יהיו חוץ לטליתם?

בספר מנהגי ישראל מקורות ותולדות (דניאל שפרבר מוסד הרב קוק ירושלים עמודים לד-מ) מפלפלבזה באריכות בארצות ולאחר שמביא השיטות השונות בזה מוכיח שלפי הרמ"א המנהג העיקרי הוא שידי הכהנים הם מחוץ להטלית, שואל הוא וז"ל "למה ועל מה נוצר המנהג החדש" - כדבריו של ר' יעקב עמדין - הזה? כותב הנ"ל: והנה בלשון של שמא ואולי ניתן לקשור ענין זה עם מה שהראינו לדעת במנהגי ישראל ח"ד [עמ' עא-עז] על טעם ביטולה של פרישת כפיים בתפילה. שם הוכחנו שתנוחה זו נראתה קרובה מידי לתנוחת ידיו המצולבות של אותו האיש, ועקב כך כמעט ולא מצינו תמונות, בקהילות יהודיות שבאיזורים נוצריים של משה המתפללים בידיים פרושות במלחמת עמלק. וראוי להזכיר בענין זה את דבריו של הגאון ר' עקיבא איגר בהגהותיו לאו"ח פ"ט, שם הביא את הבאר שבע, לר' יששכר איילנבורג (סי' עד דף קי"א) שטוען כי הסיבה שאין עושים פרישת כפיים בזמן הזה הוא מכיון שעכשיו האומות עושין כן.

ומסיים הרב שפרבר: והנה אין כל ספק שנשיאת כפיים של הכהנים יש בה דמיון רב לתנוחת פרישת הכפיים שנהגו שלא לעשותה, ושמא בקשו במקצת הקהילות להסתיר קימעא את הצורה הזאת של פרישת ידיהם של הכהנים ע"י הכנסתן אל מתחת לטלית.

ואם נכון דבריו אז יכולים לתרץ הקושיא מהאגרת הנ"ל של כ"ק אדמו"ר, שלמה באירופה היו מקומות שלא התנהגו כפי מנהג הרמ"א בזהר.

יש לתרץ בפשטות ע"פ חשש הנ"ל שאפי' באירופה עצמה היו מקומות שחששו לתנועת אותו האיש, ולכן למרות שכתוב בשו"ע לפרוש הכפיים חוץ להטלית מ"מ בגלל חשש הנ"ל לא נזהרו בזה וכיסו ידיהם בטליתותיהם.

שוב ראיתי באג"מ או"ח חלק ה' עמוד ע"ז שנשאל ע"ז ותירץ, וז"ל: ועיקר מנהגיו בנשיאת כפיים שהכהנים מכסים גם ידיהם, שמצד הסתכלות כהנים לא חיישנין שלא נראה כ"כ מצד האפלת הטלית, כדכתב בערוה"ש בסימן קכ"ח סעיף לו. וגם הם טרודים בהברכה שאומרים, דהא צריכין כל הכהנים לומר ביחד כל תיבה ותיבה ובניגון א'. ואף כשהעם אומרים הרבש"ע, הא טרודים הם בהניגון שינגנו כולם בקול רם ובניגון שוה. וגם דרך האינשי כשמכסין פניהם עוצמין עיניהם מפני קושי הראיה.

והעם הרבה מהן אין מכסין את פניהם, והבחורים שאין לובשין טלית גדול הא ודאי אין מכסין פניהם, והנשים שבעזרת נשים למעלה אין מכסות פניהן, שלכן הנהיגו שהכהנים יכסו גם ידיהם. שא"כ נחשב מנהגינו שהעם אין מכסין את פניהם. ואף שיש הרבה אינשי שמכסין את פניהם, נחשבו רק יחידים שאין זה מנהג המחייב את הציבור.

וגם א"א להנהיג שהציבור יכסו כולם את פניהם, מאחר שמנהגינו שבחורים אין מתעטפים בטליתות, שא"כ ליכא כמעט המציאות לזה, אבל ודאי אלו שאפשר להם מהציבור לכסות פניהן בטלית הוא טוב, אבל מנהג ליכא ע"ז, מחמת שהוא כמעט ולא אפשר, עכ"ל.

כפי שכותב במנהגי ישראל אבל לא ברור מזה אם מתרץ האג"מ למה לכתחילה לא נוהגים כפי השו"ע או שהוא באר את המנהג הנפוץ בדיעבד, כעין הצדקה או לימוד זכות? ועצ"ע.

ואבקש מקוראים הגליון להעיר בענין זה.