סעיף ה - 1046

טעימה קודם עלות השחר

הרב אלימלך יוסף הכהן סילבערבערג

רב ושליח כ"ק אדמו"ר – וועסט בלומפילד, מישיגן

כתב בשו"ע רבינו (סי' ע ס"ה) "היה עוסק באכילה (אפילו בסעודה קטנה) או שהיו עוסקים בדין (אפילו בגמר דין) או שהיה במרחץ (ואפילו להזיע בעלמא) או שהיה עוסק בתספורת או שהיה מהפך בעורות וכל כיוצא בעסקים אלו שיש לחוש שמא ימשך בהם כמו שיתבאר בסי' רל"ב צריך להפסיק ולקרות אע"פ שיש שהות לקרות לאחר שיגמור עסקים אלו גזירה שמא ימשוך בהם ויעבור זמן קריאת שמע.

ואינה דומה לתפלה שאם התחיל א"צ להפסיק כמו שיתבאר שם לפי שקריאת שמע הוא מן התורה החמירו בה יותר לפיכך קוראה בלא ברכותיה שברכותיה הם ג"כ מדברי סופרים.

במה דברים אמורים כשהתחיל באיסור דהיינו שהתחיל לאכול תוך חצי שעה לעלות השחר או שנכנס למרחץ או להסתפר (או לבורסקי) להפך בעורות או מלאכה אחרת כיוצא בהן לאחר שעלה עמוד השחר שקודם עלות השחר מותר ליכנס למרחץ או להסתפר אפילו בסמוך לעלות השחר ממש כמו שיתבאר בסי' פ"ט (אבל לאחר שעלה עמוד השחר אסור להתעסק בצרכיו עד שיתפלל כמו שיתבאר שם ואפשר דהוא הדין לקריאת שמע שהיא קבלת מלכות שמים ולא דמי לאכילה דה"ט שיתפלל על דמו[)] אבל אם התחיל בהיתר א"צ להפסיק אפילו לקרות קריאת שמע אם יש שהות לקרות לאחר שיגמור ואם היה מתיירא שמא ימשוך ויעבור זמן קריאת שמע ופסק וקרא קריאת שמע ה"ז משובח ואינו דומה לתפלה שהוא צורך הדיוט כמו שיתבאר בסי' רל"ב".

ועיין בתהלה לדוד שהביא דברי רבינו, וכותב "ולענין אכילה תוך חצי שעה סמוך לעה"ש, לכאורה משמע לשון הטור והשו"ע סי' פט ס"ה שכתבו ואם התחיל לאכול קודם עה"ש ע"ש, משמע דזה התחיל בהיתר וא"ל דאף שאסור לכתחלה מ"מ מקרי התחיל בהיתר לדעת הטור והשו"ע ודלא כהר"ן ז"ל כמ"ש בס"ק שלפני זה אלא דבסי' תרצד ס"ב בהגה מבואר גבי לולב דחצי שעה קודם אסור, וע"כ לומר דאכילה היא דבר המצוי בשחרית, ולא דמי לתספורת ומרחץ וכן מבואר בסידור האר"י ז"ל דחצי שעה קודם עה"ש אסור, וכ"כ בשו"ת שב יעקב שאלה ח' (וט"ס היא מ"ש בשו"ע הקטנים בא"א בשם השבות יעקב), וכן הרב ז"ל וכן דעת הד"ח וכן עיקר. והד"ח התיר טעימה. וראייתו מהא דסי' תרנ"ב דטעימה מותרת כמ"ש המ"א שם ס"ק צד. ואין בזה רמז ראי' כלל דהתם אף כשהגיע זמנה טעימה מותרת. וכ"ש חצי שעה קודם. אבל הכא דמשהגיע זמנה טעימה אסור משם לא תאכלו על הדם, א"כ כחצי שעה קודם נמי אסור שמא ימשוך".

מדבריו משמע, שרק הד"ח התיר טעימה קודם עלות השחר ולא רבינו, אבל מדברי רבינו בתחילת ס"ה, שכותב "אפילו בסעודה קטנה", משמע שרבינו אינו מחמיר כי אם בסעודה קטנה ולא בטעימה בעלמא, וכן משמע מדברי רבינו בסי' פט ס"ח "אסרו לאכל ולשתות משעלה עמוד השחר כו'", מדבריו משמע שקודם עמוד השחר מותר לטעום. וצריך לומר שדעת רבינו שלא שייך החשש שמא ימשיך לאכל אחרי שיגיע הזמן במקום שאין שם עכ"פ סעודה קטנה.

וכל זה נוגע בפרט לפני התחלת התענית בבוקר שלפי דעת התהילה לדוד בשיטת רבינו אסור לטעום חצי שעה קודם עלות השחר, משא"כ לפי דרכינו בשיטת רבינו יהיה מותר לטעום עד עלות השחר.