סעיף ח - 1101

כוונה בפסוק פותח את ידך

הת' מאיר חיים בריקמאן

תלמיד בישיבה

ידוע מרז"ל[1] "כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא" והובא ג"כ בטוש"ע ובשו"ע אדה"ז[2], ועפ"ז אכן נוהגים לומר תהלה לדוד שלשה פעמים ביום, שנים בשחרית ואחד במנחה[3].

והנה בשו"ע אדה"ז (סי' נ"א סע' ח') כתב "צריך לכוין בפותח את ידך פירוש המלות המוציא בשפתיו ואם לא כיון צריך לחזור ולומר בכוונה" ומקורו הוא[4] מהרב רבינו יונה[5], וז"ל "כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם ובגמ'[6] אמרי' מאי טעמא אילמא משום דאתי באלפא ביתא לימא אשרי תמימי דרך דאתי בתמניא אפי אלא משום דאית ביה פותח את ידך לימא הלל הגדול דאית ביה נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית ביה תרוייהו וכיון שעיקר אמירתו הוא מפני זה הפסוק להודיע גבורתו של הקב"ה שהוא זן מקרני ראמים ועד ביצי כנים אומרים הגאונים שצריך לכוין באמירתו ואם לא כוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת ונראה שאע"פ שלא כוון בכולו כיון שכיון בפסוק של פותח את ידך סגי ליה בהכי כיון שעיקר האמירה היא בעבור זה הפסוק".

ומזה שרבנו יונה כתב "שצריך לכוין באמירתו ואם לא כוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת ונראה שאע"פ שלא כוון בכולו כיון שכיון בפסוק של פותח" על הא דאיתא בגמ' "כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים וכו'" מובן שאין נפק"מ בין תהלה לדוד שאומרים בפסוקי דזמרה לזה שקודם ובא לציון ובמנחה, ובשלשתם צריכים לכוון בפסוק פותח את ידך, (ואם לא כיון צריך לחזור ולומר בכוונה).

אבל בסי' ק"א[7] כתב אדה"ז "ועכשיו שאין חוזרין בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הדבר שלא יכוין א"כ למה יחזור אבל קריאת שמע שעיקר מצות כוונתה אינה אלא פסוק ראשון חוזרין שבקל יכול לכוין וכן פסוק פותח את ידך שפבסוקי דזמרה כמו שנתבאר בסימן נ"א".

ולכאו' משמע שזה שצריכים לחזור אם לא כיוונו בפסוק פותח את ידך הוא רק בפסוקי דזמרה ותו לא. [וכן הוא ברוב הסידורים עם הערות ומנהגים שי"ל ע"י קה"ת וכן בעוד הרבה ליקוטים על מנהגי תפילה, שלא הזכירו דין זה שצריך לכוון בפסוק פותח את ידך ואם לא כיוון צריך לחזור אלא בפסוקי דזמרה ולא בנוגע לתהלה לדוד שאומרים קודם ובא לציון גואל וקודם מנחה].

אבל עיין בקצות השולחן (סי' כ"ו סעי' ז' (דין תפילת מנחה)) שכתב ". . אומרים  . . אשרי יושבי ביתך והוא אחד משלשה אשרי שאמרו רז"ל (ברכות ד: כל האומר תהלה לדוד ג"פ בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, וצריך לכוין פירוש המלות בפסוק פותח את ידך ואם לא כיון צריך לחזור ולאומרו בכוונה".

ויש לומר הביאור בזה בפשטות, שמצד הדין אין חיוב לכוון בפסוק פותח את ידך אלא פעם אחת ביום - בפסוקי דזמרה כמודגש בכך ש"תקנו ברכה כו' לפניהם ברוך שאמר ואחריהם ישתבח"[8], מאחר שתקנו "לסדר שבחו של מקום ברוך הוא תחלה ואח"כ יתפלל" ועיקר השבח שבפסוקי דזמרה הוא תהלה לדוד[9] ופסוק פותח את ידך הוא עיקר תהלה לדוד כנ"ל, משא"כ שאר הפעמים שאומרים תהלה לדוד אינם תקנת חכמים כ"א כל האומרה "מובטח לו שהוא בן העולם הבא".

ולכן אי אפשר לומר שחייבים לחזור בשביל חסרון כוונה רק בפותח את ידך שבפסוקי דזמרה, ולא בשני הפעמים האחרות שאין חיוב לאומרו כלל, ואשר לכן בס' ק"א כתב בפירוש פסוקי דזמרה וק"ל.

מ"מ יוצא מכהנ"ל שאף שאין חיוב לאומר התהלה לדוד שבנחה וקודם ובא לציון מ"מ מאחר שמחמירים לאומרה פשוט שיש להקפיד לאומרה בכוונה ואם לאו יש "לחזור ולאומרו בכוונה" כמ"ש הראח"נ.

ועפ"ז זה שברוב הסידורים עם הערות ומנהגים שי"ל ע"י קה"ת וכן בעוד הרבה ליקוטים על מנהגי תפילה, לא הזכירו דין זה שיש לכוון בפסוק פותח את ידך אלא בפסוקי דזמרה ולא בנוגע לתהלה לדוד שאומרים קודם ובא לציון גואל וקודם מנחה, לכאו' טעות הוא וצריך לתקנו.

ולא באתי אלא להעיר.

 

 


[1]) ברכות דף ד' ע"ב.

[2]) סי' נא.

[3]) בנוגע הטעם למה אין אומרים אותו פעם אחת בשחרית, פעם אחת במחנה ופעם אחד במעריב, מאחר שהטעם שצריכים לאומרה שלש פעמים הוא כנגד השלש תפילות (כמו שפרש"י) עיין בלבוש ריש סע' קלב ובאליה רבא סע' קח ס"ק ג' וכן בשו"ע אדה"ז סע' קח סי' ה' ובלק"ש חי"ח עמ' 351 ואילך.

[4]) כמו שמציין במ"מ שעל הגליון שחלקם נכתב ע"י אדה"ז בעצמו וחלקם נוסף ע"י אחיו הרה"ק מהרי"ל.

[5]) ברכות כג, א (בדפי הרי"ף) ד"ה כל האומר.

[6]) ברכות דף ד' ע"ב.

[7]) ס"א.

[8]) שוע"ר שם

[9]) כמ"ש אדה"ז בס' נ"ב סעי' א'