סעיף ח - 1078

כוונת הפסוק "פותח את ידך"

הרב יהודה ליב אלטיין

 תושב השכונה

בשו"ע אדה"ז (סי' נא ס"ח): "צריך לכוין בפותח את ידך פירוש המלות המוציא בשפתיו, ואם לא כיון צריך לחזור ולומר בכוונה, לפי שעיקר מה שקבעו לומר תהלה לדוד בכל יום הוא מפני שבח שבפסוק זה שהקב"ה הוא משגיח על בריותיו לפרנס". ומקור הדברים מציין להטור.

ובטור (או"ח סי' נא): "ויותר יכוין בפסוק פותח את ידך, שעיקר מה שקבעוהו לומר בכל יום הוא בשביל אותו פסוק שמזכיר בו שבחו של הקדוש ברוך הוא שמשגיח על בריותיו ומפרנסן".

וצ"ב שינוי הלשון, דמהטור משמע שיש בזה שני דברים (מה שמשגיח ומה שמפרנס), ומלשון אדה"ז משמע שהכל ענין אחד (מה שמשגיח לפרנס).

וי"ל דהוקשה לאדה"ז דהלא אין רואים בהפסוק ענין ההשגחה כענין בפ"ע, ותוכן הפסוק הוא (רק) מה שהקב"ה מפרנס ומכין מזון לכל חי (כלשון רש"י – ברכות ד, ב ד"ה דאית בי' תרתי). ולכן למד אדה"ז דמ"ש הטור "שמשגיח על בריותיו ומפרנסן" אין כוונתו לומר שיש שני ענינים נפרדים בהפסוק, אלא "ומפרנסן" הוא תוצאה של מה "שמשגיח על בריותיו", דהקב"ה משגיח על כל בריותיו ומוודא שיהי' לכל אחד כל מה שצריך ("ומשביע לכל חי רצון"). וכדי שלא נטעה לפרש שהם שני ענינים נפרדים, שינה מלשון הטור וכתב "משגיח על בריותיו לפרנס". וק"ל.