סעיף א - 1078

נטילת ידים במקרים שונים

הרב יהודה ליב אלטיין

 תושב השכונה

^{בכף החיים[1] מביא דעות שונות בשאלות אודות כל המקרים שנמנו בסי' ד'[2] ש"צריכים נטילה במים", האם צ"ל עד הפרק, ואם צריך רביעית מים, כלי וג' פעמים.}

^{והנה לכאורה יש ראיה משו"ע אדה"ז, שבראש סי' זה[3] ביאר שהלשון נטילה בא ממה שצריך כלי, ששמו "נטלא" ומאידך בעניננו כתב ש"צריכין נטילה במים דווקא", הרי שהכוונה לנטילה מתוך כלי.}

^{ובסידור סוף סדר ברה"נ מדבר על אדם שיושב במקום לא טהור (ובדפוס ראשון: 'בבית הכסא'), שאם נגע במקום הטינופת או עשה צרכיו צריך נטילת ידיים כדי לומר ברכה. מאידך, בשו"ע אדה"ז הל' נטילת-ידיים [לסעודה][4] כתב ש"היוצא מבית הכסא יכול לשאוב בחופניו מים מן הדלי כדי לטהר ידיו, ושאר המים שבדלי כשרים לנטילת ידיים לסעודה", הרי שמספיקה לזה רחיצה במים ללא כלי.}

^{והנה היוצא מבית הכסא או מבית המרחץ והנוגע בגופו בידו, נמנו בין "הצריכין נטילה במים", אבל "עשה צרכיו"[5] לא נמנה ביניהן.}

^{ואכן בהטיל מים שלא בבית הכסא, ולא שיפשף הנצוצות ולא נגע בגופו, כתב בשו"ע אדה"ז[6] ש"אין צריך ליטול ידיו כלל אפילו אם רוצה להתפלל מיד, מכל מקום נכון הדבר שירחוץ ידיו קודם שילמוד אן שיזכיר את השם משום שנאמר 'היכון לקראת אלוקיך ישראל'". ועל-דרך-זה בהל' יוה"כ[7] בהטיל מים ולא שיפשף, או במי שעשה צרכיו אך לא קינח בידו[8], פסק ש"לא יטול ידיו כלל [ביום הכיפורים], שמותר לברך אשר יצר בלא נטילת ידים, כיוון שלא נתלכלכו ידיו" (אלא שסיים ש"הרוצה ליטול ידיו קודם שיברך אשר יצר, ישפשף בידו ויקנח כדי שיצטרך ליטול ידיו, וכן נכון לעשות כדי לברך אשר יצר בידיים נקיות וטהורות").}

^{וגם בהלכות תפילה[9], אודות מי שעשה צרכיו, ש"צריך לרחוץ ידיו במים [לתפילה] . . כיוון שנגע בטינופת . . ומ"מ לא יברך על רחיצה זו אם כבר בירך על נטילת שחרית", הרי שהמדובר: א) רק אם נגע, ו-ב) גם בזה הזכיר רק רחיצה ולא נטילה.}