אכילת הפרי חדש בליל ב - 893 [גליון]

אכילת פרי חדש בליל ב' דר"ה - מיד לאחרי קידוש [גיליון]

הרב מאיר צירקינד

מיאמי, פלורידה

בגליון העבר (ע' 133) כתב הרב ח. א. א. שיחי' בנוגע מנהג רבותינו נשיאנו שנהגו לאכול הפרי חדש בליל ב' דר"ה מיד לאחר הקידוש קודם נטילת ידים.

וכתב על זה "וצ"ע, כיצד זה מתיישב עם דברי רבינו הזקן בסי' תפב ס"א: "מי שאין לו מצה שמורה . . ובתחלת הסעודה יברך המוציא בלבד על לחם משנה שלימות, ממצה שאינה שמורה, ויאכל ממנו כזית מיד, כדי שיהיה הקידוש במקום סעודה כמו שנתבאר בסי' רע"ג". דביאר רבינו שמיד לאחר הקידוש בתחלת אכילתו יש לאכול את המאכל שממנו יוצא לקידוש במקום סעודה. ואין לומר שאפשר להתחיל באכילה מיד לאחר הקידוש, ואת המאכל שממנו יוצא לקידוש במקום סעודה יאכל מאוחר יותר, ועדיין הוא קידוש במקום סעודה".

וקשה לי מה שכתב: "שמיד לאחר הקידוש בתחלת אכילתו יש לאכול את המאכל שממנו יוצא לקידוש במקום סעודה"; והלא א) אדה"ז כתב 'בתחלת הסעודה'. ב) והוא העיקר, בין הקידוש ובין אכילת המצה יש אכילת הכרפס ושתיית כוס שני? ואם תאמר שכל מה שתיקנו בסדר ליל פסח אינו חשוב הפסק, הא כתב אדה"ז בסי' תעד ס"א: "שהרי אם היה רוצה היה יכול לשתות באמצע ההגדה מעיקר הדין"?

והמשיך הנ"ל: "ובסי' רפו במי שרוצה לאכול בשבת קודם מוסף, כתב המחבר ס"א שרשאי לקדש ולאכול פירות, והקשה המ"א כיצד יצא יד"ח לקידוש במקום סעודה, ותירץ ששותה כוס יין, או שאוכל פירות ומתפלל מוסף במקומו ואוכל הפת. אולם רבינו ס"א כתב: "ובלבד שיקדש מתחלה וישתה רביעית יין או יאכל כזית מחמשת המינים אחר הקידוש מיד", ולא הביא את האפשרות השניה של המ"א. ורבינו לשיטתו בסי' תפב".

ולי נראה שאדה"ז סובר שתפילת מוסף חשובה הפסק גמור, דמה שכתב בסי' רעא סי"א: "ואינו דומה למתפלל באמצע סעודתו שאין תפלתו חשובה הפסק להטעינו לחזור ולברך המוציא על פת שיאכל אח"כ, לפי שעדיין לא נגמרה סעודתו כיון שלא היה אסור באכילה בשעה שהתפלל" -היינו רק במקום שלא היה אסור באכילה בשעה שהתפלל, אבל כאן שאסור לאכול פת, אדרבה, תפלתו חשובה הפסק להטעינו לחזור ולקדש. (והיינו כמו שהקשה ה'לבושי שרד' על המג"א). וראה במחצית השקל בסי' תר.

ומה שלא כתב אדה"ז בסי' תר לאכלו מיד לאחר הקידוש קודם נטילת ידים, היינו משום שכתב בסי' רעא סכ"ג "והעיקר כסברא [האחרונה] וכן המנהג פשוט במדינות אלו" ד"שאפילו לכתחלה יכול ליטול ידיו קודם הקידוש ואין הקידוש מפסיק בין נטילת ידים לסעודה"; וא"כ בוודאי לא יכלו לאכלו מיד לאחר הקידוש קודם אכילת ה'המוציא'. וכמ"ש המחצית השקל. וראה מש"כ אדה"ז בסי' רצט סעי' יא - יב.