נוסחאות התפילה וסידור אדה"ז - 922

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע - בודאפשט, הונגריה

התהוות הנוסחאות השונות

בסידורו כותב היעב"ץ[1]: "...נוסחי ח"י ברכות דתפלה (וכן כל שאר ברכות) . . תקנום בעיון ובדיוק רב . . ואם בהמשך הזמן וברוב העתקות שנעשו בצוק העתים, ועל ידי עירוי מכלים לכלים שונים נשתנו הנוסחאות בין המקומות הרחוקות ממזרח למערב, אשמת הסופרים והמעתיקים היא. ואעפ"כ לא שלטה כל כך רק לחלק הנוסח לשתים דרך כלל . . למערביים ולמזרחיים . . ובהן נמצאו הנוסחאות חלוקות במאומה שאין בהם קפידא בענין כל כך..."[2].

ועד"ז כתב רבי אריה ליב פרומקין ב"סדור תפלה כמנהג אשכנז"[3]: "יש לשאול מאין באו לנו השנוים והחלופים האלו בנוסחת התפילה? . . סבת הדברים לדעתינו הם אלו: א] סדרי התפלות בימים הראשונים . . כאשר לא היו כתובות . . הרי הוא מהנמנעות שכל ישראל יחד יזכרו אותו הנוסח . . ב] נשארו לנו שנויים רבים בסבת מה שהרשו להם הגדולים לרשום בצד סדרי תפלתם תיבות ומלים נוספים לפי הרצוי להם להלהיב כונת תפלתם . . כענין שאמרו[4] אם יכול לחדש בו דבר . . ג] כן נשארו לנו הרבה שנוים ע"י שגיאות המעתיקים שלא כהוגן, ועל ידם נאבד בכמה מהמקומות גם טהרת השפה ודקדוקה. ואע"פ שהרבו הגאונים האחרונים להרים מכשול מדרך עמם ולהגיהם, מ"מ בטרם שנפרצה מלאכת הדפוס א"א לישר אלפי ההעתקות . . והרבנים האחרונים שזכו לאור הדפוס תקנו הרבה הנוסח לפי חקי הלשון, אך לא שלחו יד להגיה בדברים שאינן סותרים ההלכה . . כללו של דבר שאין לשנות שום נוסח ומנהג אבות כי אלו ואלו יש להם מקום...".

אמנם אין כן דעת הקבלה והחסידות. וזה אשר כתב המגיד ממיזעריטש ב'מגיד דבריו ליעקב'[5]: "בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפלה . . שארז"ל[6] י"ג השתחויות הי' במקדש נגד י"ג שערים . . והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע[7] באיזה שער יבא לחצר המלך, לזה מכוון השער הי"ג . . והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו, ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים . . בזמן הזה שאינם ידועים השבטים . . ע"כ יאחוז כ"א דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש..."[8].

ומעניין לציין הבנתו בזה של הגאון רבי יוסף אלי' הענקין[9]: "גרוע משינוי הנוסחאות הוא שינוי המבטאים וההברות . . מבואר בספרים 'שי"ב שערים ברקיע כנגד כל השבטים וכל שבט יש לו נוסח אחר' כנראה שנתכוונו לחילופי ההברות, כי בלא זה היה צריך לקר[ו]א בתורה בכמה מיני הברות שמא זהו הנכון, ועל כרחנו לומר שכ"א יש לו שרש ומקור בתורה ובישראל".

נוסחאות חסידיות אחרות

בתקופת ראשית החסידות, הרי לאחרי שהופיע סידור אדה"ז בשנת תקס"ג, נוצרו עוד נוסחאות של ה'נוסח הספרד החסידי'[10]. והגה"ק בעל 'עמק שאלה' ו'עמק חכמה' מהארנאסטייפאלע במכתבו לבנו[11] מציין אליהם בנוסף לנוסח אדה"ז: "בני יחי' ראיתי ממכתבך . . דורש בסדר התפלה ולקנות סידור הרב ז"ל, אמת כי הקדוש [אדמו"ר בעל התניא] ז"ל בירר עפ"י כוונת סדר התפלה, אך נ[ו]סחתך אל תעזוב, והתפלל על דרך סידור נהורא או עפ"י סידור ראדזיוויל".

"סידור נהורא" הנו[12] "סדר תפלת נהורא, והוא סדר תפלת מכל השנה כמנהג ספרד, מסודר מפי ספרים קדושים יפה וברה... והצגנו שני הנוסחאות הן נוסח אשכנזים והן נוסח ספרדים...", זאלקווא 1811 [= תקע"א], והנו הסידור 'נוסח הספרד החסידי' הראשון שנדפס. הוצאה שניה שלו נדפס בלאשצוב תקע"ה[13].

בנוגע ל"סידור ראדזיוויל"[14] ישנו מסורה: "נוסח סדר התפלה מכל השנה מסידור תפלה ישרה הנדפס פעם ראשון בראדוויל[15] והוגה ע"י כבוד הרב הצדיק וכו' וכו' מהו' מרדכי מקרעמניץ[16] זצללה"ה, ואח"כ נדפס במעזבוז[17] עפ"י הסכמות הרב הק' [אברהם יהושע העשיל][18] מאפטא"[19].

והיה מי שציין ל"סדר תפלה כמנהג ספרד", טשערנוביץ תקצ"ח, כאחד "מראשוני הסדורים נוסח ספרד החסידי"[20]. "כמו כן בתקופה מאוחרת יותר[21] הופיע הסדור עם נוסח אור הישר ממהר"ם פאפירש, אחד מגורי האר"י, ובו התפללו (עם כמה חילוקים) חסידי קארלין, סלונים, וקוידנוב"[22]. כן הופיע בשנת תרנ"ט[23] ה"סידור ישועות ישראל כמנהג ספרד, מלוקט מסידור האריז"ל ומכל הסידורים המיוסדים על דבריו הקדושים באופן המצטרך לכל השנה" עם פירוש התפילה וליקוטי דינים, וגם הרבה מנהגי האריז"ל[24].

למרות שאין שינויים מהותיים בין הסידורים החסידיים השונים, הרי לפעמים זה גרם למתיחות ומחלוקת בקהילות שונות. יעיד ע"ז דוגמא אחת משו"ת 'מחזה אברהם'[25] לרבי אברהם מנחם שטיינבערג מבראדי, כותב הוא בשנת תרע"ד לרבי בערל קימעל ראב"ד קניהיביטש: "ע"ד שאלתו אודות שינויים בהתפלה שעושים מקצת אנשים בביהמ"ד שלכם, שחסידי סטרעטין אין אומרים בישתבח יחיד, ובקדושה אומרים ברוך יאמרו ועוד הרבה שינויים בנקודות ישלְשו [בקדושת כתר, ובפזמון לכה דודי: עורי עורי שיר] דבְּרי . . אמנם עתה שנתרבו החסידים ומתפללים כולם בנוסח סטרעטין ונמצאו יחידים מועטים מעט מזעיר המתפללים בעת שיש להם יא"צ בנוסח זידיטשוב, אם יש למחות בידם... הדבר קשה עפ"י דינא למחות בחזקת היד, וגם בביהמ"ד שלנו יש איזו חסידי סטקעטין וכשהם מתפללים אומרים הנוסח של סטרעטין ושאר המתפללים אין אומרים כמוהם...".

"סידורי הר"ז מלאדי הישינים"?

בשו"ת רד"ל להגאון רבי דוד לוריא[26]: "נלע"ד להוסיף עוד טעם כעיקר להחמיר בזמנינו במיני קטניות זרעים, שהוא מפני שאין ידוע לנו ברור פי' כל ה' המינין כי פי' כוסמין אין אתנו יודע עד מה (וי"מ כוסמין גרוקעו ושמעתי שבה' ברכות הנהנין שבסידורי הר"ז מלאדי הישינים היה כתוב שברוקעו היא ספק מה' המינין לענין ברכה. ועתה נהפוך הדבר, שבאיזה מקומות כמתחסדים קצת אנשים לאכול תבשילים ומאכלים מן גריקע בפסח), וכן שיבולת שועל שרגילין לפרשו האבער, קרוב לודאי שאינו כן...".

והנה בהל' פסח כותב אדה"ז סי' תנג ס"ג: "מין הנקרא בל"א טירקשי"ן וויי"ץ אינו מין חטים רק למיני קטניות יחשב טטרק"י (או היידי"ן או גריק"עהוא ממיני קטניות ומותר לעשות ממנו תבשיל בפסח כמו שמותר לעשות משאר מיני קטניות מעיקר הדין. אבל נהגו במדינות אלו שלא לאכול בפסח תבשיל של אורז ודוחן ופולין ועדשים ושומשמין ושאר מיני קטניות אפילו ביו"ט אחרון...".

ובלוח ברכת הנהנין פ"י סכ"ה נאמר: "...מיני קטניות שדרך לעשות מהן פת... אפילו נשתנו קצת בעודם חיים כגון מין קיטנית (שקורין גריקע) שטוחנין אותו קצת (שקורין גרויפ"ן) ועושין ממנו דייסא כיון שיש לו עילוי אחר בפת הרי שינויו מתורת פרי ומברכין עליו שנ"ב . . , אבל לסברא הראשונה מברכין עליו בפה"א שהרי זהו דרך אכילתו ולא נשתנה מהותו ותארו ואדרבה עשיית פת מקיטניות אינה דרך אכילתן ולכן מברכין על הפת שהכל. ולענין הלכה ספק ברכות להקל בדיעבד אבל לכתחלה מברך שהכל לצאת לדברי הכל".

ואינני יודע למה התכוון הרד"ל.

התפשטות סידור אדה"ז

אפשר להאריך בזה מאד, וכבר כתבתי בנושא זה בספר "הסידור"[27], וארשום בזה עוד כמה דברים, ויבואו אחרים וישלימו.

בנוגע לביאור הנוסחאות וההלכות שבסידור אדה"ז הגדיל לעשות הגאון רבי אברהם דוד לאוואוט שבשנת תרמ"ז הוציא לאור את ביאורו 'שערי תפלה'. ושוב עיבד את כל הספר מחדש בשם 'שער הכולל', וזה הופיע בדפוס לאחרי פטירתו, בוילנא בשנת תרנ"ו. ספר זה נתפרסם בחוגים מאד רחבים וזה הוסיף מאד להפצת סידור אדה"ז. אמנם היו גם מחברים אחרים שהתעסקו בזה כל אחד כדרכו. לעיל[28] הזכרתי כבר את ה"סידור ישועות ישראל" של רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג. ואוסיף כאן עוד אחד:

בשנת תער"ב בירושלים[29] הדפיס רבי אריה ליב פרומקין "סדור תפלה כמנהג אשכנז . . עם סדר רב עמרם השלם", וכבר בדף השער הוא מודיע: "ומסביב למשכן אהל מועד הזה יחנו כל צבאות מגן האלף . . עם כל שנויי הנוסחאות ומקורי כל הברכות אשר לבני אשכנז וספרד ונוסחי הרב ז"ל עם נוספות חרוזי פנינים ומרגליות של רבינו סעדיה גאון ז"ל, ושאר כת"י עתיקות...". "וראיתי לברר ולגלות מצפוני הנוסחאות המשתנות בסדרי התפלות עצמם לפי מנהגי ספרד ואשכנז או סדרו של האר"י והרב ז"ל, ולחשוף מקורי התפלות והברכות הללו . . תחת השם מקור הברכות"[30]. ואכן לאורך כל הסידור הוא מזכיר נוסחאות אדה"ז ומשווה אותם לנוסחאות הגאונים והראשונים[31].

בבטאון 'בית אהרן וישראל'[32] כותב הרב יצחק רצאבי: "...ואוסיף דבר חדש שאינו ידוע לרבים, כי גם מספרי גדולי החסידות הופיעו לתימן, כגון תולדות יעקב יוסף, רל"י מבארדיטשוב . . נועם אלימלך... אגרא דכלה . . אוצר החיים - היכל ברכה . . ואין צריך לומר שלחן ערוך הגר"ז, שהוזכר בהרבה מספרי חכמי תימן העוסקים בהלכה ושו"ת. מהר"י קורח בחיבוריו הזכיר גם את סידורו (שהוא חיבור בקבלה), כגון בפירושו משכיל דורש פרשת חיי שרה דף נ"ד, האר"ש זלמן זלה"ה בסידור בשער התפילה"[33].

וה'פני מנחם' מגור כותב במכתב[34]: "אני רגיל ומשתדל להתפלל בנוסח ששמעתי את אאמו"ר זצ"ל מתפלל, הוא דומה בכמה דברים לנוסח האר"י שמודפס בסידור 'תורה אור', אבל בהרבה שינויים קלים. כעת נדפס סידור 'היכל ברכה' קאמארנא[35], והוא דומה מאוד לנוסח שבו אני רגיל להתפלל, וששמעתי את אאמו"ר זצ"ל מתפלל, אבל גם הוא לא בדיוק. והלואי ואזכה להתפלל בלב שלם ובדביקות כמוהו, ולכל הפחות אני משתדל לנוסח שלו".

מנהגו של הרבי לכפול הרבה תיבות בנוסחאות שונות?

מצאתי רשום בכמה מקומות במנהגי התפילה של כ"ק אדמו"ר זי"ע, שכאילו מנהגו היה לכפול התיבות שבהם אנו מוצאים נוסחאות שונות, ואלו הן:

ב'היום יום'[36] נאמר: "חייתני - בקמץ ולא בפתח - מירדי בור", אמנם יש אומרים[37]: "ב'מזמור שיר חנוכת' מדגיש במיוחד תיבת 'חייתָני' - התי"ו בקמץ, וחוזר ואומר שנית (בלחש) 'חייתַני' - התי"ו בפתח".

ב'היום יום' שם נאמר: "זכר - זיין בסגול ולא בצירי - רב טובך", אמנם יש אומרים[38]: "ב'אשרי' . . כשאומר 'זכר (רב טובך)' מדגיש ואומר מעט בקול ב' פעמים 'זכר' הראשון בצירי והשני בסגול".

ב'היום יום' שם נאמר: "משליך קַרחו - בפתח ולא בקמץ - כפתים" אמנם יש אומרים[39]: "כ"ק אדמו"ר נהג לומר שניהם, היינו: קַרחו קָרחו כפתים".

ב'היום יום'[40] נאמר: "באמירת תהלים (פז, ז) אומרים כל מעיני הכ"ף בקמץ, בסדר ברכת המזון - הכ"ף בחולם", אמנם יש אומרים[41]: "בסיום קאפי' פ"ז (שיעור יומי די"ז לחודש) אומר 'ושרים כחוללים כל (ואח"כ שוב) כול - בחולם -מעיני בך", וכמו כן בנוגע לברכת המזון "על פי השמועה נהג כ"ק אדמו"ר זי"ע לכפול מלה זו, ולומר אותה בשני האופנים"[42].

בחלק מהנ"ל ישנם מכחישים שלא כן היה מנהגו של הרבי, ויש לעיין האם בכלל היה להרבי נטיה כזאת להחמיר לפי שתי דיעות ונוסחאות?

אא"א ביום שאין אומרים בו תחנון

ב'הערות וביאורים' גליון תתקטו עמ' 88 כותב הריל"ג: "כשהרבי רצה לתקן, להוסיף בנוסח התפלה עשה זאת בפרסום הכי גדול, בכדי שזה יגיע לכל מקום ולכל אחד ואחת (נוסף על הנדפס בס' המנהגים עמ' ג)", ומציין לזה כמה דוגמאות. החמישי שביניהם: "בענין אמירת אא"א בשני וחמישי - שיחה ואח"כ הוסיף בשולי הגליון שבכל יום שאין אומרים תחנון, אין אומרים זה".

והנה בענין זה דוקא נבוך אני מאד, ולכאורה אדרבה מכאן ראיה שלא ככה. שהרי לאחרי השיחה שנאמרה בענין זה[43] שאלו[44] את הרבי "האם לציין בשוה"ג ההוראה שא"א אא"פ בכ"י שא"א תחנון", והרבי ענה ע"י שמחק את המלה "האם" וסימן חץ למלה "לציין"[45]. "ומאידך גיסא אמר בשעתו הרה"ח ריל"ג שי', שהרבי הורה לו בבירור שאין להנהיג בנדו"ז אחרת מהמפורש בסידור אדמו"ר הזקן (ש'א-ל ארך אפים' אינו תלוי באמירת תחנון). והעולה על כולנה, שרבינו עצמו נהג לומר 'א-ל ארך אפים' גם בימים שאין אומרים בהם תחנון[46], וכך נהג גם אחר אותה שיחה שעל-פיה הוסיפו את ההע' הנ"ל בסידור"[47], וא"כ הרי לנו שאפילו אחרי שהרבי אישר[48] שיוסיפו מנהג זה בשוה"ג, בכל זאת אין זה מעיד כלל וכלל על מנהגו של הרבי ומנהג חב"ד בזה, שנשאר גם אח"כ כפי פשטות הוראת אדה"ז בזה.

וצ"ע בכל זה.

ובענין זה אציין עוד דבר שהרבי נהג לא כפי הנאמר בסידור. שמעתי[49] שהרבי היה נוהג לומר לאחרי קריאת התורה סידרת ה"יהי רצון" לאחרי קריאת התורה ולפני "אשרי ובא לציון" וכן ה"יהי רצון" שקודם ברכת החודש, שנמצאים בסידורים נוסח אשכנז וספרד, אבל לא בסידור אדה"ז.

 

 

[1] סולם בית אל חווק ג אות ז. לא הצלחתי למצוא את זה בדפוס הראשון.

[2] ומוסיף: "נראה לחוש דבר נפלא מאד, בשלש ראשונות שכולנו שוין בהן שפה אחת ודברים אחדים בין כלל ישראל בכל מקומות פזוריהם. עם שנתרחקו זה מזה כרחוק מזרח ממערב נשמרו מלשנות בהם דבר כל מאומה לא נתערב, ולא נפקדה ולא נתחלפה מלה, בידעם שיש בהם קפידא פרטית גדולה".

[3] ראה לקמן ליד הערה 29. ב'דברים' אחדים' עמ' נה-נח.

[4] ברכות כא, א.

[5] אות קלג. דברי המגיד נאמרו בתשובה לשאלה, וכפי שנאמר שם: "ונסתפק השואל". בהמשך נאמר: "אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב, אמנם...", האם כל סעיף זה הוא העתק מתוך מכתב תשובתו של המגיד לשואל?

[6] שקלים פ"ו מ"ב. וראה מדות פ"ב מ"ג.

[7] כך צריך לתקן במהדורת קה"ת, ע"פ דפוס קארעץ תקמ"א כה, ב. וראה מש"כ בגליון תתצו עמ' 89. והריל"ג ב'הערות וציונים' לספר (עמ' 153 במהדורת תשל"ג), הבחין בטעות, ולא ידע איך לתקנו.

[8] ראה הקדמה לספר 'שער הכולל'.

[9] ב'לוח יובל השלשים דעזרת תורה - מדור ההלכה' אשר בספר 'עדות לישראל', ניו יארק תש"י, עמ' 162.

[10] ב'הלכות והליכות בחסידות' שם עמ' 110-143 נמצא "רשימת כל השינויים העיקריים שבין נוסח אשכנז לנוסח הרב מלאדי והנוסח המקובל בין רוב החסידים בסדר התפילה".

[11] נדפס בסוף ספרו 'פלא יועץ', ח"ב מכתב יב.

[12] עפ"ז צריך לתקן מש"כ בספר "הסידור" עמ' ערה הערה 451.

[13] וראיתי עותק היחיד הידוע ממהדורה זו באוסף הסידורים של EB.

[14] לא ידוע כיום על טופס מהוצאה הראשונה של סידור זה. נוסח השער של מהדורה השניה שי"ל בשנת תק"פ העתקתי בספר "הסידור" שם הערה 452.

[15] יש אומרים: "...כבוד הר' המפו' מהר"צ ב"מ ממאהלוב, הוא אשר . . סידר סדר התפילה ע"פ האר"י ונדפס בראדוויל ונקרא תפלה ישרה", ראה 'אגרות האוהב ישראל' עמ' רלט-רמ.

[16] בנו של הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב. נולד תק"ו, נפטר תק"פ.

[17] 'סידור מעזיבוז' אינו מצוי כיום.

[18] בעל 'אוהב ישראל'. נולד תקט"ו, נפטר תקפ"ה. מגדולי תלמידיו של הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק.

[19] זה נכתב ב'שער' "סדר מעמדות, מהרב הקדוש מאפטא עם הוספה בקרבנות, וסדר התפלה מכל השנה עפ"י האר"י זלה"ה, ותקון סעודה", בסוף "ספר תהלים עם מעמדות", זיטאמיר תרכ"ו. המעניין בסידור הזה הנאמר שם ב'שער': "ג) נוסף כאן נוסח התפלה מהרב הצדיק המקובל וכו' מהר"ז מלאדי ונרשם הנוסח עם חצאי לבנה כמבואר במאה"מ. ד) השמות בתפלה מנוקדים כאשר נדפסו השמות בניקוד בסידור הרב הנדפס בזיטאמיר מחדש". הכוונה כנראה לסידור עם דא"ח שנדפס שם תרכ"ג-תרכ"ד (דפוס צילום ממנה הנו הסידור עם דא"ח שבהוצאת קה"ת).

[20] הרב אליעזר ויספיש בקובץ 'בית אהרן וישראל', גליון מח עמ' קכ אות נב.

[21] "נדפס ראשונה ע"י המחבר בעצמו באמשטרדם בשנת תס"ט . . ובשנת תרנ"ב נדפס בפקודת אדמו"ר רשכבה"ג מו"ה יהושע מבעלזא ביחד עם סדור תפלה למשה מהרמ"ק זצ"ל . . ועתה נדפס . . בפקודת אדמו"ר רשכבה"ג מו"ה ישכר דוב זצלל"ה מבעלזא" (מתוך 'שער' דפוס בילגורייא תרפ"ח), ומאז נדפס כמ"פ.

[22] 'הקדמה' לסידור 'קרני הוד' ספרד, נאוואמינסק, עמ' 14.

[23] בידי ד"צ מהוצאת לובלין עת"ר.

[24] יצא לאור ע"י רבי חיים ישעיה הכהן הלברסברג, אבד"ק וואסוקי, מחסידי ה'דברי יחזקאל' משינאווא. נפטר בירושלים ה' שבט עת"ר (תודתי להרב בנימין קלוגר על בירור הפרטים).

בספרו 'מסגרת השלחן' שעל ה'קיצור שלחן ערוך' הוא מביא ודן הרבה בדברי אדה"ז בשו"ע, וגם בסידור 'ישועות ישראל' תופסים דברי אדה"ז בסידורו מקום מאד חשוב. ב'הקדמה' ס"ח הוא כותב: "ובענין שינוי הנוסחאות דקדקתי בכל תיבה מהרבה מיני סידורים חדשים וגם ישנים מדוייקים, כגון סידור מהרז"ש, ומהריעב"ץ, ושער השמים, וסידור תפלה למשה, ודרך החיים, ונהורא, ועוד...". והוא מרבה לציין לנוסח אדה"ז, וארשום כמה מהם לדוגמא: בברכת יוצר המאורות: "וכן בסידור מהרז"ש לא גרס להו" למלים "והתקין מאורות..."; אומרים 'אהבת עולם' "וכן הוא נוסח מהרז"ש בסידור"; במים אחרונים: "כן כתב בסידור מהרז"ש"; בברכה מעין שלש: "נוסחת מהרז"ש והפוסקים: וזכרנו לטובה ביום חג פלוני הזה"; שם בחתימת ברכה מעין שלש: "בנוסח הגמ' שלפנינו . . ומהרז"ש בסידור לא גרסו בכאן תיבות ועל הכלכלה... וכן יש לנהוג"; בהלכות ברכות סכ"ב: "וכדאי רבינו מהרז"ש ז"ל לסמוך עליו לפסוק לגמרי כהראב"ד ז"ל בענין ברכה אחרונה"; וב'אזמר בשבחין' דליל שבת: "ומזה נראה דעת האריז"ל לומר אלו הפזמונים לאחר ברכת המוציא. והגם דהי' מכוין הכוונות על הככרות בעודם שלימים, מ"מ האמירה היא אחר ברכת המוציא, וכמו שנהגו כמה רבנים גדולים. וכמו שסידר הרב מהרז"ש ז"ל הפזמונים אחר הקידוש בלילה וביום, וכיון דצריך לסעוד סמוך לקידוש ממילא נראה כוונתו דיאמרה אחר ברכת המוציא, וידוע דכל יסודו ובנינו הוא על דברי האריז"ל. וכן נראה מראשי החרוזות דכוונת האריז"ל לומר אזמר בשבחין כו' עם למבצע על רפתא הכל ביחד, ועדאיתא בסידור מהרז"ש ז"ל..."; דיון ארוך בנוסח ברכות הפטרה; נוסחאות העמידה דמנחה לשבת; בהלכות נשיאת כפים בשוה"ג לסכ"ד: "ומהרז"ש כתב הנוסח רבש"ע... עשה אתה עמנו כמו שהבטחתנו... וצ"ע מה ששינה תיבת מה שכתבו במשנה וגמרא וכל הפוסקים"; נוסחאות העמידה דר"ה; לאחרי מוסף דר"ה: "וע"ש בשל"ה ובפוסקין דדעתם לתקוע זה אחר תתקבל, אבל מהרז"ש בסידור כתב לתקוע זה קודם תתקבל"; בק"ש שעל המיטה: "וכן כתבו בשם האריז"ל לומר ברכת המפיל לבסוף כמ"ש בסידור מהרז"ש ז"ל" (ס"ג); ולכן העתקנו פה סדר הק"ש של האריז"ל משערי ציון וכמו שכתב בסידור מהרז"ש ז"ל" (ס"ז); "יזהר לקרות ק"ש שעל מטתו בכוונה עצומה, והוא תיקון לחטא הידוע (ספר לקוטי אמרים בשם האריז"ל)" (שם ס"א).

[25] ח"ב או"ח סי' ח.

[26] יט, א מעמודי הספר.

[27] עמ' רסז-רעט.

[28] הערה 24.

[29] לקמן אציין לפי מספרי העמודים שבמהדורת אוצרנו, טורנטו קנדה, שיצא לאור בשנים האחרונות.

[30] 'ענין הספר' עמ' לא.

[31] ואציין כמה מהם, מהחלק הנקרא במהדורת אוצרנו "סדור נוסח אשכנז" בהתחלתו: עמ' 17: "וכן הרב הגר"ז ז"ל בסדורו העתיקו"; עמ' 19: "ובסדור הרב ז"ל איננו"; עמ' 26-27 4 הערות לנוסחת אדה"ז בברכת 'אשר יצר'; 2 הערות לברכת "אלהי נשמה"; 10 הערות לברכות השחר; ועד"ז עוד עשרות עשרות הערות לאורך כל הסידור.

[32] גליון עו, ניסן-אייר תשנ"ח, עמ' קיב (תריח). ועפ"ז צריך לתקן ב'הערות וביאורים' גליון תתכו עמ' 69.

[33] וראה עוד 'ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן' ח"ב עמ' פ-פא על הגעת שו"ע אדה"ז לתימן.

[34] נעתק ב'תוספת' לגליון 'המודיע' י אדר תשס"ו סוף עמ' לא. וראה בספר "הסידור" עמ' רעג-רעד.

[35] בני ברק תש"נ.

[36] יא אייר.

[37] קובץ 'מנהגי מלך', [תשנ"ה], עמ' 27.

[38] 'מנהגי מלך' עמ' 28. ושם עמ' 34: "ב'אשרי ובא לציון' אומר 'זכר' פעמיים - בצירי ובסגול (כנ"ל ב'אשרי' הראשון)".

[39] בחוברת "מדריך עזר - תפילה עם הרבי", תשנ"ט, עמ' 8 אות ח. אמנם ב'מנהגי מלך' עמ' 28 נאמר: "אומר קצת בהדגשה 'קַרחו' בקמץ (ולא בפתח)".

[40] יז אדר שני.

[41] 'מנהגי מלך' עמ' 34.

[42] הרב רסקין בהערותיו לסידור עמ' שסו הערה 8.

[43] שיחת ו' תשרי תשל"ה ס"ה, 'שיחות קודש' תשל"ה ח"א עמ' 48-49.

[44] כנראה הרה"ת טובי' שי' זילברשטרום.

[45] צילום גוכתי"ק של המענה נדפס ב'הערות וביאורים' גליון תשמו עמ' 94. ולא נכון מה שכתב בזה הרי"ש גינצבורג ב'התקשרות' (גליון פו עמ' 18 הערה 6): "...נוסף חידוש זה לאחר מכן בשולי הגליון בסידורי 'תהלת ה' ע"י הרה"ת ר' טובי' שי' זילברשטרום שהכניס את רשימת התיקונים שלו לרבי, והרבי הוציא זאת ולא שינה", כי הרי לפנינו צילום גוכתי"ק מהמענה.

[46] וכך נרשם גם בקובץ 'מנהגי מלך' עמ' 31: "גם כשא"א תחנון א(ו)מר 'אל ארך אפים ורב חסד כו'...".

[47] מרשימת ר"י מונדשיין בגליון תשמו שם. ועד"ז נכתב ב'התקשרות' שם: "...הרה"ח רי"ל שי' גרונר מסר מענה הרבי אודות הכנסת הדבר ברשימות המנהגים שלו ש'משנה לא זזה ממקומה', ומ"מ נוסף חידוש זה לאחר מכן בשולי הגליון...".

[48] ואינו מדויק הלשון: "הוסיף בשולי הגליון", שהרי לא הרבי הוסיף את זה, אלא ששאלו ע"ז והרבי אישר את זה.

[49] המקור: הרה"ת אשר ציילינגאלד (מפי גיסי הרה"ת מ"מ פעללער). גם ר"י מונדשיין בגליון תשי עמ' 26 מזכיר "מנהגו [של הרבי] לומר ה'יהי רצון' קודם ברכת החודש".