הלכה ו - 793

דין קדימה בברכות

הרב שלום דובער לוין

ספרן ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד

בדין קדימה בברכות מבאר רבינו הזקן בסדר ברכת הנהנין פ"י כמה מעלות זו למעלה מזו:

א) לחם גדולה קודמת ללחם קטנה יותר (הלכה ג).

ב) לחם לבנה קודמת ללחם שאינה לבנה כל כך. ויש להסתפק אם קדימת לחם לבנה קודמת לקדימת לחם גדולה (שם).

ג) פת נקיה קודמת לפת קיבר. קדימת פת נקיה קודמת לקדימת לחם גדולה ולקדימת לחם לבנה (שם).

ד) פת שלימה קודמת לחתיכת פת. קדימת פת שלימה קודמת אפילו לקדימת פת נקיה (הלכה א), ומכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל.

ה) פת חטים קודמת לפת שעורים, שמוקדמת בפסוק. קדימת חטים קודמת אפילו לקדימת פת שלימה (שם), ומכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל.

ו) פת חטה ושעורה קודמות לשאר מיני דגן שאינם מפורשים בפסוק. קדימתה גדולה יותר מקדימת חטים לשעורים (שם), ויותר גדולה מקדימת פת שלימה (שם), ויותר גדולה מקדימת פת נקיה (הלכה ד), ומכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל. וכן הוא בפירות שבעת המינים שקודמים לשאר הפירות, וקדימתם קודמים אפילו לקדימת השלימה (הלכה ח), וכ"ש לשאר הקדימות הנ"ל.

ז) חביב קודם לאינו חביב (הלכה ו). יש אומרים שקדימת חביבות קודמת לקדימת ז' מינים ויש אומרים שקדימת ז' מינים קודמת (הלכה ה), ולכן מברך על איזה שירצה (הלכה ח). וכמו"כ כששניהם מז' מינים אלא שמין אחד קודם בפסוק ומין השני חביב (הלכה ט).

מכאן למדנו שיש לנו שבעה מעלות בקדימות, זו למעלה מזו: א) גדולה. ב) לבנה. ג) נקיה. ד) שלימה. ה) קדימה בפסוק. ו) ז' מינים. ז) חביב [ולא בכדי הוא, שהרי 'כל השביעין חביבין'].

לפי זה צ"ע מה שמבואר בהלכה ו: "מכל מקום אם החביב אינו שלם ואחרים הם שלמים מצוה מן המובחר לברך על השלם"; ולכאורה כיון שמעלת ז' מינים גדולה ממעלת שלם, וכיון שי"א שמעלת חביבות גדולה ממעלת לז' מינים, ומספק משוים את שניהם, א"כ איך אפשר לפסוק בפשיטות שמעלת שלם קודמת למעלת חביב.

המקור להלכה זו שקדימת השלימה קודמת לקדימת החביבות הוא במג"א סי' ריא סק"א. ומבואר בפרי מגדים ובמחצית השקל שם, שלמד זה מדין הנזכר לעיל, שפת שלימה קודמת לפת נקיה, והרי פת נקיה היא חביבה, וא"כ שלימה קודמת לחביבה.

אמנם לפי זה שדין פת נקיה הוא דין חביב, אם כן יוקשה על כללות הסדר האמור לעיל, אשר א) שלימה קודמת לנקיה וחביבה לכו"ע, ב) ז' מינים קודמים לשלימה לכו"ע, ג) חביב וז' מינים מחלוקת ואיזה שירצה יקדים, ולכאורה זה סותר את זה.

והשאלה תהי' גם למעשה בפועל, לדוגמה כאשר יש לאדם ג' פירות: א) חצי תפוח שחביב עליו. ב) שזיף שלם. ג) חצי תמרה שהיא מז' מינים. שלפי כל האמור לעיל יצטרך להקדים את השזיף השלם לפני החצי תפוח החביב עליו, ויצטרך להקדים את החצי תמרה מז' מינים לפני השזיף השלם, ויצטרך להקדים (לפי דיעה אחת שאדה"ז חושש לה) את החצי תפוח החביב לפני החצי תמרה מהז' מינים, וחוזר חלילה (ראה כעין זה במ"א סי' ריא סוף סקי"ג).

גם עצם ההוכחה מדין פת נקיה לדין חביב, ועצם הקביעה שדין פת נקיה ודין חביב שוין, אינה מובנת כלל לכאורה, שהרי מפורש לעיל ה"ד, גבי כוסמין ושעורים, ששעורים קודמין לכוסמין "אע"פ שהכוסמין יפים ונקיים משל שעורים … לפי שהשעורה מפורשת בשבעת המינים". ובה"ה מפורש "אבל אם של כוסמין חביבה עליו יותר יש אומרים ... ויש אומרים...". וכיון שמפורש כאן שמעלת "חביב" גדולה יותר ממעלה "פת נקיה", א"כ איך אפשר להוכיח מזה ששלימה קודמת לפת נקיה אשר שלימה קודמת גם לחביבה.