סעיף ד - 1063

דיוק לשון בשו"ע אדה"ז

הרב דוד לייב גראסבוים

משיב בתומכי תמימים - 770

בשו"ע אדה"ז סי' רנד סוף סעיף ד' כתב וז"ל: "ולפיכך מותר אפילו להאוסרים לכתחילה אף בקדירה", עכ"ל. והנה תיבת לכתחילה אינה מובנת.

ובהקדם, דמקור דין זה הוא במגן אברהם (שם, סק"ו), ושם לא כתב תיבת לכתחילה, ורק כתב "ולפיכך מותר אפילו להאוסרים בקדרה", ולכן נראה שיש כאן טעות הדפוס דמוכח, וצ"ל "ולפיכך מותר אפילו להאוסרים בקדירה אף לכתחילה".

הסברת הדברים: בסימן רנ"ג ישנם שני דעות בנוגע לשהיה על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה, בסעיף א' מביא אדה"ז דעת רש"י ור"י שמתירין שהייה על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה כל שהגיע התבשיל למאכל בן דורסאי שהוא חצי בישולו או שליש בישולו. ובסעיף ט' מביא אדה"ז דעת הרי"ף והרמב"ם שאסור להשהות תבשיל על גבי כירה שאינה גרופה וקטומה אא"כ נתבשל כל צרכו ומצטמק ורע לו, ואם שכח או שגג ושיהה תבשיל שלא הגיע למאכל בן דורסאי (לדעה ראשונה בסעיף א') כתב אדה"ז בסעיף י"ב שאסור בין לו בין לאחרים עד מוצש"ק בכדי שיעשו, ולדעת הרי"ף והרמב"ם כתב בשו"ע (בית יוסף, ס"א) שאם לא נתבשל כל צרכו אסור אפילו בדיעבד, אפילו אם היה שוגג בדבר.

ולפי זה אינו מובן מה שכתב אדה"ז "מותר אפילו להאוסרים לכתחילה", הרי אין לנו שיטה שאוסרת לכתחילה ומותר בדיעבד, כי כאן מדובר בתבשיל שהגיע למאכל בן דורסאי, ולדעת המתירים מותר לכתחילה ולדעת האוסרים אסור אפילו בדיעבד. ולכן נראה לומר שצריך להחליף תיבות "לכתחילה אף בקדירה", וצ"ל "בקדרה אף לכתחילה".

וכוונתו כאן היא "ולפיכך מותר (בצלי על גבי גחלים) אפילו להאוסרים בקדרה (דעת הרי"ף והרמב"ם) אף לכתחילה (לשהות צלי על גבי גחלים אם כבר הגיע הבשר למאכל בן דורסאי)".