סעיף כה - 816 [גליון]

קידוש בליל פסח [גליון]

הרב חיים גרשון שטיינמעץ

ראש ישיבת מנחם מענדל ליובאוויטש - דעטרויט

בגליון תתטו (י"ל לכבוד י"א ניסן) כתב ידידי הר"ש שי' זאיאנץ בנדון מש"כ אדה"ז סי' תעג סכ"ה בטעם הבאת הקערה שהוא משום שיהא הקידוש סמוך להתחלת הסעודה, ומציין אדה"ז לעיין בסי' רעא. ומפרש שהכונה לסי' רעא ס"ב שנזכר שם שאחר הקידוש צריך לאכול מיד שיהיה קידוש במקום סעודה.

הנה בגליון הנ"ל הארכתי בדברי אדה"ז אלו, וע"ש מש"כ הנלענ"ד כונת אדה"ז בהציון לסי' רעא. ומש"כ ידידי הנ"ל שהכונה לסי' רעא ס"ב, הנה לענ"ד אינו נראה, שהגם ששם נזכר הדין קידוש במ"ס, אבל הרי שם נזכר רק בדרך אגב - אגב הדין לקדש מיד בלילה סמוך לכניסת השבת, ולכאו' הו"ל לציין לסי' רעג ששם מבואר עיקר הדין של קידוש במקום סעודה. כן לא יתבאר לפ"ד סגנון אדה"ז "עיין סי' רעא" כיון שהוא מפורש שיש דין של קידוש במקום סעודה. ולכן נלע"ד כמ"ש בגליון הנ"ל ע"ש.

ומש"כ עוד שיכול לקדש קודם הלילה כו', ולא יהיה בזה חסרון של קידוש במק"ס, הנה לענ"ד זה אינו:

דהנה ז"ל אדה"ז סי' תעב ס"ב: "ומ"מ לא ימהר להתחיל הקידוש קודם שיהיה ודאי חשיכה .. לפי שאכילת מצה הוקשה לאכילת פסח .. וכין שאכילת מצה שהיא מה"ת אינו אלא בלילה לכן גם כל הד' כוסות שתקנו חכמים אינו אלא בלילה בזמן הראוי לאכילת מצה .. וכוס של קידוש הוא אחד מה הד' כוסות לפיכך צריך בלילה ממש".

הנה מלשון אדה"ז ("להתחיל הקידוש") מבואר, שגם אמירת הקידוש צ"ל דוקא בלילה, ולא רק שתית הכוס. וכן הוא לשון המחבר "לא יאמר קידוש על שתחשך".

אבל ראה חק יעקב ס"ק ג שמביא מהתה"ד סי' קלז "דאף הקידוש צריך לשתות ג"כ בלילה" - משמע שהוא דין רק בשתיית הכוס. [ובל' התה"ד אינו מוכרח כן ע"ש, ואדרבא מלשון השאלה שם משמע שקאי על אמירת הקידוש, וע"ז מתרץ שצ"ל דוקא בלילה ע"ש].

וכן הוא משמעות לשון המהרי"ל (שמובא בח"י שם) כשהביא סברא זו (שטעם האיחור הוא מצד קידוש) שמדגיש דוקא שתית הכוס, וכלשון הח"י.

ובלשון הלבוש יל"ע, שכתב "וכיון שאכילת מצה אינו אלא בלילה אין עושין כל מה ששייך לסעודה זו אלא בלילה הילכך לא יתחיל אפי' את הקידוש אלא בלילה .. וצריך ג"כ לשתותו בלילה בשעה שראוים לאכול מצה ומרור". שמתחילת דבריו משמע שהוא דין בעצם אמירת הקידוש (שהרי הקידוש שייך לסעודה זו), אבל מסוף דבריו משמע שהוא מצד השתי'.

[ולכאו' מוכח מדברי אדה"ז (ופשטות דברי המחבר), שהוא דין מצד קידוש, שצ"ל על אחד מד' כוסות (ולא רק דין בהכוס ראשון שצ"ל אחר אמירת קידוש), ולכן נעשה הקידוש חלק ממצות (המיוחדות) של לילה זו וצ"ל דוקא בזמן מצה[1]. משא"כ הח"י כו' ס"ל שהוא דין מצד ד' כוסות, אבל עצם הקידוש אינו דין של פסח, אלא דין כללי שביו"ט צריך לקדש, וממילא אין הקפדה על אמירת הקידוש רק על שתיית הכוס. ואכמ"ל[2]].

ועכ"פ נראה מפשטות דברי אדה"ז הנ"ל, שצ"ל גם אמירת הקידוש בלילה דוקא[3].

 

[1] והא דסי' תפג ס"א במי שאין לו יין - הרי שם לא יקיים מצות ד' כוסות כלל. וע"ש ס"ד.

[2] וראה מש"כ בזה בקובץ מגדול אור ח ע' רא ואילך.

[3] הגם שבאחרונים יש דיון בזה, וגם דעת הח"י הנ"ל אינו כן ע"ש, אבל מ"מ בדעת אדה"ז נראה כמ"ש. - ז"ע ראיתי מש"כ באורך בזה בקובץ "אור ישראל" גליון כג ע"ש. ואכמ"ל.