סעיף ד - 803

"כי היכי דלא לזלזולי ביה" - פירושו של אדה"ז

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע, וראש הישיבה - בודאפשט, הונגריה

כותב אדה"ז בשו"ע סי' תר ס"ד:

"התקינו חכמים שלא יהיו הבי"ד מקבלין את העדים אלא עד המנחה, וכשיבואו לאחר המנחה יהיה אותו היום מן חודש העבר למנות אותו יום ל' של אלול... אעפ"כ לא היו מזלזלים בו והיו גומרים אותו באיסורו בקדושת יו"ט עד הלילה מדברי סופרים, כיון שמן הדין היה הוא ראוי להיות יו"ט מן התורה אלא שניתן רשות לבי"ד לדחות...".

ומקורו במשנה ראש השנה ל, ב: "ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש", ואומר רש"י שם: "אע"פ שאין בי"ד מקבלין אותן לקדשו היום... אעפ"כ גומרים אותו היום בקדושה, ואסור במלאכה, דלמא אתי לזלזולי ביה לשנה הבאה ויעשו בו מלאכה כל היום". ומקורו של רש"י בעירובין לט, ב: "כי היכי דלא לזלזולי ביה".

על דברי אדה"ז תמה הגרש"י זוין ב'המועדים בהלכה' (ראש השנה פ"א, עמ' לב בהוצאה החדשה): פלא לכאורה על הרב שהמציא טעם חדש, דבר שאין דרכו בכך. אבל כדברי הרב מפורש בחידושי הריטב"א לעירובין. ניכרים הדברים שהרב ראה את הריטב"א ועל פיו כתב את הטעם האמור.

הרמ"ש אשכנזי במראי מקומות וציונים גילה שדברי אדה"ז מקורם בלבוש שם. וניכר הדבר שאכן הלבוש מקורו הישיר של אדה"ז, ודברי הריטב"א היו כנראה המקור לדברי הלבוש.

אמנם הוקשה לו עדיין להרב זוין מה לעשות בדברי הגמ' בעירובין שאומר "כי היכי דלא לזלזולי ביה", שזה לכאורה כדברי רש"י. ראה מש"כ בהערה 18 שם שדברי הגמ' הם לשיטת ר' יהודה, ולא כשיטת ר' יוסי שהלכה כמותו.

ולכאורה י"ל שאדה"ז (והלבוש) נזהר בזה בלשונו הזהב שאומר: "לא היו מזלזלים בו", ובזה הוא מרמז לגמ' הנ"ל. אלא שרש"י מפרש כוונת הגמ' שבאם יעשו עכשיו מלאכה יצא מזה שיזלזלו בחג בשנה הבאה, ואדה"ז מפרש שכוונת הגמ' שאסור בעשיית מלאכה כדי שלא לזלזל עכשיו ביום שמן התורה היה ראוי להיות ר"ה.