סעיף ז - 835

האם מתפללין ערבית בין כוס בהמ"ז לכוס הבדלה

הרב וו. ראזענבלום

תושב השכונה

א. בשו"ע רבינו הזקן הלכות שבת סימן רצט סעיף ז כותב, וז"ל: "בין מי שמותר לשתות ממנו ובין מי שאסור לו לשתות ממנו קודם הבדלה, אינו יכול גם להבדיל עליו מיד קודם שישתה ממנו, אלא יבדיל על כוס יין אחר אם יש לו, לפי שברכת המזון היא קדושה בפני עצמו והבדלה היא קדושה בפני עצמו, ואין אומרים ב' קדושות על כוס יין אחד כשאפשר לאמרן על ב' כוסות, לפי שאין עושין מצות חבילות חבילות. אבל אם אין לו עוד יין לכוס הבדלה, צריך להבדיל עליומיד קודם שישתה ממנו אחר בהמ"ז, ולא יאחר ההבדלה עם השתיה לאחר זמן, לפי שצריך לשתות מכוס בהמ"ז מיד אחר בהמ"ז להאומרים שבהמ"ז טעונה כוס (ואף להאומרים שאינה טעונה כוס, מ"מ כיון שהוא מברך עכשיו בהמ"ז על הכוס, לפי שלד"ה יש עכ"פ מצוה מן המבוחר לברך על הכוס, א"כ יש לו ג"כ לשתותומיד אחר בהמ"ז למצוה מן המובחר, אע"פ שאין חיוב בדבר, ולכן יש לו להבדיל מיד אחר בהמ"ז על כוס זה כדי לשתות מיד. ואם יש לו עוד יין לכוס הבדלה, יש לו להבדיל מיד על כוס של יין השני, ולא יברך בפה"ג על כוס הראשון של בהמ"ז, אלא על כוס שני של הבדלה, ומיד אחר שתיית כוס הבדלה ישתה גם כן כוס ברכת המזון למצוה מן המובחר)". עכ"ל.

ב. ויש להעיר שהנהגת כ"ק אדמו"ר לא הי' באופן הנזכר בסעיף הנ"ל. שכידוע בירך כ"ק אדמו"ר על הכוס במוצאי יו"ט אחר ההתוועדות, ואחר בהמ"ז לא שתה הכוס, אלא התפלל ערבית, ואחר תפילת ערבית אמר ברכת ההבדלה על אותה כוס שבירך עליו בהמ"ז.

ואם כן, הי' הנהגת כ"ק אדמו"ר בשינוי ממה שכתב בסעיף הנ"ל, בשני דברים: א) שאמר הבדלה על אותה כוס שבירך בהמ"ז. ב) לא הבדיל מיד, אלא התפלל תפילת ערבית תחילה.

ג. ב'דרך החיים' סי' צז סעי' ד כתב, "כשהיה אוכל משחשיכה שאמרנו שאין צריך להפסיק, גומר סעודתו ומברך בהמ"ז על הכוס ואח"כ מבדיל עליו, ואם יש לו יין לשתי כוסות, מברך בהמ"ז על כוס אחד ואין שותה ממנו, ואח"כ כשהתפללמבדיל על כוס אחר משום דאין לומר שתי קדושות על כוס אחד היכא דאפשר, ושותה משניהם, ואם נזהר כל השנה כולה שאין מברך בהמ"ז בלא כוס, יכול לשתות מן הכוס של בהמ"ז תיכף אחר בהמ"ז, אפי' קודם הבדלה". עכ"ל.

והנה זה שכתב "ואם יש לו יין לשתי כוסות, מברך בהמ"ז על כוס אחד ואין שותה ממנו, ואח"כ כשהתפלל מבדיל על כוס אחר", הוא לכאורה דלא כמו שכתב בשו"ע אדמו"ר הזקן בסעיף הנ"ל. ששם כתב: "ואם יש לו עוד יין לכוס הבדלה יש לו להבדיל מיד". וצריך עיון, למה לא העיר על זה הנתיב החיים.

ד. וב'ערוך השלחן' כתב בסימן רצט סעיף ט, וז"ל: "...אמנם אם אין לו כוס אחר להבדלה בכל ענין לא ישתה אותו, אלא מברך על הכוס ואח"כ מבדיל עליו,בין שמבדיל מיד או אחר התפלה, אך אם יש לו כוס אחר להבדלה, וודאי צריך לשתותו כפי מה שנתבאר, ויבדיל על כוס אחר". עכ"ל. והנה זה שכתב: "ביןשמבדיל מיד או אחר התפלה". הוא לכאורה דלא כאדמו"ר הזקן ודלא כדרך החיים.

ה. וב'ביאור הלכה' ב'משנה ברורה', כתב בסימן רצט סעיף ד על מה שכתב המחבר שם "...ואם יש לו שני כוסות מברך בהמ"ז על אחד ומבדיל על אחד", וז"ל: "ושותהו כמש"כ במ"ב ואח"כ מבדיל על האחר, אבל ברישא שאין לו אלא כוס אחד ואינו יכול לשתות ממנו עד אחר הבדלה, משמע מב"ח וא"ז דיבדיל מיד קודם התפלה, והטעם כדי שלא יתאחר שתיית הכוס הרבה מעת שבירך עליו בהמ"ז, אבל אין העולם נוהגין כן, אלא מתפללין ואח"כ מבדילין וכן משמע קצת בדה"ח". עכ"ל.

ו. הלשון "ואין אומרים ב' קדושות על כוס אחד שאין עושין מצות חבילות חבילות", נמצא בשו"ע הלכות שבת בסימן רעא סעי' יב; בסימן רצט סעיף ז ובהלכות פסח סימן תעג סעיף ז. בכל מקומות אלו הלשון "אין אומרים וכו'", אבל לא נזכר לשון איסור.

ויש להעיר, שבסימן רצט סעי' יא הלשון: "...ויש בזה איסור משום שאין אומרים ב' קדושות על כוס אחד וכו'". עכ"ל.