סעיף ב - 834
אמירת 'אשרי' עם הציבור
הת' ישראל הלוי גורביץ
תלמיד בישיבה
א. כתב אדה"ז בשו"ע הל' קרי"ש סי' סה סעי' ב', "קרא ק"ש ונכנס לבית הכנסת ומצא ציבור שקורין ק"ש, צריך לקרוא עמהם . . וה"ה שאר דבר שהציבור אומרים כגון תהלה לדוד צריך לקרוא עמהם שכן דרך ארץ", עכ"ל. והנה ב'קצות השלחן' כותב, שה"ה ב"עלינו לשבח" ומקורו מ'מחצית השקל'.
והנה, לא ראינו שנזהרין ב'אשרי', ולכאורה יש לומר הטעם בזה, כיון שכותב "שאר דבר שהציבור אומרים", וכן טעמו הוא משום דרך ארץ, א"כ לכאורה י"ל שאז נהגו לומר 'תהלה לדוד' כל הציבור ביחד, ולכן משום דרך ארץ ליתן כבוד לציבור יש לאמרו (אפי') עוד הפעם ביחד עם הצבור. אך היום שאין מנהג הציבור לאמרו ביחד, א"כ לכאורה הוא הדין גם ב'עלינו לשבח' שא"צ ליזהר בזה. ואבקש מקוראי הגליון להעיר בזה,
ויש לדייק, שכיון שכתב הנכנס לבית הכנסת י"ל שכל זה רק בבית הכנסת שהוא מקום תפלה בלבד, אך בבית המדרש שעוסקין בתורה א"צ להפסיק מלימודו1, וצ"ע.
1) ועיין 'כף החיים' סימן סה וז"ל: "וכתב מגמ"ר על דברי המ"א הנ"ל (שצריך לומר 'תהלה לדוד' דודאי לא עדיף משאר ק"ש, דאינו חובה אלא דטוב לעשות כן, וכמבואר לקמן סעיף ג', עכ"ל. ושם דחק כל שכר כעוסק בתורה), וא"כ העוסק בתורה אינו מחוייב בזה".