הערות להגדה של פסח - כללי - 750

כמה הערות ב"הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים"

הרב מנחם מענדל פעלער

אחד מהשלוחים טווין סיטיז, מיניסאטא.

א. אולי כבר נתבאר טעם השינוי (או ההוספה לשם הספר) המופיע בדף השער ("הגדה ש"פ עם לקוטי טעמים") למה שכתוב בתחלת ההגדה ("הש"פ דינים, מנהגים, מקורות וטעמים") – אולי זה תיאור וכו' – ולכאורה יש לברר בזה.

ב. בפיסקא "שבת הגדול" מביא "ממחזור ישן כת"י" ש"השבת שלפני שבועות נקרא שה"ג", ומביא מה"כתר ש"ט" שהשבת שלפני ר"ה נקרא ג"כ שה"ג. ועל זה נותן טעם, וזלה"ק: "וי"ל שקראו שם זה לשבתות אלו, (אף דלא שייך בהם הטעם הנ"ל ["נעשה בו נס גדול"]) מפני הדמיון לשבת שלפני הפסח, שגם הם באים לפני יו"ט". עכלה"ק.

ולכאורה יכולין לשאול, בנוגע להשבת שלפני חג הסוכות שישנו "דמיון לשבת שלפני הפסח . . לפני יו"ט", ולא מצינו שיקרא לחה"ס בשם זה. (וכן אודות יוה"כ – אלא שהשבת שלפני יוהכ"פ נקרא "שבת (ת)שובה").

והתירוץ בפשטות: שבכו"כ שנים השבת שלפני חה"ס היא שבת שובה ובכמה שנים השבת שלפני חה"ס היא יום הכפורים! ולכן לא קראו לשבת זו שבת הגדול.

ג. ב"סדר קרבן פסח", בתירוץ קושיא הרביעית של היעב"ץ שהקשה וז"ל: כתב [אדה"ז] בפשיטות שהאלי' קריבה ולא התנה שזהו בכבש, כי עז אין אליתה קריבה. ע"כ לשון הקושיא.

וע"ז מתרץ כ"ק אדמו"ר, וזלה"ק: וי"ל דאין זה מצוי, כי רוב פסחיהם היו מן הכבשים וכתירוץ הראשון על קושיא מעין זו בתוד"ה מאלי' (פסחים ג, ב). ועדיין צ"ע. עכלה"ק.

ואולי יש להעיר בזה ולעורר ממקור אחר עבור העיון – והוא מ"רשימות" כ"ק אדמו"ר חוברת לז (שי"ל לקראת פר' צו, שה"ג תשנ"ו). ומביא שם שקרבן פסח הוא "למעלה מסדר השתלשלות". ומבאר הענין ע"פ הפרטים המובאים במשנה, בעבודת האדם, עיי"ש.

ומוסיף בהביאור מהגמ' הנזכרת כאן – הסיפור דר' יהודה בן בתירא מן נציבין והעכו"ם (שהי' מקריב ק"פ, ור"י אמר לו לבקש מהאלי' ובזה הבחינו שהוא "ארמאה"). ומבאר וזלה"ק [עם תיבות קישור ופיענוח בחצ"ע]: בסדר השתלשלות – אין יניקה [לעכו"ם] כי אם מדה הקצובה [להם, ותו לא.] ו[הארמאה הי'] חפץ [לאכול ולקבל יניקה] דוקא מפסח שלמעלה מהשתלשלות, העצה [למנוע זאת –] שיבקש מאלי'. חלק גבוה [ע"ד מ"ש אם] תגביה כנשר [ויכדוע ש]מא"א אפשר [להם לקבל יניקה] ולא ע"ק [היינו שיכולין לקבל רק במחי' ה]רצון אבל לא עונג – חלב ואז "משם אורידך וגו'". עכלה"ק.

היינו שאחד הענינים הנעלים (עכ"פ בעבודה) הוא שהאלי' קריבה ("חלק גבוה") שמורה על העילוי בקרבן שהוא כבר בגדר של "למעלה מסדר השתלשלות". ונחית לאדמו"ר הזקן להביא ענין זה בפרט.

ואולי עפ"ז יומתק גם התירוץ על קושייתו השני' (של היעב"ץ) ("לא פרט על מי מוטל חיובו"), וזלה"ק: "דלא רצו לפרוט בזה דהוא דוקא בטהורים ויכולים להגיע לירושלים בשעת שחיטת הפסח, דא"כ הוא סותר לענין ונשלמה כו' וכנ"ל" [בתירוץ לקושייתו הא'] עכלה"ק.

והנה בהרשימה שם מבאר גם הענין ש"שייך לכל אדם, אלא שעכ"פ איזה הכנה צריך לזה". ואם פירט וכו' אז לא יהי' ענין זה ג"כ.