קדש (הב') - 835

עיונים בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים

הת' יעקב זאיאנץ

מכון לסמיכה - תות"ל מאריסטאון, ניו דזשערזי

בעיוני בהגדתו של כ"ק אדמו"ר עם לקוטי טעמים ומנהגים, עלו במצודתי מספר הערות שרציתי להעלות על גבי הכתב ומהם: בעמוד ח קטע המתחיל 'קדש' (השני) כותב כ"ק אדמו"ר בזה"ל: "קדש. בכל התיבות של הסימן קדש ורחץ, הביא אדה"ז בכאו"א במקומה גם פירוש התיבה, וכמו ורחץ ונט"י ואינו מברך וכה"ג, מלבד בתיבת קדש הלל נרצה, וי"ל הטעם מפני שאין כל חדוש בפירוש תיבות אלו". עכלה"ק.

ולכאורה יש לדון בהא דכתב רבינו "שאין כל חדוש בפירוש תיבת אלו", דבשלמא בסימנים 'קדש' ו'הלל' מובן במאוד זה שאין כל חידוש בפירושם, אולם בסימן "נרצה" הרי יש כו"כ שמתקשים בפירוש וביאור סימן זה (ועי' בס' ה'סדר הערוך' שמביא מהמהר"ל והחיד"א בזה), ובפרט דלכאורה אי"ז ככל הסימנים של הסדר דרומזים לדינים מיוחדים של הלילה (אף שלכמה דעות זה כן מרמז על ענין שעושים בזו הלילה, וע' גם בס' 'סדר הערוך' הנ"ל). וא"כ מהו הפשיטות כ"כ שכתב רבינו ע"ז ד"אין כל חדוש בפירוש תיבות אלו".

והפשוט שי"ל בזה הוא, דהיא הנותנת דמכיון שאי"ז סימן ורמז למשהו מיוחד שיש לעשות, לכן אין אדה"ז צריך לפרש בזה. דהרי רבינו נקט בפשטות כפי' הפשוט בתיבה זו דמלשון ריצוי היא, וכמו שציין בפיסקא 'הלל נרצה' שבסוף ההגדה "אם עשה כסדר הזה הוא מרוצה לשמים (של"ה)", ולכן "אין כל חידוש בפירוש תיבה זו" הנוגע למעשה, כבכל שאר הסימנים שמציין אדה"ז ענינים הנוגעים למעשה בפועל. ופשוט.