עבדים היינו גו' - 773

הת' מנחם מענדל רייצס

תות"ל – מגדל העמק

ב) בד"ה עבדים היינו גו' אלקינו גו' ובזרוע נטוי'" כותב כ"ק אדמו"ר: "מיוסד על הכתוב (דברים ו, כא) ובהוספות התיבות אלקינו, ובזרוע נטוי' שאינם בקרא". ולקמן בד"ה "משם" כותב כ"ק אדמו"ר, "בכתוב נאמר ממצרים. וצ"ע טעם השינוי".

ולכאורה יש לתרץ כל שלושת שינויים אלו (הוספת התיבות "אלוקינו", "ובזרוע נטוי'", והשינוי מ"מצרים" ל"משם") בחדא מחתא, ולבאר שהנוסח כאן מיוסד על הכתוב שמביא כ"ק אדמו"ר - "עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' משם ביד חזקה" - אבל בצירוף עם עוד כתוב - דברים ה, טו - "וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרוע נטוי'" וגו'. ומתורץ בפשטות ה"צריך עיון".

[ואין לדחות ולומר, שמסתבר שמחבר ההגדה נסמך דוקא על פסוק ד"עבדים היינו" שבא בתורה כתשובה לבן על שאלתו, משא"כ הפסוק "וזכרת" גו' - שהרי גם הפסוק "וזכרת" וגו' יש לו קשר ישיר לליל הסדר ולענין "והגדת לבנך", כדברי רבינו הזקן (שו"ע סתע"ב ס"ז) "בכל דור ודור חייב האדם להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים .. ועל דבר זה צוה הקב"ה וזכרת כי עבד היית במצרים"... וראה לקו"ש חי"ב שיחה לחג הפסח, באריכות רבה].

אלא שכ"ק אדמו"ר לא פירש כן. וצ"ע.