סדר ההגדה - 773

הת' מנחם מענדל רייצס

תות"ל – מגדל העמק

א) בהגדת רבינו תחילת "סדר הגדה", מביא מאוה"ח (במדבר ט, יד) ש"יש מקום לומר שאין הגר חייב בפסח לפי שלא הי' לא הוא ולא אבותיו במצרים, דומה למאמרם גר אינו קורא שאינו יכול לומר נשבע ה' לאבותינו", וראה שם מסקנת הענין.

והנה, על המלים "דומה למאמרם גר אינו קורא שאינו יכול לומר נשבע ה' לאבותינו", מציין כ"ק אדמו"ר "בכורים פ"א מ"ד, אבל עיין רמב"ם שם", ולא זכיתי להבין כוונתו, בציון זה האחרון:

הרמב"ם שם - בפיה"מ - כותב: "אלא שפסק הלכה מביא הגר עצמו וקורא, וסמכו זה למה שאמר הש"י לאברהם כי אב המון גוים נתתיך. אמרו, לשעבר היית אב לארם עכשיו אתה אב לכל העולם כולו. ומפני זה יכול כל גר לומר אשר נשבעת לאבותינו, לפי שאברהם הי' אב לכל העולם לפי שהוא למדם אמונה". עכ"ל.

ולכאו' אינו מובן, מה מוסיפים דבריו בנוגע לעניננו: אין-הכי-נמי שהגר מביא וקורא משום שגם הוא מיוחס לאברהם אבינו - אבל במצרים לא הי'! וכשם שאברהם אבינו עצמו לא השתעבד במצרים.

וכמובן, אאפ"ל שכ"ק אדמו"ר מציין לרמב"ם רק כדי לשלול קס"ד שלהלכה נפסק שהגר מביא ואינו קורא, דמה שייך הכא?! ועוד: מהו הלשון "אבל" - האם הרמב"ם אינו סובר שכך נאמר במשנה?!

ומחוורתא בפשיטות, שכ"ק מתכוון שלפי הרמב"ם אי"ז כ"כ ברור שהגר לא יתחייב בפסח משום שלא הי' במצרים. וזה צ"ע, כי אדרבה: גם הרמב"ם מסכים לכך שלו-יצוייר והגר לא הי' יכול לומר "לאבותינו" - לא הי' אומר; ורק שס"לשבפועל שייך הוא לאברהם אבינו, וא"כ בנוגע לשעבוד מצרים, שבזה לא הי', פשוט גם להרמב"ם שאינו חייב בפסח (לפי קס"ד זה דהאוה"ח). ומהו "אבל עיין רמב"ם שם"?