מצות פסח

הִלְכוֹת פֶּסַח

 

יֵשׁ בִּכְלָלָן שְׁמוֹנֶה מִצְוֹת, שָׁלֹשׁ מִצְוֹת עֲשֵׂה וְחָמֵשׁ מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְזֶהוּ פְּרָטָן[א]:

א שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּיוֹם י"ד מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְמַעְלָה[ב].

ב לְבַעֵר חָמֵץ מִן הָעוֹלָם מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְמַעְלָה[ג].

ג שֶׁלֹּא יֵרָאֶה חָמֵץ כָּל שִׁבְעָה[ד].

ד שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ כָּל שִׁבְעָה[ה].

ה שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ כָּל שִׁבְעָה[ו].

ו שֶׁלֹּא[ז] לֶאֱכֹל כָּל שִׁבְעָה תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ[ח] שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּזַּיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס[ט] מֵהַתַּעֲרֹבֶת[י], אַף עַל פִּי שֶׁבַּאֲכִילַת הַתַּעֲרֹבֶת אֵין טוֹעֲמִים כְּלָל הֶחָמֵץ שֶׁבְּתוֹכוֹ, וְאֵין נוֹתְנִים בְּתוֹכוֹ אֶת הֶחָמֵץ אֶלָּא לְקִיּוּהָא בְּעָלְמָא[יא], כְּגוֹן כּוּתָח (פֵּרוּשׁ נַסְיוֹבָא דַּחֲלָבָא[יב]) הַבַּבְלִי[יג], שֶׁמְּפָרְרִין בְּתוֹכוֹ פֵּרוּרֵי לֶחֶם חָמֵץ לְהַחֲמִיצוֹ, שֶׁאֵין בַּכּוּתָח טַעַם הַלֶּחֶם, אֶלָּא חֲמִיצוּת הַלֶּחֶם הֶחֱמִיץ אֶת הַכּוּתָח, שֶׁכַּיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר אִסּוּרִין אֵין כָּאן אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה[יד], אֲבָל בְּחָמֵץ בְּפֶסַח הֶחֱמִירָה תּוֹרָה וְאָמְרָה[טו]. "כָּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ", אֲפִלּוּ תַּעֲרָבְתּוֹ[טז]. אֲבָל כָּרֵת אֵינוֹ חַיָּב[יז], אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בְּתַעֲרָבְתּוֹ טַעַם חָמֵץ כְּמוֹ בִּשְׁאָר אִסּוּרִים, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ב[יח] וּבְיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן צ"א[יט].

ז לֶאֱכֹל מַצָּה בְּלֵיל ט"ו בְּנִיסָן[כ].

ח לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה[כא].

 

 

[ב] רמב"ם שם. ויתבאר לקמן סימן תלא ס"ב וש"נ.

[ג] יתבאר לקמן סימן תלא ס"א וש"נ. וראה לקמן סימן תלה ס"ד, וסימן תמו ס"ה, שמצות תשביתו הוא כל ימי הפסח. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) ט ע' ל.

[ד] שמות יג, ז. ויתבאר לקמן סימן תמ ס"א.

[ה] שמות יב, יט. ויתבאר לקמן שם וש"נ.

[ו] שמות יג, ג. ויתבאר לקמן סימן תלא ס"ב וש"נ.

[ז] קטע זה נדפס בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' יד-טו, מכתי"ק הרה"ק מהרי"ל, אחי רבינו (ראה מבוא לחוב' י), באיזה הוספות ושינויי לשון. שיועתקו לקמן בשוה"ג.

[ט] בכת"י: (פירוש ג' ביצים שהן חצי ככר). וכ"ה לקמן סימן תמב ס"א. וראה לקמן סימן תריב ס"ד ב' דעות בזה, ובשל תורה הלך אחר המחמיר.

[י] רי"ף (יג, ב) ורמב"ם פ"א ה"ו, כפירוש המ"מ שם, והפר"ח סימן תמב ס"א ד"ה ומאחר, דקיי"ל כחכמים (מד, א) שאינו חייב אלא בכזית בכדי אכילת פרס. וראה פס"ד צמח צדק (שמז, ג) דהיינו כדרך אכילתו ע"י טיבול. ובכת"י: דאז הוא לוקה על אכילתו מן התורה.

[יא] טור ופרי חדש סימן תמב שם. משא"כ תערובת מין במינו, ראה לקמן סימן תמב סי"ג שאינו אסור אלא מד"ס שאינו נותן טעם. ובכת"י שם:  ולא קיוהא ולכן אפילו יש בו כזית בכדי אכילת פרס שרי.

[יג] בכת"י: וכיוצא בו.

[יד] בכת"י: אפילו באכילה ... ומ"מ מד"ס אסור להשהות כותח וכיוצא בו אף על פי  שאין בו מן החמץ אלא מעט. וראה גם לקמן סימן תמב ס"ו וקו"א ס"ק ה, שכל שדרך תיקון עשייתו ע"י תערובת חמץ אינו בטל אפילו באלף ולפיכך חייב לבערו מד"ס. ומסיים שם: ולכך השמטתי מתני' דכותח כו' שזה נכלל במ"ש שדרך תיקון עשייתו כו' ... והעתקתיה במקומה קודם סימן תכ"ט. וראה כבוד מלכים ע' רמב.

[טז] בכת"י: לרבות תערובתו הילכך עוברין עליו גם בבל יראה ובל ימצא מן התורה [כדעת רש"י מב, א ד"ה ואלו עוברין, ורמב"ם פ"ד ה"ח] ... אבל אם כזית חמץ מעורב בתערובת הרבה שיש בו יותר מכדי פרס כיון שאפילו אכל כל התערובת בפסח אינו לוקה לפי שהלכה למשה מסיני הוא שאינו מצטרף לשיעור כזית ביותר מכדי פרס לפיכך הרי הוא בטל בתוך התערובת ואין עוברים עליו משום ב"י וב"י [גמרא מד, א – לחכמים]. ולענין איסור הנאה מן התורה כשיש בו כזית בכדי אכילת פרס, ראה לקמן סימן תמב קו"א ס"ק יב.

[יז] פרי חדש שם (שגם לחכמים בכזית בכדי אכילת פרס לא נאסר אלא באכילה ומטעם פסוק זה).

[יח] ראה לקמן שם ס"ט וקו"א ס"ק ח, כדעת רבינו חיים בכזית בכדי אכילת פרס שנותן טעם, שההיתר נתהפך לאיסור, וחייב אפילו אכל רק כזית מהתערובות.

[יט] אוצ"ל: צ"ח. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה ב"י ד"ה וז"ל, שהביא דעת רבינו חיים הנ"ל.

[כ] שמות יב, יח. ויתבאר לקמן סימן תעה סט"ו וסל"ב וש"נ.

[כא] שמות יג, ח. ויתבאר לקמן סימן תעג ס"כ וסמ"ב וש"נ. פרטי מצוה זו ראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ע' טו.