סימן תרכא

תרכא סֵדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה וּמִילָה בְּיוֹם כִּפּוּר וּבוֹ י"ז סְעִיפִים:

א מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים[א], וְקוֹרִים בָּרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים[ב] בְּפָרָשַׁת "אַחֲרֵי מוֹת"[ג] עַד "וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה'"[ד], וְאִם חָל בְּשַׁבָּת קוֹרִין שִׁבְעָה[ה], וּמַפְטִיר קוֹרֵא בְּסֵפֶר שֵׁנִי בְּפִינְחָס "וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ"[ו], וּמַפְטִיר בִּישַׁעְיָה "וְאָמַר סֹלּוּ סֹלּוּ"[ז] עַד "כִּי פִּי ה' דִּבֵּר"[ח], לְפִי שֶׁבְּפָרָשָׁה זוֹ נִתְבָּאֵר עִנְיַן תְּשׁוּבָה וְתַעֲנִית[ט]:

ב בְּבִרְכוֹת הַפְטָרָה אֵין חוֹתְמִין "בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מוֹחֵל וְסוֹלֵחַ[י]", אֶלָּא יֹאמַר "וּדְבָרְךָ אֱמֶת[יא] וְקַיָּם לָעַד בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ כו'":

ג אִם יֵשׁ מִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – מָלִין בֵּין קְרִיאַת הַתּוֹרָה לְמוּסָף[יב], וְאַחַר הַמִּילָה אוֹמְרִים "אַשְׁרֵי"[יג]. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לָמוּל אַחַר "אַשְׁרֵי"[יד]. וְאִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁמָּלִין הַתִּינוֹק בְּבֵיתוֹ וְלֹא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת – אֵין מָלִין עַד חֲזָרַת סִפְרֵי תּוֹרָה לַהֵיכָל[טו], מִשּׁוּם שֶׁהוּא בִּזְיוֹן סֵפֶר תּוֹרָה לְהַנִּיחוֹ וְלָצֵאת לַחוּץ[טז], וְאַחַר הַמִּילָה חוֹזְרִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ שֶׁלִּפְנֵי תְּפִלַּת מוּסָף[יז]:

ד וְאַחַר הַמִּילָה, יֵשׁ נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמִּילָה בְּלֹא כּוֹס[יח], לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִטְעֹם מִמֶּנּוּ, וְגַם אֵין מַטְעִימִים לַתִּינוֹק, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִהְיֶה הַתִּינוֹק רָגִיל בִּשְׁתִיָּה זוֹ שֶׁל מִצְוָה וְיוֹרֶה הֶתֵּר לְעַצְמוֹ לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אַף לִכְשֶׁיִּגְדַּל[יט]. וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּתִשְׁעָה בְּאָב מַטְעִימִים לַתִּינוֹק וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לְכָךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקנ"ט[כ], מִכָּל מָקוֹם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת – הֶחְמִירוּ יוֹתֵר[כא] וְחָשְׁשׁוּ אַף לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי:

ה וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס וּלְהַטְעִים מִמֶּנּוּ לַתִּינוֹק הַנִּמּוֹל[כב], שֶׁבְּקָטָן כָּזֶה אֵין לִגְזֹר שֶׁמָּא יִשְׁתֶּה אַף לִכְשֶׁיִּגְדַּל[כג]. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה צָרִיךְ לְהַטְעִים מִמֶּנּוּ לְקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל חִנּוּךְ בְּרָכוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רס"ט[כד] וְתקנ"ט[כה], מִכָּל מָקוֹם כּוֹס שֶׁל מִילָה שֶׁהַבְּרָכָה נִתַּקְּנָה בִּשְׁבִיל תִּינוֹק הַנִּמּוֹל לָכֵן דַּי כְּשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לִשְׁתּוֹת[כו]. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לִשְׁתּוֹת קְצָת מֵהַכּוֹס, מִלְּבַד מַה שֶּׁנּוֹתְנִים לְפִיו כְּשֶׁאוֹמֵר "בְּדָמַיִךְ חֲיִי"[כז]:

ו וְיֵשׁ נוֹהֲגִים[כח] שֶׁמְּבָרְכִים עַל הַכּוֹס וּמַטְעִימִים לַתִּינוֹקוֹת, כְּמוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לִנְהֹג כֵּן לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה[כט], מִכָּל מָקוֹם אֵין לִמְחוֹת בְּיַד הַנּוֹהֲגִין הֶתֵּר[ל]:

ז בְּמוּסָף אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר סֵדֶר הָעֲבוֹדָה[לא], לְפִי שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הָיְתָה בְּקָרְבְּנוֹת הַמּוּסָפִים[לב], שֶׁבְּאֶמְצַע הַקְרָבָתָם הָיָה עוֹבֵד כָּל עֲבוֹדַת הַיּוֹם הָאֲמוּרִים בְּפָרָשַׁת "אַחֲרֵי מוֹת"[לג]:

ח עֲשָׂרָה פְּעָמִים הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ כִּכְתָבוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, ג' פְּעָמִים בְּוִדּוּי רִאשׁוֹן "אָנָּא ה' חָטָאתִי כו', אָנָּא ה' כַּפֵּר כו', לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", וְכֵן ג' פְּעָמִים בְּוִדּוּי שֵׁנִי, וְכֵן ג' פְּעָמִים בְּוִדּוּי שְׁלִישִׁי, וּפַעַם אַחַת בְּגוֹרָלוֹת כְּשֶׁאוֹמֵר "לַה' חַטָּאת"[לד].

וְכָל מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה מַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ[לה] – אָנוּ אוֹמְרִים "הַשֵּׁם", וְאֵין אוֹמְרִים "אֲדֹנָי" כְּמוֹ בְּכָל תְּפִלּוֹתֵינוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה שֶׁגַּם הַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה אוֹמֵר בְּכִנּוּי אַדְנוּת כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, לְפִיכָךְ אָנוּ אוֹמְרִים הַשֵּׁם סְתָם בְּרֶמֶז, לְהוֹרוֹת שֶׁהַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה מַזְכִּיר כָּאן שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, חוּץ מִן "לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ", שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּכִנּוּי שֵׁם אַדְנוּת, לְפִי שֶׁאֵין אָנוּ בָּאִין בְּכָאן לוֹמַר אֵיךְ הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל מַזְכִּיר אֶת הַשֵּׁם, אֶלָּא כַּוָּנָתֵנוּ לִקְרוֹת הַפָּסוּק[לו] כְּמוֹ שֶׁדַּרְכֵּנוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, דְּהַיְנוּ בְּכִנּוּי אַדְנוּת[לז].

וְכֵן כְּשֶׁאָנוּ אוֹמְרִים "לַה' חַטָּאת"[לח] אָנוּ אוֹמְרִים בְּכִנּוּי אַדְנוּת, כְּמוֹ שֶׁדַּרְכֵּנוּ לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה[לט] "אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת". וּמִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁבַּתּוֹרָה אָנוּ קו‍ֹרִין קְצָת בְּשִׁנּוּי מִמַּה שֶּׁאוֹמְרִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין אוֹמְרִים תֵּבַת "וְעָשָׂהוּ", לָכֵן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת עַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב וְלוֹמַר "לְהַשֵּׁם חַטָּאת"[מ]:

ט אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים הַבַּקָּשָׁה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, דְּהַיְנוּ "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ כו', וְעַל אַנְשֵׁי הַשָּׁרוֹן הוּא אוֹמֵר[מא] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ כו'" – אוֹמְרִים כָּל הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהּ בְּכִנּוּי אַדְנוּת, שֶׁגַּם הַכֹּהֵן גָּדוֹל הָיָה אוֹמֵר כָּאן בְּכִנּוּי אַדְנוּת[מב]:

י וְאַף עַל פִּי שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ בַּאֲמִירַת בַּקָּשָׁה זוֹ לְסַפֵּר הֵיאַךְ הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל מְבַקֵּשׁ[מג] – אַף עַל פִּי כֵן אֵין כָּאן הַזְכָּרַת שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, כֵּיוָן שֶׁגַּם כַּוָּנָתֵנוּ הוּא לְהִתְפַּלֵּל עַל עַצְמֵנוּ[מד], שֶׁהֲרֵי אָנוּ מוֹסִיפִין בָּהּ כַּמָּה בַּקָּשׁוֹת שֶׁלֹּא הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל אוֹמְרָם כְּלָל[מה], כְּמוֹ "שֶׁתַּעֲלֵנוּ בְּשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ"[מו] וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה:

יא וּבְכָל שְׁלֹשֶׁת וִדּוּיִים אֵלּוּ אוֹמְרִים בַּתְּחִלָּה "אָנָּא הַ[שֵּׁם] וכו'" וְאַחַר כָּךְ "אָנָּא בְשֵּׁם כַּפֶּר נָא כו'"[מז], שֶׁכְּשֶׁמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הַכַּפָּרָה יֵשׁ לוֹמַר "אָנָּא בְשֵּׁם", כְּלוֹמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשִׁיעַ עַל יְדֵי שֵׁם הָעֶצֶם שֶׁהוּא רַחֲמִים גְּמוּרִים (בְּלִי תַּעֲרוֹבוֹת דִּין כְּלָל)[מח]:

יב וְנוֹהֲגִין לִפֹּל עַל פְּנֵיהֶם כְּשֶׁאוֹמְרִים "וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם כו'"[מט], וְגַם בְּ"עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ"[נ]. אֲבָל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר אָסוּר לוֹ לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וְלֵילֵךְ לַאֲחוֹרָיו כְּדֵי לִפֹּל עַל פָּנָיו[נא], וְיֵשׁ לִמְחוֹת בְּיַד הָעוֹשִׂים כֵּן[נב]. וְנוֹהֲגִין שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר עוֹמֵד בַּתְּחִלָּה רָחוֹק קְצָת מִן הַתֵּבָה בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲקֹר רַגְלָיו כְּדֵי לִפֹּל עַל פָּנָיו[נג]:

יג סֵדֶר הַוִּדּוּי "חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי"[נד], לְפִי שֶׁהַחֲטָאִים הֵם הַשְּׁגָגוֹת, וַעֲוֹנוֹת הֵם הַזְּדוֹנוֹת[נה], כְּלוֹמַר הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשָׂה אוֹתָם בְּמֵזִיד שֶׁיָּדַע שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן וְעָשָׂה אוֹתָם לַהֲנָאָתוֹ[נו], וּפְשָׁעִים הֵם הַמּוֹרְדִים[נז], כְּלוֹמַר שֶׁעוֹשֶׂה לְהַכְעִיס[נח] וְלֹא בִּשְׁבִיל הֲנָאָתוֹ, וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת תְּחִלָּה עַל הַקַּל וְאַחַר כָּךְ עַל הֶחָמוּר[נט]:

יד וְנוֹהֲגִין לְהַזְכִּיר נְשָׁמוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[ס] וְנוֹדְרִים צְדָקָה בַּעֲבוּרָם[סא], לְפִי שֶׁהַמֵּתִים יֵשׁ לָהֶם גַּם כֵּן כַּפָּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[סב], וְעַל כֵּן הוּא נִקְרָא "כִּפּוּרִים" לְשׁוֹן רַבִּים, לַחַיִּים וְלַמֵּתִים[סג], וּכְשֶׁנּוֹדְרִים צְדָקָה בַּעֲבוּרָם – מוֹעִיל לָהֶם לְכַפֵּר בַּעֲדָם, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וְיוֹדֵעַ שֶׁאִלּוּ הָיוּ בַּחַיִּים הָיוּ גַּם כֵּן נוֹתְנִים צְדָקָה[סד]. אֲבָל אִם נוֹדֵר צְדָקָה בַּעֲבוּר מִי שֶׁהָיָה רָשָׁע – אֵין מוֹעִיל לוֹ כְּלוּם[סה]:

טו הַמִּצְטַעֵר עַל מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן וּמוֹרִיד דְּמָעוֹת עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – מוֹחֲלִים עוֹנוֹתָיו וּבָנָיו אֵינָם מֵתִים בְּחַיָּיו[סו]:

טז וּמִצְוָה לִלְמֹד בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִשְׁנָיוֹת יוֹמָא, כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה הָאֲמִירָה בִּמְקוֹם הַקְרָבָה, גַּם בַּגְּמָרָא סוֹף יוֹמָא מַאֲמָרִים הַמְדַבְּרִים בְּמַעֲלוֹת הַתְּשׁוּבָה[סז]:

יז וְאֵין לְתַלְמִיד חָכָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּלְהַשְׁמִיט אֶת עַצְמוֹ מִלְּהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלּוֹת וְהַסְּלִיחוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת עִם הַצִּבּוּר[סח]:

 

 

[ה] טור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' רפב ס"ב שטוב שלא להוסיף מעל שבעה קרואים.

[י] כלבו סי' ע (לה, ד), בשם ה"ר נתן. מנהגים (טירנא) מנהג יוה"כ. דרכי משה ס"ק ב. לבוש סוף ס"א. מ"א ריש הסי'. אבל בסידור (אצל שחרית של שבת) הנוסח (עפ"י רוקח קרוב לסוס"י ריז. הובא בב"י): ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח כו'.

[יא] וכ"ה לעיל בר"ה סי' תקפב סי"א. ובסידור: ודברך מלכנו אמת.

[יז] הגהות מרדכי שם. שו"ע שם. ולפני הקדיש יאמר איזה מזמור (לקו"ש חי"ט ע' 458).

[יח] מרדכי סוף רמז תשכז, בשם רבנו יעקב ב"ר שמשון. ר"ן שבת (נז, א) ד"ה וכתבו, בשם הגאונים. אבודרהם הל' ברכת מילה, בשם הרי"ץ גיאת והרמב"ם. שו"ע ס"ג.

[כ] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה טור ושו"ע שם ס"ז ומ"א סק"ט.

[כב] מרדכי השלם רמז תשכז ע' פח. הובא בב"י סי' תקנט ד"ה ואם יש תינוק. רמ"א ס"ג.

[כג] מרדכי שם.

[כד] ס"ג. וראה סי' קצ ס"ד ב' דעות בזה.

[כו] מ"א סי' רסט סק"א. וראה לעיל סי' קצ ס"ד, שבמילה ביום הכיפורים סומכים על הדעה הב' שם, שאפשר להטעים כוס של ברכה לתינוק שלא הגיע לחנוך, ומציין לכאן.

[לא] משמעות הגמרא לו, ב; נו, ב. הובא בר"ן (ו, א) ד"ה ומהא. טור ושו"ע ס"ד.

[לה] רא"ש פ"ח סי' יט (ככתבו, ולא של מ"ב). טור (ושו"ע). ט"ז ס"ק ב. מ"א ס"ק ד.

[מ] ט"ז שם. ובסדר עבודה שבסידור – בשם הוי' (שקוראים בשם אדנות).

[מא] בנוסח הסדור ליתא.

[מו] ט"ז שם (שלא אמר כהן גדול שהרי יושב בא"י).

[מט] טור בשם ראבי"ה סי' תקל. מרדכי רמז תשכז. רמ"א ס"ד. וראה סידור, דהיינו רק בוהכהנים של הוידויים, משא"כ בוהכהנים של גורלות אין צריך לכרוע. וראה שעה"כ פמ"ד אות יז. אוצר מנהגי חב"ד ע' רכז. אופן הכריעה, ראה לעיל סי' קלא ס"א (כל השנה). פס"ד צמח צדק שמב, א. אוצר מנהגי חב"ד ע' קלב (בר"ה ויוה"כ).

[ס] כלבו סי' ע (לה, ג). רמ"א ס"ו. ובסידור בא נוסח הזכרת נשמות לפני מוסף לשלש רגלים. ולענין הזכרת נשמות בשבת ראה לעיל סי' רפד סי"ד.