סימן תלא

תלא זְמַן בְּדִיקַת הֶחָמֵץ וּבוֹ י"א סְעִיפִים

א אַף עַל פִּי[א] שֶׁאֵין אָדָם עוֹבֵר עַל חֲמֵצוֹ בְּ"בַל יֵרָאֶה" וּ"בַל יִמָּצֵא" אֶלָּא מִלֵּיל ט"ו בְּנִיסָן וָאֵילָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב[ב] "שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם וְגוֹ' וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְגוֹ'"[ג], אֲבָל קֹדֶם שִׁבְעַת יָמִים אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה כְּשֶׁשָּׁהָה הֶחָמֵץ בְּבֵיתוֹ[ד], מִכָּל מָקוֹם עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה מֵחֲצוֹת יוֹם י"ד וָאֵילָךְ[ה] בְּכָל רֶגַע וְרֶגַע שֶׁאֵינוֹ מְבַעֵר הֶחָמֵץ מִן הָעוֹלָם[ו], שֶׁנֶּאֱמַר[ז] "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ, אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם וְגוֹ'", וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ[ח] שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן זֶה הוּא י"ד בְּנִיסָן, וְנִקְרָא רִאשׁוֹן לְשִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח, כְּלוֹמַר קֹדֶם לָהֶם, וְכַוָּנַת הַכָּתוּב לוֹמַר: "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ", וּבַיּוֹם שֶׁקֹּדֶם "שִׁבְעַת יָמִים" – "תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר וְגוֹ'".

רְאָיָה לְדָבָר זֶה[ט] מִמַּה שֶּׁאָמְרָה תּוֹרָה[י]: "לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי", כְּלוֹמַר "לֹא תִּשְׁחַט" אֶת הַפֶּסַח וַעֲדַיִן חָמֵץ קַיָּם, וּזְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח הוּא בְּי"ד מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְמַעְלָה, מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁזְּמַן הַשְׁבָּתַת הֶחָמֵץ הוּא בִּזְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, דְּהַיְנוּ מֵחֲצוֹת יוֹם י"ד וּלְמַעְלָה[יא].

ב וּמַה הִיא הַשְׁבָּתָה זוֹ שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה[יב]? הוּא שֶׁיַּשְׁבִּית וִיבַעֵר הֶחָמֵץ מִן הָעוֹלָם[יג] לְגַמְרֵי עַד שֶׁשּׁוּם אָדָם לֹא יוּכַל עוֹד לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ה[יד]. אֲבָל אִם רוֹצֶה לְבַטְּלוֹ וּלְהַפְקִירוֹ – אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם[טו].

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לְאַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן אִסּוּר[טז] אֲכִילָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ מִן הַתּוֹרָה[יז], דְּהַיְנוּ מֵחֲצוֹת הַיּוֹם י"ד וּלְמַעְלָה, שֶׁהָאוֹכֵל אוֹ הַנֶּהֱנֶה אָז מִן הֶחָמֵץ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה[יח], שֶׁנֶּאֱמַר[יט] "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ", כְּלוֹמַר עַל קָרְבַּן הַפֶּסַח.

וְלֹא בָּא הַכָּתוּב לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בִּשְׁעַת אֲכִילַת הַפֶּסַח, דְּהַיְנוּ בְּלֵיל ט"ו, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר[כ] "וְלֹא יֵאָכֵל חָמֵץ", אֶלָּא בָּא לְהַזְהִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בִּשְׁעַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח[כא], דְּהַיְנוּ מֵחֲצוֹת יוֹם י"ד וּלְמַעְלָה.

וְקִבְּלוּ חֲכָמִים[כב] שֶׁאִסּוּר חָמֵץ בְּי"ד דּוֹמֶה לְאִסּוּרוֹ כָּל ז' יְמֵי הַפֶּסַח[כג], שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּל ז' יְמֵי הַפֶּסַח הוּא אָסוּר אֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְלֹא יֵאָכֵל", כְּלוֹמַר לֹא יְהֵא בּוֹ הֶתֵּר הַמֵּבִיא לִידֵי שׁוּם אֲכִילָה[כד], אֲפִלּוּ שֶׁל הֶתֵּר, דְּהַיְנוּ הֶתֵּר הֲנָאָה, שֶׁסְּתָם הֲנָאָה בָּאָה לִידֵי אֲכִילָה, שֶׁלּוֹקֵחַ בְּדָמִים מַאֲכָל[כה] - כָּךְ מֵחֲצוֹת יוֹם י"ד וּלְמַעְלָה הוּא אָסוּר אֲפִלּוּ בַּהֲנָאָה[כו], וְכֵיוָן שֶׁאָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ[כז] הֲרֵי אֵין לוֹ שׁוּם זְכוּת בּוֹ וְאֵינוֹ שֶׁלּוֹ כְּלָל[כח], וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטְּלוֹ[כט] וּלְהַפְקִירוֹ[ל].

אֲבָל קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן אִסּוּר הֲנָאָתוֹ, יָכוֹל הוּא לְבַטְּלוֹ וּלְהַפְקִירוֹ[לא], וּמֻתָּר לוֹ מִן הַתּוֹרָה לְהַשְׁהוֹתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר מִן הַתּוֹרָה בְּ"בַל יֵרָאֶה" וּ"בַל יִמָּצֵא" אֶלָּא עַל חָמֵץ שֶׁלּוֹ[לב] שֶׁלֹּא הִפְקִירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר[לג] "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ", שֶׁלְּךָ, אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים[לד] וְשֶׁל הֶפְקֵר[לה].

ג אֲבָל חֲכָמִים גָּזְרוּ[לו] שֶׁאֵין בִּטּוּל וְהֶפְקֵר מוֹעִיל כְּלוּם[לז] לֶחָמֵץ אַף קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן אִסּוּר הֲנָאָתוֹ, אֶלָּא הוּא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בַּמַּחֲבוֹאוֹת וּבַחוֹרִים (אִם דֶּרֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם כָּל הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ג[לח]) וְלִבְדֹּק וּלְהוֹצִיאוֹ מִכָּל גְּבוּלוֹ[לט] וְלַעֲשׂוֹת לוֹ כַּמִּשְׁפָּט שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ה.

ד וּמִפְּנֵי ב' דְּבָרִים נִזְקְקוּ חֲכָמִים לְכָךְ[מ]. הָא', לְפִי שֶׁהַבִּטּוּל וְהַהֶפְקֵר תָּלוּי בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁיַּפְקִירֶנּוּ בְּלֶב שָׁלֵם וְיוֹצִיאֶנּוּ מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי, וּלְפִי שֶׁאֵין דַּעַת כָּל בְּנֵי אָדָם שָׁוִין, וְאֶפְשָׁר מִי שֶׁיָּקֵל בַּדָּבָר וְלֹא יַפְקִירֶנּוּ בְּלֶב שָׁלֵם וְלֹא יוֹצִיאֶנּוּ מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי[מא], לְפִיכָךְ גָּזְרוּ שֶׁאֵין בִּטּוּל וְהֶפְקֵר מוֹעִיל כְּלוּם עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מִכָּל גְּבוּלוֹ (עַיֵּן סִימָן תמ"ה[מב]).

הַב' לְפִי שֶׁהָאָדָם רָגִיל בְּכָל הַשָּׁנָה בְּחָמֵץ, וּמֵחֲמַת רְגִילוּתוֹ קָרוֹב הוּא לְשִׁכְחָה, שֶׁיִּשְׁכַּח אֶת אִסּוּרוֹ וְיֹאכַל מִמֶּנּוּ[מג] אִם יִהְיֶה מֻנָּח בִּגְבוּלוֹ בְּפֶסַח, לְפִיכָךְ הִצְרִיכוּ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו וְלִבְדֹּק וּלְהוֹצִיאוֹ מִכָּל גְּבוּלוֹ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן אִסּוּר אֲכִילָתוֹ.

ה וּזְמַן בְּדִיקָה זוֹ מִן הַדִּין הָיָה רָאוּי לְקָבְעָהּ בְּיוֹם י"ד בִּתְחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית[מד], כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים כָּל אֶחָד בְּדִיקָתוֹ בְּסוֹף שָׁעָה שִׁשִּׁית, וִיבַעֵר הֶחָמֵץ בִּתְחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית כַּמִּשְׁפָּט הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ה[מה].

אֶלָּא לְפִי שֶׁבַּיּוֹם רֹב בְּנֵי אָדָם אֵינָם מְצוּיִים בְּבָתֵּיהֶם, אֶלָּא טְרוּדִין בְּעִסְקֵיהֶם בַּשְּׁוָקִים[מו] וּבָרְחוֹבוֹת, וּכְשֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית קָרוֹב הַדָּבָר שֶׁיִּשְׁכְּחוּ[מז] חוֹבַת הַבְּדִיקָה, לְפִיכָךְ תִּקְּנוּ חֲכָמִים זְמַן הַבְּדִיקָה בְּלֵיל י"ד, שֶׁבַּלַּיְלָה כָּל אָדָם מָצוּי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ[מח].

אֶלָּא שֶׁאַף בְּעוֹדוֹ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִתְעַסֵּק בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְשֵׁנָה אוֹ בִּמְלָאכָה, אוֹ בְּתוֹרָה אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, וְעַל יְדֵי כֵּן יִשְׁכַּח חוֹבַת הַבְּדִיקָה, לְפִיכָךְ הָיָה רָאוּי לְתַקֵּן וְלִקְבֹּעַ זְמַן הַבְּדִיקָה תֵּכֶף וּמִיָּד בִּכְנִיסַת הָאָדָם לְתוֹךְ בֵּיתוֹ סָמוּךְ לָעֶרֶב[מט], שֶׁבְּרֶגַע זוֹ הוּא פָּנוּי מִכָּל עֲסָקִים.

אֶלָּא לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו בַּחוֹרִים וּבַסְּדָקִים, וְחִפּוּשׂ זֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא לְאוֹר הַנֵּר[נ], שֶׁנֶּאֱמַר[נא] "בָּעֵת הַהִיא אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלִַם בַּנֵּרוֹת וְגוֹ'", מִכָּאן סָמְכוּ חֲכָמִים[נב] שֶׁאוֹר הַנֵּר יָפֶה לִבְדִיקַת חָמֵץ, וְאֵין הַנֵּר מֵאִיר וּמַבְהִיק יָפֶה בַּיּוֹם כִּי אִם בַּלַּיְלָה[נג], לְפִיכָךְ אֵחֲרוּ זְמַן הַבְּדִיקָה עַד זְמַן הַבְהָקַת הַנֵּר[נד], דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים[נה] [כְּשֶׁיֵּשׁ[נו] עֲדַיִן אוֹר הַיּוֹם קְצָת[נז]].

וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁבֵּין כְּנִיסַת הָאָדָם לְבֵיתוֹ וּבֵין זְמַן הַבְּדִיקָה, דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים[נח], (א) וְשִׁעוּר אוֹתוֹ זְמַן שֶׁבֵּינֵיהֶם כְּמוֹ חֲצִי שָׁעָה[נט], אָסְרוּ לוֹ לֶאֱכֹל[ס] וְלִלְמֹד[סא] אֲפִלּוּ פֶּרֶק אֶחָד[סב], אַף עַל פִּי שֶׁיּוּכַל לִגְמֹר הַפֶּרֶק[סג] קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא עַל יְדֵי עִיּוּנוֹ בְּלִמּוּדוֹ יִשְׁכַּח חוֹבַת הַבְּדִיקָה וְיִלְמֹד יוֹתֵר, אוֹ שֶׁמָּא יָבוֹא לוֹ עִיּוּן חָדָשׁ בְּלִמּוּדוֹ וְיִשְׁהֶה בְּעִיּוּנוֹ עַד זְמַן מָה לְאַחַר צֵאת הַכּוֹכָבִים[סד] (כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אוֹר הַיּוֹם קְצָת[סה]).

וְכֵן אָסְרוּ בַּחֲצִי שָׁעָה זוֹ לַעֲשׂוֹת כָּל הַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים לַעֲשׂוֹתָם קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה אוֹ תְּפִלַּת עַרְבִית[סו], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִימָן רל"ב ורל"ה[סז].

וּמִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא בָּדַק בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר וְנִזְכַּר בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּכָל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ עַד שֶׁיִּבְדֹּק[סח].

ו וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה עוֹסֵק בְּאֶחָד מִכָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה, חַיָּב לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ[סט], אֲפִלּוּ הָיָה עוֹסֵק בְּהֶתֵּר[ע], דְּהַיְנוּ שֶׁהִתְחִיל לַעֲסֹק קֹדֶם חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי צֵאת הַכּוֹכָבִים[עא], וַאֲפִלּוּ הוּא עוֹסֵק בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא יַפְסִיק לִבְדֹּק מִיָּד בִּתְחִלַּת כְּנִיסַת הַלַּיְלָה אַף עַל פִּי שֶׁיִּבְדֹּק אַחַר כָּךְ – הֲרֵי זֶה מְבַטֵּל תַּקָּנַת חֲכָמִים[עב], שֶׁתִּקְּנוּ לִבְדֹּק בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים מִיָּד, כְּשֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן אוֹר הַיּוֹם קְצָת[עג].

וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית, וּקְרִיאַת שְׁמַע הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה, וְגַם הִיא תְּדִירָה, בְּכָל יוֹם וְיוֹם ב' פְּעָמִים קְרִיאַת שְׁמַע, וְכָל הַתָּדִיר מֵחֲבֵרוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵרוֹ[עד], אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהַקְדִּים אֶת הַבְּדִיקָה לִפְנֵי קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה, לְפִי שֶׁהִיא מִצְוָה עוֹבֶרֶת[עה], שֶׁאִם לֹא יִבְדֹּק מִיָּד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים – הֲרֵי הוּא נִקְרָא עוֹבֵר עַל תַּקָּנַת חֲכָמִים. אֲבָל בִּקְרִיאַת שְׁמַע, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לִקְרוֹתָהּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ נִקְרָא עוֹבֵר עַל תַּקָּנַת חֲכָמִים אֶלָּא אִם כֵּן קוֹרֵא אוֹתָהּ אַחַר חֲצִי הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רל"ה[עו].

ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִי שֶׁרָגִיל לְהִתְפַּלֵּל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה שֶׁל עַרְבִית כָּל הַשָּׁנָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אֲבָל מִי שֶׁרָגִיל לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַשָּׁנָה עִם הַצִּבּוּר מִבְּעוֹד יוֹם וְעַכְשָׁו לֹא הִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם – יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְיִתְפַּלֵּל מִיָּד[עז] בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים וְאַחַר כָּךְ יִבְדֹּק, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ רָגִיל כָּל הַשָּׁנָה לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית בְּבֵיתוֹ, יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא עַל יְדֵי טִרְדָּתוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ יִשְׁכַּח עַל קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה[עח].

ח וְכָל זֶה בִּתְפִלַּת יָחִיד, אֲבָל אִם יֵשׁ עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים עַרְבִית בִּזְמַנּוֹ, דְּהַיְנוּ צֵאת הַכּוֹכָבִים, יִתְפַּלְלוּ מִיָּד בְּצֵאת הַכּוֹכָבִים וְאַחַר כָּךְ יֵלְכוּ לְבָתֵּיהֶם לִבְדֹּק הֶחָמֵץ, שֶׁאִם יֵלְכוּ לִבְדֹּק קֹדֶם תְּפִלַּת עַרְבִית יִהְיֶה טֹרַח לְקַבְּצָם אַחַר כָּךְ[עט] לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲשָׂרָה, וְתִתְבַּטֵּל מִצְוַת תְּפִלַּת הַצִּבּוּר לְגַמְרֵי מֵחֲמַת הַקְדָּמַת הַבְּדִיקָה, אֲבָל אִם יִתְפַּלְלוּ בַּעֲשָׂרָה קֹדֶם הַבְּדִיקָה – לֹא תִּתְבַּטֵּל מִצְוַת הַבְּדִיקָה לְגַמְרֵי.

ט וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שִׁעוּר קָבוּעַ לִלְמֹד הֲלָכוֹת פְּסוּקוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אַחַר הַתְּפִלָּה, אַל יְבַטְּלוּ לִמּוּדָם בְּלַיְלָה זוֹ מֵחֲמַת בְּדִיקַת חָמֵץ, שֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לִבְדֹּק אַחַר כָּךְ וְלֹא תִּתְבַּטֵּל מִצְוַת הַבְּדִיקָה לְגַמְרֵי. וְאֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִמָּשְׁכוּ בְּלִמּוּדָם עַד שֶׁיִּשְׁכְּחוּ חוֹבַת הַבְּדִיקָה, שֶׁהֲרֵי מֻכְרָחִים הֵם לָבוֹא אֶל בָּתֵּיהֶם לָלוּן, שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יָלִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וּכְשֶׁיָּבֹא כָּל אֶחָד מֵהֶם לְבֵיתוֹ יִזְכֹּר חוֹבַת הַבְּדִיקָה[פ].

י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁעוֹסְקִין בִּדְבַר הֲלָכָה בְּלֹא פִּלְפּוּל, אֲבָל אָסוּר לַעֲסֹק בְּפִלְפּוּל אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁיֵּשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִמְשֹׁךְ כָּל כָּךְ בְּפִלְפּוּל עַד שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ טָרוּד בְּאוֹתוֹ פִּלְפּוּל וְיִשְׁכַּח חוֹבַת הַבְּדִיקָה אַף בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ[פא].

יא אִם הוּא יוֹשֵׁב וְלוֹמֵד קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים <(ב)> וְאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ[פב] שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד[פג] שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה יַזְכִּיר אוֹתוֹ וְיַפְסִיקוֹ מִלִּמּוּדוֹ[פד] - הֲרֵי זֶה מֻתָּר, אַף אִם הוּא תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לִפְנֵי צֵאת הַכּוֹכָבִים.

 

[א] בקובץ יגדיל תורה (נ.י.) חוב' י (ראה מבוא שם) נדפסו תצלומי כתי"ק הרה"ק מהרי"ל של סימן זה, באיזה שינויי לשון ובהוספת מ"מ וציונים. כמה קטעים נוספים בכתי"ק הרה"ק מהרי"ל מסימן זה, נדפסו בתפארת יהודה קלמן ח"ב ע' 47 ואילך. עיקרי השינויים וכן המ"מ וציונים יועתקו לקמן בשוה"ג (באותיות מודגשות, כשאר המ"מ שבדפוס ראשון).

[ב] שמות יב, יט. יג, ז.

[ג] בכת"י מובא הלימוד מהגמרא (ה, רע"א) שהוא מליל ט"ו (ולא רק ימים): ואמרינן בגמרא דאתקיש השבתת שאור לאכילת מצה דכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם כי כל אוכל וגו' וכתיב בערב תאכלו מצות. ובכת"י נוסף: ואיתקיש השבתת שאור לאכילת חמץ שהוא בכרת (משנה ריש כריתות. רמב"ם פ"א ה"א) ואין אוכל חמץ חייב כרת אלא מליל ט"ו ואילך אבל מו' שעות ולמעלה אינו עובר אלא בל"ת (כמבואר כאן בפנים) ואין בו כרת (ראה גם לקמן סימן תמז ס"א) משום דאיתקוש אכילת חמץ (ושחייב עליו כרת) לאכילת מצה וכתיב בערב תאכלו מצות.

[ה] תוס' ד, ב ד"ה מדאורייתא (שאין צריך לבער קודם חצות). רא"ש פ"א ס"י. וכדלקמן רס"ב. וראה גם לקמן סימן תמה ס"א. ובכת"י: מתוך הבית.

[ו] כדלקמן סימן תמה ס"א (אף בשעה ו' מד"ס) וש"נ.

[ט] רמב"ם פ"ב ה"א. ממימרא דרבא שם. וראה סגולת אברהם ע' 189.

[יא] בכת"י מובא כאן הלימוד השני שבגמרא שם (שהוא מחצות ואילך): ולא כולו אלא חציו דכתיב אך חלק. ובכת"י נוסף: פירוש חלקהו חציו להיתר וחציו לאיסור. רש"י.

[יג] תוס' ד, ב ד"ה מדאורייתא. רא"ש פ"א ס"י. סמ"ג מ"ע לט. ר"ן (א, א) ד"ה אלא. פר"ח ס"א (העיקר כדברי התוס'). וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) כא ע' תקלא ואילך.

[טו] גמרא ו, ב. טור ושו"ע סימן תלד ס"ב.

[יז] ולענין שעה ששית מד"ס – שם ז, רע"א. לקמן סימן תלג ס"ל.

[כב] ראה סגולת אברהם ע' 189.

[ל] וכן אינו יכול למכרו או ליתנו במתנה, כדלקמן סימן תמג ס"ג.

[לא] בכת"י באים כאן כמה פרטים המבוארים לקמן סימן תלד ס"ז. ועוד שם: וטעם הביטול כתבו התוס' (ד, ב ד"ה מדאורייתא) ורא"ש (פ"א ס"ט) ור"ן (בריש המסכתא ד"ה ומהו) דמשום הפקר הוא כיון שביטלו אינו שלו.

[לב] כדלקמן סימן תמ ס"ב וש"נ.

[לו] משנה ריש פסחים. ובכת"י: ולפי זה אין לבדיקה וביעור קודם זמן איסורו עיקר מן התורה כלל אבל חכמים הצריכו כל חמץ לבדוק ולבערו ולא לסמוך כלל על ביטול והפקר לשהות את החמץ בבית. ובכת"י נוסף: כשאינו רוצה לבטל סומך על בדיקה זו מן התורה אפילו קודם זמן איסורו. וראה לקמן סימן תלג סי"ב, וקו"א שם ס"ק ג.

[לז] שנשאר חיוב תשביתו ובל יראה, כדלקמן סימן תלה סוף ס"ד.

[מ] ראה לקו"ש חט"ז ע' 131. העו"ב תרפג ע' 29. תתמד ע' 50. סגולת אברהם ע' 190. והטעם דלא סגי בבדיקה וצריך גם ביטול יתבאר לקמן סימן תלד ס"ו.

[מג] תוס' ב, א ד"ה אור. הובא בר"ן שם. טור ומ"א ס"ק ב. וראה לקמן סימן תלג סי"ט וס"ל, שזהו עיקר הטעם, וכשאין טעם זה אין צריך לבער. וראה לקמן סימן תלה ס"ד, וסימן תמב ס"ז וסי"ג וס"כ שכשיש רק טעם זה אין צריך לברך על ביעורו (נתבאר לקמן סימן תמו קו"א ס"ק א), וכשעבר עליו הפסח אין קונסים אותו לאסרו באכילה והנאה (נתבאר לקמן סימן תמב קו"א ס"ק ט), ולקמן סימן תמז ס"א (הטעם שכאן חששו יותר משאר איסורים). וראה לקמן סימן תמב קו"א ס"ק יב אם טעם זה הוא לדברי הכל. וראה רשימות שיעורים פסחים סימן א אות יא. שערי שלום ע' כא. שלחן הפסח ע' 11. וראה לקמן סימן תמ ס"ד, שטעם זה שייך גם כשהחמץ הוא של נכרי. וראה לקמן שם קו"א ס"ק יא בהג"ה, שעכ"פ בשל נכרי מועלת מחיצה שיזכור.

[נו] כן הוגה בלוח התיקון שבדפוס זיטאמיר תר"ז ובקונטרס השלחן (ודלא כבדפוס ראשון שנדפסו תיבות אלו לקמן בסמוך).

[נז] השגות הראב"ד על בעל המאור (א, סע"א). ר"ן שם ד"ה גמ'. חק יעקב שם.

[נח] הרב רבינו יונה ריש ברכות ד"ה וחכמים (לענין קריאת שמע ותפלת ערבית). ב"י ושו"ע סימן רלה ס"ב. ט"ז ס"ק א-ב (לענין בדיקת חמץ). וראה קו"א ריש ס"ק א.

[נט] ב"י ושו"ע שם. מ"א ס"ק ג. וראה לקמן סימן תפט סי"ז (חצי שעה קודם בין השמשות). סגולת אברהם ע' 191.

[ס] טור. מ"[מ] פ"ב ה"ג בשם התוס'. ב"י ד"ה ומ"ש ולא יאכל. שו"ע ס"ב. ובכת"י: אפילו סעודה קטנה (אבל טעימה בעלמא שרי כמ"ש בסימן רל"ב). סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג. והוא מהב"ח בסוף הסימן בשם מהרי"ל. מ"א ס"ק ד. וכ"ה לקמן סימן תע ס"ז. וראה מ"מ וציונים.

[סב] בכת"י: רמב"ם פ"ב ה"ג. סמ"ג מ"ע לט. מ"מ כ"מ שם. ראב"ד בהשגות על בעל המאור (א, סע"א). מ"א ס"ק ה. ט"ז ס"ק ב. ב"ח ס"ד. ההוכחות לזה, דהיינו אפילו לימוד שיש לו קצבה (דלא כח"י ס"ק ח), ראה קו"א (ד"ה ומהאי טעמא).

[סד] ט"ז שם. פרי חדש סוף ס"ק ב. בכת"י: ויעבור על תקנת חכמים (רמב"ם פר"ח).

[סה] בלוח התיקון שבדפוס זיטאמיר תר"ז ובקונטרס השלחן הגיהו שתיבות אלו צ"ל לעיל בסמוך, וש"נ.

[סז] סימנים אלו בשוע"ר לא הגיעו לידינו, וראה שו"ע סימן רלב ס"ב.

[סח] מ"א ס"ק ג. וראה לקמן סימן תלה ס"ב, שכ"ה גם אם לא בדק עד תוך הפסח.

[סט] טור. רמ"א ס"ב. ובכת"י: וכל שכן בשאר דברים שאסרו חכמים אם התחיל אפילו בהיתר פוסק (דלא כח"י ס"ק ח. ראה קו"א ס"ק א ד"ה ומהאי טעמא).

[עא] ט"ז ומ"א ממשמעות הטור שו"ע (ראה קו"א סוף ס"ק א שכ"ה משמעות טור ושו"ע ושאר פוסקים, דלא כמ"א ס"ק ח). ובכת"י: ט"ז סימן תרנב ס"ק ד.

[עד] כדלעיל סימן כה ס"ב וש"נ.

[עה] נתבאר בקו"א ס"ק א (ד"ה ומה שכתב).

[עו] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ג.

[עז] ראה סגולת אברהם ע' 191.

[פא] מ"א וח"י שם.

[פג] עי' סימן ער"ה ס"ד, שמשם הוכיח הנחלת צבי את דינו, ושם מבואר דהיינו דוקא בחברו שאינו לומד.