סימן תרכג
תרכג סֵדֶר תְּפִלַּת נְעִילָה וּבוֹ י"[ב] סְעִיפִים:
א בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים "אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן" קֹדֶם תְּפִלַּת מִנְחָה[א] – צְרִיכִים לַחֲזֹר וְלוֹמַר "אַשְׁרֵי" קֹדֶם תְּפִלַּת נְעִילָה[ב], כְּדֵי לְהַפְסִיק בֵּין מִנְחָה לִנְעִילָה[ג], מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק"ח[ד] וק"ה[ה]:
ב הַתְחָלַת זְמַן תְּפִלַּת נְעִילָה הוּא כְּשֶׁהַחַמָּה בְּרֹאשׁ הָאִילָנוֹת[ו], דְּהַיְנוּ קָרוֹב לְהַתְחָלַת הַשְּׁקִיעָה[ז], וְנִמְשָׁךְ זְמַנָּהּ עַד סָמוּךְ לְצֵאת הַכּוֹכָבִים[ח]. לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְקַצֵּר בִּסְלִיחוֹת וּפִיּוּטִים שֶׁבְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה, וְגַם אֵין לוֹ לִמְשֹׁךְ בִּתְפִלַּת נְעִילָה כָּל תֵּבָה וְתֵבָה כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹשֵׁךְ בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת[ט], כְּדֵי שֶׁיִּגְמֹר קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים, לְפִי שֶׁתְּפִלָּה זוֹ הִיא בְּתַעֲנִית צִבּוּר[י] כְּנֶגֶד נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ[יא] שֶׁהָיָה בַּיּוֹם אַחַר הַדְלָקַת נֵרוֹת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם[יב], כְּעֶבֶד הָרוֹצֶה לָצֵאת מִן הַמֶּלֶךְ וּמִקֹּדֶם שֶׁיֵּצֵא הוּא מְבַקֵּשׁ פְּרָס וּמְנַת הַמֶּלֶךְ וְיוֹצֵא וְנוֹעֵל הַשַּׁעַר אַחֲרָיו[יג]:
ג אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים[יד] שֶׁיְּכוֹלִין לְהַאֲרִיךְ וּלְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלַּת נְעִילָה גַּם בַּלַּיְלָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא אַחַר נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל, לְפִי שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ כְּלָל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה זוֹ בְּעֵת נְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל, וּמַה שֶּׁנִּקְרָא תְּפִלַּת נְעִילָה, הַיְנוּ לְפִי שֶׁמִּתְפַּלְלִין אוֹתָהּ בְּסוֹף הַיּוֹם וְהִיא גְּמַר תְּפִלּוֹת שֶׁל הַיּוֹם, וּמִתְפַּלְלִין אוֹתָהּ סָמוּךְ לִנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם[טו] שֶׁנּוֹעֲלִין אוֹתָם בִּגְמַר הַתְּפִלּוֹת[טז]:
ד וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו שֶׁנּוֹהֲגִין כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה – אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, וּמִכָּל מָקוֹם צְרִיכִין לְהַתְחִיל בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְגַם יִזָּהֲרוּ לוֹמַר חָרוּז "הַיּוֹם יִפְנֶה כו'" קֹדֶם הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ, דְּאִם לֹא כֵן הוּא דּוֹבֵר שְׁקָרִים לִפְנֵי ה'[יז]:
ה וְאוֹמְרִים בִּמְקוֹם "כָּתְבֵנוּ" – "חָתְמֵנוּ"[יח], וּבִמְקוֹם "וּכְתֹב" – "וַחֲתֹם", וּבִמְקוֹם "וְנִכָּתֵב" – "וְנֵחָתֵם"[יט]:
ו וְאִם הוּא שַׁבָּת – מַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בִּתְפִלָּה זוֹ[כ] כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּזְכִּיר בִּשְׁאָר תְּפִלּוֹת הַיּוֹם[כא], שֶׁהֲרֵי עֲדַיִן יוֹם שַׁבָּת הוּא[כב], וַאֲפִלּוּ אוֹתָם הַמַּמְשִׁיכִים תְּפִלָּה זוֹ בַּלַּיְלָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ מִבְּעוֹד יוֹם – צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ח[כג]).
אֲבָל בְּוִדּוּי שֶׁלְּאַחַר הַתְּפִלָּה – אֵין מַזְכִּירִין בּוֹ שֶׁל שַׁבָּת[כד], כֵּיוָן שֶׁכְּבָר סִיֵּם בִּרְכַּת שַׁבָּת (דְּהַיְנוּ "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" שֶׁחוֹתְמִין "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת") וְלֹא מָצִינוּ הַזְכָּרָה אַחַר סִיּוּם הַבְּרָכָה[כה], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ"ה[כו], עַיֵּן שָׁם.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד, אֲבָל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כֵּיוָן שֶׁאוֹמֵר הַוִּדּוּי בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה – צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת[כז] בְּ"אַתָּה הִבְדַּלְתָּ אֱנוֹשׁ כו'" כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּזְכִּיר בּוֹ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי בִּרְכַּת "אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" הִיא מְיֻחֶדֶת לְשַׁבָּת וּלְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהֲרֵי מַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת בַּתְּחִלָּה "וְתִּתֶּן לָנוּ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וכו'" וּבַסּוֹף חוֹתֵם "מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת כו'"[כח]. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם לֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּתוֹךְ הַוִּדּוּי – אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ[כט], כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּירוֹ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה[ל]. אֲבָל אִם לֹא הִזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת כְּלָל אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה – מַחֲזִירִין אוֹתוֹ[לא], בֵּין יָחִיד בֵּין שְׁלִיחַ צִבּוּר:
ז בְּמָקוֹם שֶׁאוֹמְרִים "כֶּתֶר" בְּמוּסָף – אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּנְעִילָה[לב], וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁאוֹמְרִים "נַעֲרִיצְךָ" בְּמוּסָף – אוֹמְרִים גַּם כֵּן בִּנְעִילָה[לג]:
ח נוֹשְׂאִים כַּפַּיִם בִּנְעִילָה[לד]. וּלְפִי שֶׁנְּשִׂיאַת כַּפַּיִם הֻקְּשָׁה לָעֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קכ"ח[לה] וַעֲבוֹדָה אֵינָהּ אֶלָּא בַּיּוֹם[לו], לְפִיכָךְ צָרִיךְ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְמַהֵר בִּתְפִלַּת נְעִילָה וּלְדַלֵּג הַסְּלִיחוֹת אִם אֵין שְׁהוּת בַּיּוֹם בְּעִנְיָן שֶׁתְּהֵא נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּיּוֹם[לז] קֹדֶם צֵאת הַכּוֹכָבִים[לח].
אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא אֵין הַכֹּהֲנִים עוֹלִין לַדּוּכָן כְּלָל בִּנְעִילָה[לט], לְפִי שֶׁמַּאֲרִיכִין בִּסְלִיחוֹת וּפִזְמוֹנִים עַד הַלַּיְלָה וְאֵין נְשִׂיאַת כַּפַּיִם בַּלַּיְלָה[מ]. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּרְכֵנוּ כו'" אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לַיְלָה, שֶׁבָּזֶה אֵין קְפִידָא כָּל כָּךְ[מא], כֵּיוָן שֶׁתְּפִלָּה זוֹ רְאוּיָה לִנְשִׂיאַת כַּפַּיִם, שֶׁהֲרֵי הַתְחָלַת זְמַנָּהּ הִיא מִבְּעוֹד יוֹם[מב]:
ט וְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ"[מג] אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת[מד], וַאֲפִלּוּ עֲדַיִן הוּא יוֹם[מה], וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל הַיּוֹם אֵין אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" כְּשֶׁהוּא שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו יֵשׁ לְאָמְרוֹ, לְפִי שֶׁעַכְשָׁו הוּא גְּמַר הַחֲתִימָה וְאָנוּ צְרִיכִין לְבַקָּשַׁת רַחֲמִים, וְאִם לֹא עַכְשָׁו – אֵימָתַי[מו]:
י בְּסוֹף הַסְּלִיחוֹת[מז] אוֹמְרִים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" פַּעַם אַחַת, וְשָׁלֹש פְּעָמִים "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד"[מח], וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים שֶׁבַע פְּעָמִים "ה' הוּא הָאֱלֹהִים"[מט] לְלַוּוֹת הַשְּׁכִינָה שֶׁתַּעֲלֶה וְתִסְתַּלֵּק עַכְשָׁו לְמַעְלָה מִשִּׁבְעָה רְקִיעִים, שֶׁבְּעֵת הַתְּפִלָּה הָיְתָה הַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵינוּ וְעַכְשָׁו תַּעֲלֶה לִמְקוֹמָהּ[נ]:
יא וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ[נא] שָׁלֵם[נב], וְאַחַר כָּךְ[נג] תּוֹקְעִין תְּקִיעָה אַחַת[נד], וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִתְקֹעַ תשר"ת[נה].
וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִבְדִּילוּ בַּתְּפִלָּה[נו] – אַף עַל פִּי כֵן אֵין כָּאן אִסּוּר כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁהַתְּקִיעָה אֵינָהּ מְלָאכָה כְּלָל[נז] וְאֵין בָּהּ אֲפִלּוּ מִשּׁוּם שְׁבוּת גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"[ח][נח], וְלֹא אָסְרוּ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֶלָּא מִשּׁוּם עוּבְדִּין דְּחֹל כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, לְפִיכָךְ יֵשׁ לְהַתִּיר תְּקִיעָה זוֹ אֲפִלּוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת[נט] אִם כְּבָר גָּמְרוּ תְּפִלַּת נְעִילָה (וְעַיֵּן בְּסִימָן שמ"ב[ס]):
יד [יב] וְטַעַם תְּקִיעָה זוֹ הִיא סִימָן לְסִלּוּק שְׁכִינָה לְמַעְלָה[סא], כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּמַתַּן תּוֹרָה שֶׁכְּשֶׁעָלְתָה הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר[סב] "בִּמְשֹׁךְ הַיּוֹבֵל וכו'", וְנֶאֱמַר[סג] "עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה כו'". וְעוֹד יֵשׁ טַעַם בִּתְקִיעָה זוֹ, לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא יוֹם טוֹב וּלְהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָה[סד], מִפְּנֵי שֶׁאֵין יוֹם טוֹב זֶה מְפֻרְסָם – עָשׂוּ בּוֹ תַּקָּנָה לְפַרְסְמוֹ[סה], לָכֵן יִפְקְדוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב[סו]:
[א] כדלעיל סי' תרכב ס"ב, שיש מקומות נוהגים כן.
[ד] ס"ה (לעמוד מדברי תנחומים של תורה). וראה שער הכולל פמ"ד אות יט.
[ו] ר(מב)"ן (ו, ב) ד"ה ירושלמי, בשם הירושלמי ברכות פ"ד ה"א (שגם רב התחיל אז). מהר"ם מרוטנבורג (שיש להתפלל כולה ביום), הובא בר"ן שם ד"ה והוי, ובהגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ג אות ה. רא"ש פ"ח סי' כ. טור ושו"ע ס"ב.
[ז] כדלעיל סי' רסא ס"ו (במוסגר). ולפי שיטת הגאונים, ראה סדר הכנסת שבת בתחלתו, שזמן זה (כשהחמה בראש האילנות) היא שקיעה הנראית, שהוא זמן קצר לפני השקיעה האמיתית (כשהשמש בראשי ההרים), וש"נ.
[ח] מ"א ס"ק א (בפירוש דברי הרמב"ם הל' תפלה פ"ג ה"ו, ושו"ע כאן ס"ב: שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה). כרבי יוחנן בירושלמי שם (שיש להתפלל כולה ביום). וראה גם לקמן סי' תרכד ס"א (כרבי יוחנן).
[י] ראה פסחים נד, ב ורש"י ד"ה לתפלת. משנה תענית כו, א ורש"י ד"ה נעילת. רמב"ם הל' תעניות פ"ה ה"ה. טור סי' תקעט בסופו. לבוש ס"ב. לעיל סי' קכט ס"א.
[יד] ר"ן (ו, ב) ד"ה והוי בדעת הרי"ף שם, כרב בירושלמי שם. ב"ח בדעת הרא"ש שם.
[יז] ב"ח סד"ה ולענין הלכה. מ"א סק"א. ומנהג חב"ד לאמרו גם אם כבר העריב היום (ספר המנהגים – חב"ד ע' 59).
[כ] גמרא שבת כד, רע"ב. טור ושו"ע ס"ג. וראה גם לעיל סי' רסח סי"ד.
[כג] סעיף יז. וראה מ"מ וציונים.
[לא] הגהות מרדכי שבת רמז תנו (עט, א). הובא ב"י ד"ה ואם, ובדרכי משה הארוך אות ב. מ"א שם.
[לד] משנה תענית כו, א. טור ושו"ע ס"ה. וראה גם לעיל סי' קכח ס"א וסנ"ז. סי' קכט ס"א. והיינו אף במדינות אלו שאין נשיאות כפים אלא ביום טוב, כדלעיל סי' קכח סנ"ז, ושם נתבאר הטעם.
[לו] הגהות מיימוניות הל' תפלה פ"ג אות ה (לענין נשיאת כפים). מהרי"ל הל' תפלת שחרית דיו"כ. לבוש ס"ה. וכדלעיל סי' א מהדו"ב ס"ט וש"נ.
[לז] הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת העשור ד"ה צריך, בשם מהר"מ. ב"י ד"ה וכתבו. לבוש סוף ס"ד. מ"א סק"ג.
[לט] מנהגים (טירנא) מנהג יוה"כ. רמ"א ס"ה. וכ"ה מנהג חב"ד אפילו עוד היום גדול (ספר המנהגים – חב"ד ע' 59. אג"ק חי"ח ע' ע).
[מח] מנהגים (טירנא) מנהג יוה"כ. רמ"א ס"ו. וראה לעיל סי' סא ס"ט וסי"ב.
[מט] תוס' ברכות לד, א ד"ה אמר. סמ"ג ל"ת סט בשם מורו. שו"ע שם. וראה לעיל שם ס"י.
[נג] מנהגים שם. רמ"א שם. ועוד שם, שבקצת מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש. ומנהג חב"ד שתוקעין באמצע הקדיש לפני תתקבל – אחר שמנגנים "מארש" (ספר המנהגים – חב"ד ע' 59).
[נד] תוס' מגילה ד, ב ד"ה ויעבירנה (הב'). מרדכי רמז תשכז. הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת העשור ד"ה מה שנהגו לתקוע. האגור סי' תתקנא. רמ"א שם. וכ"ה מנהג חב"ד (ראה אוצר מנהגי חב"ד יוה"כ ע' רמג אות רפב), ואחר התקיעה אומרים: לשנה הבאה בירושלים (מחזור), ואחר כך משלימים הקדיש (ספר המנהגים – חב"ד שם).
[נה] הגהות מיימוניות שם בשם רב פלטוי גאון ורב עמרם. טור סי' תרכד. שו"ע ס"ו.
[נו] ראה לעיל סי' רצט סוף סט"ו ולקמן סי' תרכד סט"ו (לענין מוסיף מחול על הקדש).
[סד] תוס' שבת קיד, ב ד"ה ואמאי. סמ"ג שם. אליה זוטא סק"ג. וכדלקמן סי' תרכד ס"ט.
[סה] תוס' וסמ"ג שם. אליה זוטא שם.