סימן תרכ
תרכ מִנְהָג יָפֶה לְקַצֵּר בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
א טוֹב שֶׁלֹּא לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּדֵי לְמַהֵר בְּעִנְיָן שֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף[א] קֹדֶם ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה[ב]. וְאִם הֶאֱרִיךְ הַחַזָּן יוֹתֵר מִדַּאי, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְאַחֲרוּ מוּסָף עַד לְאַחַר ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה – יֵשׁ לְדַלֵּג סְלִיחוֹת[ג] וְ"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ"[ד] כְּדֵי לְהַתְחִיל תְּפִלַּת מוּסָף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, דְּהַיְנוּ ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, שֶׁאָז מִן הַדִּין צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ"ו[ה].
וּמִכָּל מָקוֹם אִם אֵרַע שֶׁאֵחֲרוּ לְהִתְפַּלֵּל מוּסָף עַד ו' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה – אַף עַל פִּי כֵן יִתְפַּלְלוּ מוּסָף תְּחִלָּה קֹדֶם מִנְחָה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, עַיֵּן שָׁם:
ב טוֹב לוֹמַר מְעַט סְלִיחוֹת בְּנַחַת מֵהַרְבֵּה בִּמְרוּצָה[ו]:
[ב] הגהות מיימוניות שם. מהרי"ל הל' יו"כ. וראה גם לעיל סי' רפו ס"ה.
[ו] מ"א סי' תרכב סוף סק"ב. וראה גם לעיל סי' א מהדו"ב ס"ב ומהדו"ק ס"ט: טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה.