סימן תריז

תריז דִּין עֻבָּרָה וּמְנִיקָה וְיוֹלֶדֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

א עֻבָּרוֹת וּמְנִיקוֹת – מִתְעַנּוֹת וּמַשְׁלִימוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[א]:

ב עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה מַאֲכָל[ב] וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָהּ מֵהַמַּאֲכָל אֶפְשָׁר שֶׁתַּפִּיל עֻבָּרָהּ[ג], לְפִי שֶׁהָעֻבָּר הֵרִיחַ רֵיחַ הַמַּאֲכָל וּמִתְאַוֶּה לוֹ, וְאִם לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְעַקֵּר לָצֵאת וְנִמְצָא שְׁנֵיהֶם מְסֻכָּנִים[ד] – לוֹחֲשִׁין לָהּ בְּאָזְנָהּ שֶׁהַיּוֹם הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים[ה] אוּלַי תּוּכַל לְהִתְאַפֵּק[ו], וְאִם נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ[ז] שֶׁפָּסַק הָעֻבָּר מִתַּאֲוָתוֹ[ח] עַל יְדֵי זִכָּרוֹן זֶה[ט] – מוּטָב.

וְאִם לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ בָּזֶה אֶלָּא אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל[י] (עַיֵּן בֵּאוּר דָּבָר זֶה בְּסִימָן תרי"ח[יא]), אוֹ שֶׁהִתְחִילוּ פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנִּים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל[יב] – תּוֹחֲבִין כּוֹשׁ בָּרֹטֶב וְנוֹתְנִין לְתוֹךְ פִּיהָ, שֶׁמָּא תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ בָּזֶה. וְאִם לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ בְּכָךְ וַעֲדַיִן פָּנֶיהָ מְשֻׁנִּים אוֹ שֶׁעֲדַיִן אוֹמֶרֶת צְרִיכָה אֲנִי – נוֹתְנִין לָהּ מִן הָרֹטֶב עַצְמוֹ[יג] (פָּחוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרי"ח[יד]).

וְאִם גַּם בָּזֶה לֹא נִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּהּ – נוֹתְנִין לָהּ מִן הַמַּאֲכָל עַצְמוֹ[טו] (פָּחוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר) עַד שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ[טז]:

ג וְלֹא מְעֻבֶּרֶת בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִלּוּ כָּל אָדָם שֶׁהֵרִיחַ מַאֲכָל וְנִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו – מְסֻכָּן הוּא אִם לֹא יִתְּנוּ לוֹ לִטְעֹם מֵהַמַּאֲכָל, לְפִיכָךְ מַאֲכִילִין אוֹתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[יז] כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּאֲכִילִין אֶת הַמְעֻבֶּרֶת שֶׁהֵרִיחָה[יח], אֲבָל אִם לֹא נִשְׁתַּנּוּ פָּנָיו[יט] אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר צָרִיךְ אֲנִי לֶאֱכֹל[כ] – אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ.

אֶלָּא אִם כֵּן הוּא חוֹלֶה, שֶׁאָז אֲפִלּוּ לֹא הֵרִיחַ רֵיחַ מַאֲכָל וְהוּא אוֹמֵר צָרִיךְ אֲנִי[כא], אוֹ שֶׁהָרוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל[כב] – מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִיָּד שֶׁצָּרִיךְ לוֹ, כְּדֵי הַצָּרִיךְ לוֹ. וְלֹא אָמְרוּ לִתֵּן לוֹ תְּחִלָּה מִן הָרֹטֶב, אֶלָּא בִּמְעֻבֶּרֶת אוֹ מִי שֶׁהֵרִיחַ רֵיחַ הַמַּאֲכָל, שֶׁאֵין לָהֶם וְלֹא לָנוּ אֹמֶד בְּיִשּׁוּב דַּעְתָּם, פְּעָמִים מִתְיַשֵּׁב בְּרֹטֶב וּפְעָמִים שֶׁצְּרִיכִין לְהַמַּאֲכָל עַצְמוֹ, לְפִיכָךְ מְדַקְדְּקִין עִמָּהֶם בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר, אֲבָל חוֹלֶה שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי רוֹפְאִים בְּקִיאִים – נוֹתְנִים לוֹ כְּפִי מַה שֶּׁאוֹמְרִים הַבְּקִיאִים[כג]. וְכֵן אִם מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ שֶׁאוֹמֵר צָרִיךְ אֲנִי – נוֹתְנִים לוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי[כד].

אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר לְהַאֲכִיל אוֹתוֹ פָּחוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרי"ח[כה]:

ד יוֹלֶדֶת תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים – לֹא תִּתְעַנֶּה כְּלָל[כו], אֲפִלּוּ אוֹמֶרֶת אֵינִי צְרִיכָה – מַאֲכִילִין אוֹתָהּ[כז] בְּעַל כָּרְחָהּ[כח]. וּמִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לְהַאֲכִילָהּ פָּחוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר[כט], כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תרי"ח[ל].

מִשְּׁלֹשָׁה יָמִים עַד סוֹף שִׁבְעַת יָמִים לְלִדְתָּהּ, אִם אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל[לא] אַף עַל פִּי שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ[לב] וְכֵן הָרוֹפְאִים[לג] אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה – אַף עַל פִּי כֵן מַאֲכִילִין אוֹתָהּ מִיָּד[לד] פָּחוֹת פָּחוֹת מִכְּשִׁעוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם[לה].

מִכָּאן וְאֵילָךְ – הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה[לו], לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שׁוּם סַכָּנָה מֵחֲמַת הַלֵּדָה לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים לְלִדְתָּהּ. לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ אִם אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל מֵחֲמַת צַעַר הַלֵּדָה – אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָהּ, כֵּיוָן שֶׁאֵין סַכָּנָה בַּדָּבָר. אֲבָל אִם אָמְרָה צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל מֵחֲמַת שֶׁמִּתְכַּבֵּד עָלַי חֹלִי – מַאֲכִילִין אוֹתָהּ[לז] כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּאֲכִילִין כָּל חוֹלֶה שֶׁאוֹמֵר צָרִיךְ אֲנִי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם[לח], עַיֵּן שָׁם:

ה שְׁלֹשֶׁת יָמִים אֵלּוּ, וְכֵן שִׁבְעַת יָמִים אֵלּוּ – אֵין מוֹנִין אוֹתָם מֵעֵת לְעֵת, כְּגוֹן אִם יָלְדָה בְּז' בְּתִשְׁרֵי אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם – אֵין מְחַשְּׁבִין הַשְּׁלֹשָׁה יָמִים עַד אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא מְחַשְּׁבִין אוֹתָם לְפִי סֵדֶר יְמֵי בְּרֵאשִׁית, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא יוֹם רְבִיעִי לְלִדְתָּהּ[לט].

וְאִם[מ] אָמְרָה אֵינִי צְרִיכָה – אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָהּ כְּלָל[מא]. אֲבָל בִּסְתָם שֶׁאֵינָהּ אוֹמֶרֶת כְּלוּם[מב], אוֹ שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת אִם הִיא צְרִיכָה – מַאֲכִילִין אוֹתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ אוֹ הָרוֹפְאִים אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, שֶׁאָז אֵין מַאֲכִילִין אוֹתָהּ[מג], אֶלָּא אִם כֵּן אָמְרָה בְּפֵרוּשׁ צְרִיכָה אֲנִי לֶאֱכֹל[מד]: