סימן תקצט

תקצט וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:

א לֵיל שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹמְרִים "וַתּוֹדִיעֵנוּ"[א] קֹדֶם "וַתִּתֶּן לָנוּ" כְּמוֹ בִּשְׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת[ב], וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּזְכִּירִין בּוֹ "חֲגִיגַת הָרֶגֶל" וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינוֹ לֹא חַג וְלֹא רֶגֶל – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, מִשּׁוּם דְּאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁהַיּוֹם הוּא רֶגֶל אֶלָּא הוּא מוֹנֶה סֵדֶר הַתִּקּוּן[ג] הַמַּתָּנוֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל וכו'".

וּמְקַדְּשִׁים יקנה"ז[ד] כְּבִשְׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת[ה]: