סימן תעג

תעג דִּינֵי כּוֹס רִאשׁוֹן וְסֵדֶר הַפֶּסַח עַד כּוֹס שֵׁנִי וּבוֹ נ"ג סְעִיפִים

א מוֹזֵג כּוֹס רִאשׁוֹן וְאוֹמֵר עָלָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם[1]. וְאִם אֶפְשָׁר טוֹב שֶׁלֹּא יִמְזֹג הַבַּעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ, אֶלָּא אַחֵר יִמְזֹג לוֹ, שֶׁיְּהֵא לוֹ כִּמְשָׁרְתוֹ, כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ חֵרוּת וּשְׂרָרוּת, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם[2].

ב לְאַחַר גְּמַר הַקִּדּוּשׁ[3] קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה הַכּוֹס – מְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ". וְאִם שָׁכַח לְבָרֵךְ קֹדֶם הַשְּׁתִיָּה – יְבָרֵךְ אַחַר כָּךְ מִיָּד כְּשֶׁנִּזְכַּר. וַאֲפִלּוּ נִזְכַּר לְמָחָר בַּיּוֹם – יְבָרֵךְ[4], וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק[5]. וְאִם נִזְכַּר לְאַחַר שֶׁקִּדֵּשׁ הַיּוֹם יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת – הֲרֵי הוּא נִפְטַר בְּ"שֶׁהֶחֱיָנוּ" שֶׁיְּבָרֵךְ עַל הַכּוֹס[6] לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ. וְאִם שָׁכַח לְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ" בְּקִדּוּשׁ לֵיל שֵׁנִי, אֲפִלּוּ אִם בֵּרַךְ כְּבָר בְּלֵיל רִאשׁוֹן – חַיָּב לְבָרֵךְ אֵימָתַי שֶׁנִּזְכַּר בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג[7], דְּהַיְנוּ עַד סוֹף יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל גָּלֻיּוֹת[8].

ג אִם שָׁכַח לְקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה – יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין לְמָחָר[9] כְּמוֹ בְּקִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת[10], דְּהַיְנוּ שֶׁלְּמָחָר בַּיּוֹם יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ כוּ'".

אֲבָל מִי שֶׁשָּׁכַח לוֹמַר הַהַגָּדָה – אֵין לוֹ תַּשְׁלוּמִין[11] בַּיּוֹם[12], שֶׁנֶּאֱמַר[13] "בַּעֲבוּר זֶה וְגוֹ'", "בַּעֲבוּר זֶה" – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ[14] לְשֵׁם חוֹבָה, דְּהַיְנוּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן[15], אֲבָל מִכָּאן וָאֵילָךְ אֲכִילַת מַצָּה הִיא רְשׁוּת[16].

ד אֵין לִטֹּל הַיָּדַיִם קֹדֶם קִדּוּשׁ[17] אֶלָּא אִם כֵּן אֵין יָדָיו נְקִיּוֹת[18].

וְאַף הַנּוֹהֲגִים בְּכָל יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת לִטֹּל הַיָּדַיִם לַסְּעוּדָה קֹדֶם קִדּוּשׁ, לְפִי שֶׁסּוֹבְרִין שֶׁהַקִּדּוּשׁ אֵינוֹ חָשׁוּב הֶפְסֵק בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לַסְּעוּדָה הוֹאִיל וְהוּא מִצָּרְכֵי הַסְּעוּדָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"א[19], מִכָּל מָקוֹם בְּלֵיל פֶּסַח שֶׁמַּפְסִיקִין הַרְבֵּה אַחַר הַקִּדּוּשׁ[20] בַּאֲמִירַת הַהַגָּדָה וּבְתוֹךְ כָּךְ מַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁמִירַת יָדָיו, לְפִיכָךְ אַף אִם יִטֹּל יָדָיו קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ – אֵין נְטִילָה זוֹ שָׁוָה כְּלוּם, וְיִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל יָדָיו לַסְּעוּדָה אַחַר הַהַגָּדָה[21].

וְאַף שֶׁנְּטִילָה זוֹ מוֹעֶלֶת שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל יָדָיו אַחַר הַקִּדּוּשׁ קֹדֶם אֲכִילַת יְרָקוֹת שֶׁמְּטַבֵּל אוֹתָם בְּמַשְׁקֶה[22] כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר[23], וְכָל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה צָרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם בְּלֹא בְּרָכָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"ח[24], מִכָּל מָקוֹם יוֹתֵר טוֹב שֶׁיִּטֹּל יָדָיו אַחַר הַקִּדּוּשׁ קֹדֶם הַטִּבּוּל, שֶׁאִם יִטֹּל קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ – יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִטְעוּ מִקְצַת הֶהָמוֹן וִיבָרְכוּ עַל נְטִילָה זוֹ, לְפִי שֶׁיִּדְמֶה בְּעֵינֵיהֶם נְטִילָה זוֹ שָׁוָה לִשְׁאָר נְטִילוֹת שֶׁנּוֹטְלִין קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ בְּכָל יָמִים טוֹבִים וְשַׁבָּתוֹת, שֶׁמְּבָרְכִין עֲלֵיהֶם "עַל נְטִילַת יָדָיִם"[25].

ה אִם חָל בְּשַׁבָּת נוֹהֲגִין לוֹמַר "וַיְכֻלּוּ"[26] קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ[27], כְּדֵי לְהוֹצִיא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ[28] שֶׁלֹּא הָיוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלֹא שָׁמְעוּ כְּשֶׁאָמְרוּ הַצִּבּוּר "וַיְכֻלּוּ" אַחַר הַתְּפִלָּה[29].

(וְעַיֵּן בְּסִימָן ער"ה[30] שֶׁמֻּתָּר לוֹמַר הַהַגָּדָה לְאוֹר הַנֵּר).

ו אִם חָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת צָרִיךְ לוֹמַר הַבְדָּלָה לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְאִם יֵשׁ לוֹ נֵר[31] יְבָרֵךְ עָלָיו[32] קֹדֶם הַהַבְדָּלָה לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְאַחַר הַהַבְדָּלָה יְבָרֵךְ "שֶׁהֶחֱיָנוּ", נִמְצָא סֵדֶר הַבְּרָכוֹת: יקנה"ז[33].

(וְאִם שִׁנָּה הַסֵּדֶר שֶׁהִקְדִּים הַמְאֻחָר וְאֵחֵר הַמֻּקְדָּם – יָצָא, וְלֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ, חוּץ מֵאִם הִקְדִּים הַקִּדּוּשׁ לְבִרְכַּת הַיַּיִן, שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ[34] לְפִי שֶׁעָשָׂה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי כְּנֶגֶד דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל[35], וְכָל הָעוֹשֶׂה כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי – לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ[36]). (עַיֵּן סִימָן רח"צ[37]).

אֲבָל אֵין מְבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב[38], לְפִי שֶׁמַּה שֶּׁמְּבָרְכִין עַל הַבְּשָׂמִים בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא דּוֹאֶבֶת לִיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ[39] הַשַּׁבָּת מֵחֲמַת נְשָׁמָה הַיְתֵרָה שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ[40], וּבְיוֹם טוֹב אֵין צָרִיךְ לִבְשָׂמִים, שֶׁתַּעֲנוּג יוֹם טוֹב וְשִׂמְחָתוֹ מֵשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ[41].

ז אִם שָׁכַח לְהַבְדִּיל וְלֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל הַהַגָּדָה – יַשְׁלִים הַהַגָּדָה עַד לְאַחַר "גָּאַל יִשְׂרָאֵל"[42] וְלֹא יִשְׁתֶּה הַכּוֹס מִיָּד, אֶלָּא יֹאמַר עָלָיו בִּרְכַּת הַנֵּר וְהַהַבְדָּלָה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁתֶּנּוּ.

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין עוֹשִׂין שְׁתֵּי מִצְוֹת עַל כּוֹס אֶחָד[43] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רע"א[44], מִכָּל מָקוֹם כָּאן אִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר, שֶׁאִם יַבְדִּיל עַל הַכּוֹס בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה – יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס הַהוּא לְפִי מִנְהַג מְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁבִּרְכַּת כּוֹס הָרִאשׁוֹן אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת מִלְּבָרֵךְ עַל הַכּוֹס הַשֵּׁנִי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ד[45], וְאִם כֵּן יְהֵא נִרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל מִנְיַן הַכּוֹסוֹת שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים[46].

(וְהוּא הַדִּין אִם נִזְכַּר קֹדֶם אֲמִירַת הַהַגָּדָה מִיָּד לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס רִאשׁוֹן שֶׁל קִדּוּשׁ קֹדֶם שֶׁאָכַל הַיְרָקוֹת שֶׁל טִבּוּל – לֹא יִמְזֹג מִיָּד כּוֹס שֵׁנִי לְהַבְדִּיל עָלָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת. וּמוּטָב לִטְעֹם הַיְרָקוֹת קֹדֶם הַהַבְדָּלָה, וְלוֹמַר כָּל הַהַגָּדָה עַד לְאַחַר "גָּאַל יִשְׂרָאֵל", וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר בִּרְכַּת הַנֵּר וְהַהַבְדָּלָה, וְיִשְׁתֶּה הַכּוֹס).

וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד תּוֹךְ הַסְּעוּדָה – צָרִיךְ לְהַפְסִיק בְּאֶמְצַע אֲכִילָתוֹ מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר וּלְהַבְדִּיל עַל הַכּוֹס, וְלֹא יְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס הַשֵּׁנִי הָיָה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה[47], עַיֵּן סִימָן רצ"ט[48] וְקע"ד[49].

(וְהוּא הַדִּין אִם נִזְכַּר מִיָּד לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס הַשֵּׁנִי – צָרִיךְ לִמְזֹג מִיָּד כּוֹס שְׁלִישִׁי וְיַבְדִּיל עָלָיו, וְלֹא יְבָרֵךְ עָלָיו[50], אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס הַשֵּׁנִי הָיָה דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְלֹא קֹדֶם הַסְּעוּדָה[51]).

וְאִם לֹא נִזְכַּר (עַד לְאַחַר גְּמַר הַסְּעוּדָה, דְּהַיְנוּ לְאַחַר שֶׁאָכַל אֲפִיקוֹמָן – לֹא יַבְדִּיל עַל הַכּוֹס קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁלֹּא יְהֵא כְּמוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת, שֶׁחֲכָמִים תִּקְּנוּ שְׁנֵי כּוֹסוֹת אַחַר הַסְּעוּדָה וְהוּא יִשְׁתֶּה שְׁלֹשָׁה (מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּאֶמְצַע שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ כְּלוּם – אֵין כָּאן הוֹסָפָה[52]), אֶלָּא יַמְתִּין עַד לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁאָז יֹאמַר בִּרְכַּת הַנֵּר וְהַהַבְדָּלָה, וְיִשְׁתֶּה הַכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. וְאִם לֹא נִזְכַּר) עַד לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן – יַמְתִּין עַד לְאַחַר גְּמַר הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה, וְאָז יַבְדִּיל עַל כּוֹס הָרְבִיעִי[53].

(וְאִם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס רְבִיעִי – יַבְדִּיל עַל כּוֹס חֲמִישִׁי[54], כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר).

ח אַף שֶׁנּוֹהֲגִין לַעֲמֹד בִּשְׁעַת הַבְדָּלָה בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת לִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ שֶׁאָנוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ[55], מִכָּל מָקוֹם בְּהַבְדָּלָה שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב, הוֹאִיל וְאוֹמְרִים אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַקִּדּוּשׁ – אוֹמְרִים אוֹתָהּ מְיֻשָּׁב כְּמוֹ הַקִּדּוּשׁ[56], עַיֵּן סִימָן רע"א[57].

ט בְּהַבְדָּלָה שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב צָרִיךְ לַחְתֹּם: "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ"[58]. וּלְפִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר מֵעֵין חֲתִימָה סָמוּךְ לַחֲתִימָה[59], לְפִיכָךְ הוֹסִיפוּ לוֹמַר: "בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ"[60]. נִמְצָא נֹסַח הַבְדָּלָה מֵעִקַּר הַדִּין הוּא: "הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל, בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים[61], בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ".

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה", שֶׁהֲרֵי בְּהַבְדָּלָה שֶׁבְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב אֵין אוֹמְרִים "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֵעֵין חֲתִימָה סָמוּךְ לַחֲתִימָה[62] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ו[63], וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב שֶׁחוֹתְמִין "בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ" וְקָבְעוּ לוֹמַר "בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וְכוּ'" סָמוּךְ לַחֲתִימָה – שׁוּב אֵין צָרִיךְ לוֹמַר: "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי כוּ'"[64].

וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים[65] נָהֲגוּ לוֹמַר: "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי כוּ' בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ[66], בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל כוּ'".

וְהַטַּעַם הוּא[67], לְפִי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים[68] בְּהַבְדָּלוֹת שֶׁבְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּמִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב: "הַפּוֹחֵת – לֹא יִפְחֹת מִשָּׁלֹשׁ הַבְדָּלוֹת", דְּהַיְנוּ "בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל" אַחַת, "בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁךְ" שְׁתַּיִם, "בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים" שָׁלֹשׁ, חוּץ מִן "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי כוּ'", אוֹ "בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כוּ'", שֶׁהֵן אֵינָן מִמִּנְיַן הַשָּׁלֹשׁ הַהַבְדָּלוֹת, שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָם אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֵעֵין הַחֲתִימָה סָמוּךְ לַחֲתִימָה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹסִיף בְּהַבְדָּלוֹת יָכוֹל לְהוֹסִיף עַד שִׁבְעָה[69], כְּנֶגֶד שִׁבְעָה רְקִיעִים[70], וּלְפִיכָךְ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת לְיוֹם טוֹב מֵחֲמַת חוֹבַת הַיּוֹם[71] נָהֲגוּ לְהוֹסִיף בְּהַבְדָּלוֹת כְּדֵי לוֹמַר פַּעַם אַחַת שִׁבְעָה הַבְדָּלוֹת, דְּהַיְנוּ שָׁלֹשׁ שֶׁבְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, רְבִיעִית "בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי כוּ'"[72], דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַחֲתִימָה הוּא עוֹלֶה מִן הַמִּנְיָן, חֲמִישִׁית "בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כוּ', וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה", דְּהַיְנוּ מֵחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד – "קִדַּשְׁתָּ", וְהַכֹּל הַבְדָּלָה אַחַת, שֶׁהַשַּׁבָּת מֻבְדָּל מִיּוֹם טוֹב וּמֵחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד[73], "הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ כוּ'" – הֵן שְׁתֵּי הַבְדָּלוֹת, בֵּין כֹּהֲנִים לִלְוִיִּם בֵּין לְוִיִּם לְיִשְׂרָאֵל, וּשְׁתֵּי הַבְדָּלוֹת אֵלּוּ הֵן מֵעֵין חֲתִימָה, שֶׁהִיא בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ[74].

י אַחַר כּוֹס רִאשׁוֹן לֹא יְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה[75] אֲפִלּוּ שָׁתָה רְבִיעִית וְיוֹתֵר, בֵּין שֶׁהוּא יַיִן בֵּין שֶׁהוּא שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁהֵם חֲמַר מְדִינָה[76], לְפִי שֶׁהַכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ הוּא מִצָּרְכֵי הַסְּעוּדָה[77], וַהֲרֵי הוּא כַּדְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה שֶׁאֵינָם צְרִיכִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם, לְפִי שֶׁהֵם טְפֵלִים לַסְּעוּדָה וְנִפְטָרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁלְּאַחַר הַסְּעוּדָה[78], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ד[79] וְקע"ז[80].

וְעוֹד, שֶׁהוּא נִפְטָר בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁיְּבָרֵךְ אַחַר כּוֹס רְבִיעִי[81]. וְאַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹתֶה[82] הַרְבֵּה בֵּינְתַיִם – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם (שֶׁהֲרֵי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִתְעַכֵּל בְּמֵעָיו יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קפ"ד[83], וְכָל זְמַן שֶׁהָאִצְטוֹמְכָא פְּתוּחָה לֶאֱכֹל אֵינוֹ מִתְעַכֵּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם).

יא אִם רוֹצֶה לִשְׁתּוֹת כַּמָּה כּוֹסוֹת[84], בֵּין מִיָּד לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ בֵּין בְּאֶמְצַע הַהַגָּדָה[85] קֹדֶם שֶׁהִתְחִיל בִּרְכַּת "אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ כוּ'"[86] – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ[87] מֵעִקַּר הַדִּין. וְאַף עַל פִּי כֵן רָאוּי לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן[88] וְלֹא שׁוּם מַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר[89] קֹדֶם שֶׁסִּיֵּם הַהַגָּדָה וְשָׁתָה כּוֹס שֵׁנִי אִם לֹא לְצֹרֶךְ הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּר וְיִמָּנַע מִקְּרִיאַת הַהַגָּדָה.

אֲבָל לְאַחַר שֶׁשָּׁתָה כּוֹס שֵׁנִי יָכוֹל לִשְׁתּוֹת יַיִן הֵן רַב הֵן מְעַט אֲפִלּוּ קֹדֶם הַסְּעוּדָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"א[90] שֶׁאָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן מְעַט בְּעֶרֶב פֶּסַח מִפְּנֵי [שֶׁ]כְּשֶׁהוּא שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ מְעַט הוּא סוֹעֵד אֶת הַלֵּב וְלֹא יֹאכַל בַּלַּיְלָה מַצָּה לְתֵאָבוֹן, מִכָּל מָקוֹם עַכְשָׁו שֶׁשּׁוֹתֶה ב' כּוֹסוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ וְשֶׁל הַהַגָּדָה, אֲפִלּוּ כְּשֶׁשּׁוֹתֶה עוֹד מְעַט – הֲרֵי זֶה נִקְרָא הַרְבֵּה עִם שְׁנֵי כּוֹסוֹת הַלָּלוּ וְגוֹרֵר אֶת תַּאֲוַת הַמַּאֲכָל[91]. מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁשּׁוֹתֶה מְעַט בְּעֶרֶב פֶּסַח – אֵין אוֹתוֹ הַמְעַט מִצְטָרֵף עִם שְׁנֵי כּוֹסוֹת הַלָּלוּ לִהְיוֹת נִקְרָא הַרְבֵּה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ שְׁהוּת הַרְבֵּה בֵּינְתַיִם[92].

יב וְכָל זֶה כְּשֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל מַה שֶּׁרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת[93], כְּגוֹן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹס הָרִאשׁוֹן אוֹ הַשֵּׁנִי הָיָה דַּעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן[94] אַחַר כָּךְ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה אוֹ קֹדֶם הַסְּעוּדָה. אֲבָל אִם לֹא הָיָה דַּעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לִשְׁתּוֹת עוֹד (קֹדֶם הַסְּעוּדָה)[95], כֵּיוָן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן"[96] כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל כָּל ד' כּוֹסוֹת[97] לְפִי מִנְהַג מְדִינוֹת אֵלּוּ[98] - הֲרֵי זֶה נִרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל מִנְיַן הַכּוֹסוֹת.

יג וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לִשְׁתּוֹת שְׁאָר מַשְׁקִין אַף שֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה כְּמוֹסִיף עַל הַכּוֹסוֹת, שֶׁהֲרֵי הַד' כּוֹסוֹת הֵן שֶׁל יַיִן[99]. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁשְּׁאָר מַשְׁקִין הֵם חֲמַר מְדִינָה (אַף עַל פִּי שֶׁהוּא שׁוֹתֶה ד' כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן – אַף עַל פִּי כֵן) אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד כִּי אִם הַמַּשְׁקֶה שֶׁאֵינוֹ חֲמַר מְדִינָה אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ עַל מַה שֶּׁרוֹצֶה לִשְׁתּוֹת עוֹד[100].

יד אַחַר שֶׁשָּׁתוּ כּוֹס רִאשׁוֹן – צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד[101] לֶאֱכֹל מְעַט[102] יְרָקוֹת בְּטִבּוּל[103], דְּהַיְנוּ שֶׁיִּטְבְּלֶנּוּ בְּחֹמֶץ אוֹ בְּמֵי מֶלַח[104] אוֹ בִּשְׁאָר מִינֵי טִבּוּלִים[105]. וְאִם אֵין לוֹ – יִטְבְּלֶנּוּ בַּחֲרֹסֶת[106].

וְלָמָּה תִּקְּנוּ חֲכָמִים דָּבָר זֶה? כְּדֵי לְהַתְמִיהַּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת, שֶׁיִּרְאוּ שִׁנּוּי שֶׁאוֹכְלִין יְרָקוֹת בְּטִבּוּל שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְאָכְלָם קֹדֶם הַסְּעוּדָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְיִשְׁאֲלוּ עַל שִׁנּוּי זֶה[107], שֶׁאֲמִירַת הַהַגָּדָה מִצְוָתָהּ לְאָמְרָהּ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלוֹת שֶׁשְּׁאָלוּהוּ[108], שֶׁנֶּאֱמַר[109] "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ וְגוֹ', וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ וְגוֹ'".

טו וְכֵיוָן שֶׁאֲכִילָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא לְהַתְמִיהַּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת[110], לְפִיכָךְ אֵין צָרִיךְ כְּזַיִת[111] כִּשְׁאָר אֲכִילוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת אֲכִילָה בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת[112], אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ דַּי לְהַתְמִיהַּ הַתִּינוֹקוֹת[113].

(וְאַף מִי שֶׁיּוֹשֵׁב יְחִידִי וְאֵין לְפָנָיו תִּינוֹקוֹת שֶׁיִּשְׁאֲלוּ אוֹתוֹ[114] - אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב בְּטִבּוּל זֶה[115], שֶׁלֹּא חִלְּקוּ חֲכָמִים).

טז וְנוֹהֲגִין לַחֲזֹר אַחַר יָרָק הַנִּקְרָא "כַּרְפַּס" (איפ"ך בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז), לְפִי שֶׁהוּא נוֹטְרִיקוֹן "ס' פֶּרֶךְ", כְּלוֹמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא עָבְדוּ עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ[116].

וְאִם אֵין לוֹ כַּרְפַּס – יִקַּח יָרָק אַחֵר מֵאֵיזֶה מִין יָרָק שֶׁיִּרְצֶה[117]. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה מֵהַיְרָקוֹת שֶׁיּוֹצְאִין בּוֹ יְדֵי חוֹבַת מָרוֹר, שֶׁאִם יֹאכַל עַכְשָׁו מֵהֶן – אֵיךְ יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל אֲכִילַת מָרוֹר", כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָכַל מִמֶּנּוּ קֹדֶם לָכֵן[118].

יז וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַיָּרָק מִמִּינֵי יְרָקוֹת שֶׁבִּרְכָתָן הִיא "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" כְּשֶׁאוֹכְלָן חַיִּים[119], כְּדֵי שֶׁיִּפָּטֵר מִלְּבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַמָּרוֹר[120] שֶׁיֹּאכַל בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּפְסִיק בֵּינְתַיִם בַּהַגָּדָה – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם[121], מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ד[122]. וּלְפִיכָךְ, לֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת" אַחַר יָרָק זֶה[123] אֲפִלּוּ אָכַל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת[124], כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַמָּרוֹר[125]. וְאַחַר הַמָּרוֹר גַּם כֵּן אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת" אֲפִלּוּ אָכַל מֵהַיָּרָק כְּזַיִת, דְּכֵיוָן שֶׁהַמָּרוֹר נִפְטָר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" שֶׁעַל הַיְרָקוֹת, לָכֵן גַּם הַיְרָקוֹת נִפְטָרִים בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַמָּרוֹר, דְּהַיְנוּ בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהַמָּרוֹר הוּא בָּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וְהוּא טָפֵל לַסְּעוּדָה וְנִפְטָר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן[126], כְּמוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת הַבָּאִים בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, שֶׁהֵם נִפְטָרִים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן[127]. וְאִם אֵרַע שֶׁבֵּרַךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת" אַחַר הַיְרָקוֹת – צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַמָּרוֹר[128]. וְכֵן אִם אֵין לוֹ אֶלָּא יְרָקוֹת שֶׁבִּרְכָתָן הִיא "שֶׁהַכֹּל" כְּשֶׁהֵם חַיִּים – צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַמָּרוֹר[129].

וְיֵשׁ חוֹלְקִים עַל כָּל זֶה[130] וְאוֹמְרִים שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּפְסִיקִין הַרְבֵּה בֵּין אֲכִילַת הַיְרָקוֹת לַאֲכִילַת הַמָּרוֹר בַּהַגָּדָה וְהַלֵּל, לְפִיכָךְ אֵין הַמָּרוֹר נִפְטַר בְּ"בוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" שֶׁעַל הַיְרָקוֹת, וּמַה שֶּׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַמָּרוֹר, הוּא מִשּׁוּם שֶׁהַמָּרוֹר הוּא מִצָּרְכֵי הַסְּעוּדָה, שֶׁחַיָּב הוּא לֶאֱכֹל מָרוֹר אַחַר הַמַּצָּה[131] מִיָּד, וַהֲרֵי הֵם כַּדְּבָרִים הַבָּאִים מֵחֲמַת הַסְּעוּדָה בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה שֶׁאֵינָם צְרִיכִים בְּרָכָה לִפְנֵיהֶם, שֶׁהֵם טְפֵלִים לַפַּת, וְנִפְטָרִים בְּבִרְכַּת "הַמּוֹצִיא", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ז[132]. וְכֵיוָן שֶׁהַמָּרוֹר אֵינוֹ נִפְטָר בְּבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" שֶׁעַל הַיְרָקוֹת – חַיָּב הוּא לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת" אַחַר הַיְרָקוֹת[133] אִם אָכַל כְּזַיִת.

יח וּלְעִנְיַן הֲלָכָה – יֵשׁ לָחֹשׁ לְב' הַסְּבָרוֹת. וְלָכֵן לֹא יֹאכַל מֵהַיְרָקוֹת כְּזַיִת שָׁלֵם, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ אַחֲרָיו "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת"[134] לְפִי סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה.

וְאִם אֵרַע שֶׁאָכַל כְּזַיִת – לֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת"[135], שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ לְבַטָּלָה[136] לְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

וְאִם אֵרַע שֶׁבֵּרַךְ "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת", וְכֵן אִם אֵין לוֹ אֶלָּא יְרָקוֹת שֶׁבִּרְכָתָן "שֶׁהַכֹּל" כְּשֶׁהֵן חַיִּים – אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה" עַל הַמָּרוֹר[137], שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ לְבַטָּלָה לְפִי סְבָרָא הַב'.

יט קֹדֶם שֶׁמְּטַבֵּל הַיָּרָק בְּחֹמֶץ אוֹ בְּמֵי מֶלַח וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם – צָרִיךְ לִטֹּל יָדָיו[138] בְּלֹא בְּרָכָה[139], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ"ח[140], שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁטִּבּוּלוֹ בְּמַשְׁקֶה צָרִיךְ נְטִילָה בְּלֹא בְּרָכָה[141].

(וְעַיֵּן בְּסִימָן שכ"א[142] שֶׁאִם חָל פֶּסַח בְּשַׁבָּת – יָכוֹל לַעֲשׂוֹת הַמֵּי מֶלַח בְּשַׁבָּת[143], וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶלָּא מְעַט[144] מִזְּעֵיר מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְטִבּוּל זֶה בִּלְבַד[145]. וּלְפִי שֶׁקָּשֶׁה הַדָּבָר לְצַמְצֵם כָּל כָּךְ, לָכֵן יַעֲשֶׂה הַמֵּי מֶלַח מֵעֶרֶב שַׁבָּת[146]. וְאִם שָׁכַח – יַעֲשֶׂה בְּשַׁבָּת מְעַט[147] מִזְּעֵיר).

כ אַחַר שֶׁאָכַל הַיְרָקוֹת יָבִיאוּ[148] לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַהַגָּדָה[149] ג' מַצּוֹת[150] שֶׁל מִצְוָה[151] כְּדֵי לוֹמַר עֲלֵיהֶם הַהַגָּדָה[152], שֶׁנֶּאֱמַר[153] "לֶחֶם עֹנִי", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים[154]: "לֶחֶם שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה", דְּהַיְנוּ אֲמִירַת הַהַגָּדָה[155]. וְעוֹד נֶאֱמַר[156] "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה וְגוֹ'", "בַּעֲבוּר זֶה" – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ[157], לְפִיכָךְ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא גַּם הַמָּרוֹר לְפָנָיו[158] בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה[159]. וְעוֹד, שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר עָלָיו "מָרוֹר זֶה כוּ'"[160].

וְתִקְּנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו חֲרֹסֶת[161] בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה, שֶׁהַחֲרֹסֶת הוּא זֵכֶר לַטִּיט[162] שֶׁנִּשְׁתַּעַבְּדוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם[163] וְזֵכֶר לַתַּפּוּחַ[164] כְּמוֹ שֶׁ[יִּ]תְבָּאֵר[165], לְכָךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן בְּשָׁעָה שֶׁמְּסַפֵּר שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם.

וּבִזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם – הָיָה צָרִיךְ לְהָבִיא גַּם אֶת הַפֶּסַח[166] בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה. וְעַכְשָׁו שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – תִּקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁיִּהְיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה שְׁנֵי מִינֵי תַּבְשִׁילִין[167], אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַחֲגִיגָה[168], וְאֶחָד מֵהַתַּבְשִׁילִין (נָהֲגוּ שֶׁיִּהְיֶה) בָּשָׂר[169], וְהַשֵּׁנִי יָכוֹל לִהְיוֹת אֲפִלּוּ הַמָּרָק שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל בּוֹ הַבָּשָׂר[170].

וּכְבָר נָהֲגוּ מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהַבָּשָׂר יִהְיֶה מִפֶּרֶק הַנִּקְרָא "זְרוֹעַ"[171], לִזְכֹּר שֶׁגְּאָלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה[172], וְהַשֵּׁנִי יִהְיֶה בֵּיצָה[173], לְפִי שֶׁהוּא "בֵּיעָא" בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי[174], כְּלוֹמַר דְּבָעָא רַחֲמָנָא לְמִפְרַק יָתָנָא בִּדְרָעָא מְרֹמְמָא[175].

וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹתָן בֵּין צְלוּיִין בֵּין מְבֻשָּׁלִין[176] מֵעִקַּר הַדִּין.

כא וְנָהֲגוּ שֶׁהַבָּשָׂר יִהְיֶה צָלִי[177] עַל הַגֶּחָלִים[178], זֵכֶר לַפֶּסַח[179] שֶׁהָיָה צְלִי אֵשׁ[180]. וְאַף שֶׁהַפֶּסַח הָיָה נִצְלָה בְּשַׁפּוּד[181] לְכַתְּחִלָּה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִצְלוֹת הַבָּשָׂר בְּשַׁפּוּד שֶׁהַפֶּסַח נִצְלָה בּוֹ, שֶׁהַפֶּסַח לֹא הָיָה נִצְלָה אֶלָּא בְּשַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן[182], וְטֹרַח הוּא לַחֲזֹר אַחַר שַׁפּוּד שֶׁל רִמּוֹן[183], לְפִיכָךְ צוֹלִין עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, שֶׁאַף הַפֶּסַח שֶׁנִּצְלָה עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים – כָּשֵׁר[184].

וְהַבֵּיצָה עוֹשִׂין בֵּין צְלוּיָה בֵּין מְבֻשֶּׁלֶת[185], וְאוֹכְלִין אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה[186] כְּמוֹ שֶׁ[יִּ]תְבָּאֵר בְּסִימָן תע"ו[187].

אֲבָל הַבָּשָׂר אֵין נוֹהֲגִין לְאָכְלוֹ בַּלַּיְלָה הַזֶּה[188] אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִין הֶתֵּר בַּאֲכִילַת בָּשָׂר צָלִי בַּלַּיְלָה[189], מִכָּל מָקוֹם זֶה הַבָּשָׂר שֶׁמְּבִיאִין אוֹתוֹ זֵכֶר לַפֶּסַח אִם יֹאכְלֶנּוּ בְּלַיְלָה זֶה – יְהֵא נִרְאֶה כְּאוֹכֵל קָדָשִׁים בַּחוּץ[190].

לְפִיכָךְ אִם שָׁכַח לִצְלוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – לֹא יִצְלֶה בְּיוֹם טוֹב מִשֶּׁחָשְׁכָה[191], אֶלָּא אִם כֵּן דַּעְתּוֹ לְאָכְלוֹ לְמָחָר בַּיּוֹם. אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לְהָנִיחוֹ לַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי – אָסוּר לִצְלוֹתוֹ בְּלַיְלָה רִאשׁוֹן[192]. וְכֵן יִזָּהֵר כְּשֶׁצוֹלֶה בַּלַּיְלָה הַשֵּׁנִי שֶׁיֹּאכַל לְמָחָר בַּיּוֹם, וְלֹא יְנִיחֵם עַד הַלַּיְלָה.

כב צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה מְעַט בָּשָׂר כָּרוּךְ עַל הָעֶצֶם הַזְּרוֹעַ, שֶׁעֶצֶם בְּלֹא בָּשָׂר אֵינוֹ נִקְרָא תַּבְשִׁיל[193].

כג אִם חָל פֶּסַח בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַף שֶׁלֹּא הָיְתָה חֲגִיגָה נֶאֱכֶלֶת בְּלַיְלָה זֶה[194], לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשָׁחֲטָהּ וּלְהַקְרִיבָהּ בְּשַׁבָּת[195], וְגַם אִי אֶפְשָׁר לְהַקְרִיבָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד שֶׁבֵּין הַשֵּׁנִי יָמִים[196], אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לְהָבִיא שְׁנֵי תַּבְשִׁילִים, אֶחָד זֵכֶר לַפֶּסַח וְאֶחָד זֵכֶר לַחֲגִיגָה, דְּכֵיוָן שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶלָּא לְזֵכֶר בְּעָלְמָא – אֵין לָחֹשׁ אִם לֹא הָיְתָה חֲגִיגָה נֶאֱכֶלֶת בְּלַיְלָה זֶה, וְאַדְּרַבָּה הַמְדַקְדֵּק בָּזֶה נִרְאֶה שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין קָדָשִׁים מַמָּשׁ[197].

כד כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ, דְּהַיְנוּ הַמַּצּוֹת וְהַמָּרוֹר וְהַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַּבְשִׁילִין – אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא אֶלָּא לִפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַהַגָּדָה[198], דְּהַיְנוּ לִפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת[199], אֲבָל בְּנֵי הַבַּיִת שֶׁהֵן יוֹצְאִין בִּשְׁמִיעָה מִבַּעַל הַבַּיִת[200] (שֶׁכֵּן נָכוֹן לַעֲשׂוֹת[201] מִשּׁוּם "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ"[202] כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ח'[203]) – אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים אֵלּוּ לִפְנֵיהֶם, לֹא בִּשְׁעַת שְׁמִיעַת הַהַגָּדָה וְלֹא בִּשְׁעַת הַסְּעוּדָה, שֶׁבַּעַל הַבַּיִת יְחַלֵּק מַצָּה וּמָרוֹר וַחֲרֹסֶת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד[204], שֶׁאַף שֶׁבְּיוֹם טוֹב צָרִיךְ לִבְצֹעַ עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה[205], מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהֵם יוֹצְאִין בְּבִרְכַּת "הַמּוֹצִיא" שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – הֵם יוֹצְאִים גַּם כֵּן בְּלֶחֶם מִשְׁנֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת[206].

כה וְנָהֲגוּ לְהָבִיא כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ לִפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת מִיָּד אַחַר קִדּוּשׁ קֹדֶם אֲכִילַת הַיְרָקוֹת[207] (כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַקִּדּוּשׁ סָמוּךְ לְהַתְחָלַת הַסְּעוּדָה, דְּהַיְנוּ הֲבָאַת הַמַּצָּה וְהַמָּרוֹר, עַיֵּן סִימָן רע"א[208]).

וּלְאַחַר שֶׁאָכְלוּ מֵהַיְרָקוֹת – יָכוֹל לְסַלֵּק מֵעַל הַשֻּׁלְחָן אֶת מַה שֶּׁנִּשְׁתַּיֵּר מֵהַיְרָקוֹת[209] וְהַחֹמֶץ אוֹ מֵי הַמֶּלַח[210].

כו כְּשֶׁמֵּבִיא לְפָנָיו הַיְרָקוֹת עִם כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ – טוֹב שֶׁיְּסַדְּרֵם לְפָנָיו בַּקְּעָרָה בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר עַל הַמִּצְוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁהַיְרָקוֹת יִהְיוּ סְמוּכִים לוֹ יוֹתֵר מִן הַמַּצָּה[211], וְהַמַּצָּה מִן הַמָּרוֹר וַחֲרֹסֶת, וְהַמָּרוֹר וְהַחֲרֹסֶת מִן שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין[212].

וְיֵשׁ שֶׁאֵין מַקְפִּידִין[213] עַל הַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַּבְשִׁילִין אִם יִהְיוּ סְמוּכִים אֵלָיו, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן בָּאִין עַל הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא לְזֵכֶר בְּעָלְמָא – לֹא שַׁיָּךְ אֶצְלָם "אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת"[214]. וְגַם עַל הַמָּרוֹר אֵין מַקְפִּידִין אִם יִהְיֶה סָמוּךְ לוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ חָבִיב עַל הָאָדָם וְאֵין לוֹ דִּין קְדִימָה לְעִנְיַן בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, לָכֵן גַּם כָּאן אֵין מַקְפִּידִין אִם יִצְטָרֵךְ לַעֲבֹר עָלָיו וּלְבָרֵךְ עַל הַיְרָקוֹת בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ עַל הַמַּצָּה וְאַחַר כָּךְ עַל הַמָּרוֹר.

וְעַל זֶה סוֹמְכִים הַנּוֹהֲגִים מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם[215] לְסַדֵּר כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ עַל גַּבֵּי הַמַּצָּה[216], דְּהַיְנוּ לְאַחַר שֶׁסִּדְּרוּ הַמַּצּוֹת בְּתוֹךְ הַקְּעָרָה[217] כְּסִדְרָן[218]: כֹּהֵן מִלְמַעְלָה, וְלֵוִי תַּחְתָּיו, וְיִשְׂרָאֵל תַּחְתָּיו[219] - מְסַדְּרִין עַל גַּבֵּי הַכֹּהֵן הַזְּרוֹעַ שֶׁל טָלֶה[220] מִיָּמִין, וְהַבֵּיצָה מִשְּׂמֹאל, וְהַמָּרוֹר לְמַטָּה מְעַט כְּנֶגֶד אֶמְצָעָם כְּעֵין סֶגּוֹ"ל, וְאַחַר כָּךְ הַחֲרוֹסֶת מִיָּמִין, וְהַכַּרְפַּס מִשְּׂמֹאל, וְהַמָּרוֹר שֶׁל כְּרִיכָה[221] לְמַטָּה מְעַט כְּנֶגֶד אֶמְצָעָם כְּעֵין סֶגּוֹ"ל שֵׁנִי.

כז אֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבַת מָרוֹר: בַּחֲזֶרֶת[222] (שֶׁקּוֹרִין סאל"ט)[223] בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז, וּבְלָשׁוֹן סְפָרַד סאלאטא, וְשֵׁם הָעֶצֶם שֶׁלּוֹ הוּא לטוגא בתוגרמ"א וְאִיטַלְיָא וְאַשְׁכְּנַז וּפוֹרְטְגַאל, וּבְסִפְרֵי הָרְפוּאוֹת נִקְרָא לאטיגא סאלאט, וְאֵינוֹ מָצוּי בִּזְמַן הַפֶּסַח אֶלָּא בַּמְּדִינוֹת הַחַמּוֹת[224], וְאֵינוֹ יָרָק הַנִּקְרָא זערזו"ך בִּלְשׁוֹן פּוֹלִין[225][)], בְּעֻלְשִׁין[226] (שֶׁקּוֹרִין אנדיבי[227]), בְּתַמְכָא[228] (שֶׁקּוֹרִין קרין אוֹ מערטך[229], וּבְלַעַז מרובייא[230]), בְּחַרְחֲבִינָא[231] (שֶׁקּוֹרִין בערבי אלקרצינא[232]), וּבְמָרוֹר[233] (שֶׁקּוֹרִין ווערמט בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז[234], וְהוּא לַעֲנָה[235]), לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה מָרוֹר סְתָם, וְקִבְּלוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין שׁוּם מִין יָרָק מַר נִקְרָא בְּשֵׁם מָרוֹר סְתָם אֶלָּא ה' מִינֵי יְרָקוֹת אֵלּוּ[236].

כח חֲמִשָּׁה מִינִים הַלָּלוּ מִצְטָרְפוֹת לִכְזַיִת[237]. וְיוֹצְאִים בָּהֶם בֵּין בֶּעָלִין בֵּין בִּקְלָחִים[238], אֲבָל לֹא בְּשָׁרָשִׁים[239], דְּהַיְנוּ שָׁרָשִׁים הַקְּטַנִּים הַמִּתְפַּצְּלִים לְכָאן וּלְכָאן. אֲבָל הַשֹּׁרֶשׁ הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ גְּדֵלִים הֶעָלִים אַף שֶׁהוּא טָמוּן בַּקַּרְקַע – הֲרֵי זֶה בִּכְלַל קֶלַח[240].

וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב יוֹתֵר לִטֹּל הֶעָלִים וְהַקֶּלַח הַיּוֹצֵא חוּץ לַקַּרְקַע[241], לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים[242] שֶׁמַּה שֶּׁהוּא טָמוּן בַּקַּרְקַע הוּא נִקְרָא שֹׁרֶשׁ. אֲבָל הָעִקָּר הוּא כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה[243].

כט הֶעָלִין אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן אֶלָּא אִם כֵּן הֵם לַחִין[244], אֲבָל לֹא כְּמוּשִׁים[245], וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר יְבֵשִׁים[246] (עַיֵּן סִימָן תרמ"ח[247]). אֲבָל הַקְּלָחִים יוֹצְאִין בָּהֶם בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים[248], וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּמוּשִׁים[249], דְּכֵיוָן שֶׁהַקֶּלַח הוּא עָב – אֵין טַעַם מְרִירָתוֹ נִפְסָד עַל יְדֵי שֶׁמִּתְיַבֵּשׁ[250].

אֲבָל אֵין יוֹצְאִין בְּקֶלַח מְבֻשָּׁל[251], לְפִי שֶׁנִּפְסָד טַעַם מְרִירָתוֹ עַל יְדֵי הַבִּשּׁוּל[252], וְהַכָּבוּשׁ הוּא כִּמְבֻשָּׁל[253], דְּהַיְנוּ אִם נִשְׁרָה בְּצִיר[254] אוֹ בְּחֹמֶץ[255] חָזָק[256] וְשָׁהָה שָׁם בִּכְדֵי שֶׁאִם הָיוּ נוֹתְנִין הַצִּיר וְהַחֹמֶץ עַל גַּבֵּי הָאוּר הָיוּ מַתְחִילִין לְהַרְתִּיחַ[257].

וְכֵן אִם נִשְׁרָה מֵעֵת לְעֵת אֲפִלּוּ בְּמַיִם צוֹנְנִים[258] - אֵין יוֹצְאִין בּוֹ.

וּמִקְצַת הֶהָמוֹן אֵין נִזְהָרִין, וְנָהֲגוּ לִשְׁרוֹת הַמָּרוֹר יוֹתֵר מִמֵּעֵת לְעֵת בְּצוֹנֵן כְּדֵי לְהָפִיג מְרִירָתוֹ קְצָת. וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּיַשֵּׁב מִנְהָגָם[259] לוֹמַר שֶׁאַף שֶׁהַשָּׁרוּי בְּמַיִם מֵעֵת לְעֵת נִקְרָא כָּבוּשׁ, וַהֲרֵי הוּא כִּמְבֻשָּׁל לְעִנְיַן כָּל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן מָרוֹר אֵינוֹ כִּמְבֻשָּׁל אֶלָּא אִם כֵּן כָּבוּשׁ בְּחֹמֶץ וְצִיר, לְפִי שֶׁטַּעַם הַחֹמֶץ אוֹ הַצִּיר מְשַׁנֶּה וּמְבַטֵּל טַעַם מְרִירוּת הַמָּרוֹר הַנִּכְבָּשׁ בָּהֶם לְגַמְרֵי, אֲבָל הַמַּיִם אֵין מְבַטְּלִין הַמְרִירוּת אֶלָּא מְפִיגִין טַעֲמוֹ קְצָת, וְכָל שֶׁלֹּא נִכְבַּשׁ בְּחֹמֶץ וְצִיר עֲדַיִן יֵשׁ בּוֹ מְרִירוּת קְצָת. וְעוֹד, שֶׁאַף בְּכָל אִסּוּרִים יֵשׁ אוֹמְרִים[260] שֶׁלֹּא אָמְרוּ "כָּבוּשׁ כִּמְבֻשָּׁל" אֶלָּא כָּבוּשׁ בְּחֹמֶץ וְצִיר, וְלֹא בְּמַיִם. וְאַף שֶׁאָנוּ מַחֲמִירִין בְּכָל אִסּוּרִים, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן מָרוֹר אֵין לְהַחֲמִיר, שֶׁהִיא חֻמְרָא הַבָּאָה לִידֵי קֻלָּא, בִּמְקוֹמוֹת שֶׁאֵין חֲזֶרֶת מָצוּי וְאוֹכְלִין הַתַּמְכָא לְמִצְוַת מָרוֹר, וּמֵחֲמַת חֲרִיפוּתוֹ אֵין יְכוֹלִין לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת, וְלָכֵן שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּמַיִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם לְהָפִיג מְרִירָתוֹ קְצָת.

וּמִכָּל מָקוֹם, טוֹב לְהוֹצִיא מֵהַמַּיִם תּוֹךְ מֵעֵת לְעֵת, וְיַחֲזֹר וְיַשְׁרֶנּוּ שָׁם, שֶׁכְּשֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי בְּמַיִם כ"ד שָׁעוֹת רְצוּפִים – אֵינוֹ נִקְרָא כָּבוּשׁ לְדִבְרֵי הַכֹּל[261].

ל אַף עַל פִּי שֶׁכָּל ה' מִינִים אֵלּוּ נִקְרָאִים מָרוֹר בִּלְשׁוֹן תּוֹרָה[262], מִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים מִצְוָה[263] לַחֲזֹר אַחַר חֲזֶרֶת[264] אֲפִלּוּ לִקְנוֹתוֹ בְּדָמִים יְקָרִים[265], עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תר[נ]"ו[266] לְעִנְיַן אֶתְרוֹג הָדוּר עַיֵּן שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחֲזֶרֶת אֵין בָּהּ מְרִירוּת[267], מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהִיא שׁוֹהָה בַּקַּרְקַע מִתְקַשֶּׁה הַקֶּלַח שֶׁלָּהּ[268] וְנַעֲשֶׂה מַר מְאֹד, וּמִפְּנֵי כָּךְ הִיא נִקְרֵאת מָרוֹר[269].

וּמִצְוָה לַחֲזֹר אַחֲרֶיהָ אַף כְּשֶׁהִיא מְתוּקָה[270], לְפִי שֶׁמִּצְוַת מָרוֹר הִיא זֵכֶר לְמַה שֶּׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ[271] בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ[272], וְהֵם נִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּהֶם בִּתְחִלָּה בְּפֶה רַךְ[273] עַל יְדֵי פִּיּוּסִים, וְנָתְנוּ לָהֶם שָׂכָר[274], וּלְבַסּוֹף מֵרְרוּ חַיֵּיהֶם בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה[275], לָכֵן יֵשׁ לֶאֱכֹל הַחֲזֶרֶת שֶׁתְּחִלָּתָהּ מְתוּקָה וְרַכָּה וְסוֹפָהּ קָשֶׁה וָמַר[276], דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהַקֶּלַח שֶׁלָּהּ מִתְקַשֶּׁה כְּעֵץ[277] וְנַעֲשֶׂה מַר כַּלַּעֲנָה[278].

לא וְאִם אֵין לוֹ חֲזֶרֶת – יַחֲזִיר אַחַר עֻלְשִׁין. וְאִם אֵין לוֹ עֻלְשִׁין – יַחֲזִיר אַחַר תַּמְכָא. וְאִם אֵין לוֹ תַּמְכָא – יַחֲזִיר אַחַר חַרְחֲבִינָא. וְאִם אֵין לוֹ חַרְחֲבִינָא – אֲזַי יִקַּח הַמָּרוֹר[279], דְּהַיְנוּ לַעֲנָה[280].

וְאִם אֵין לוֹ אֲפִלּוּ מָרוֹר – יִקַּח אֵיזֶה יָרָק מַר שֶׁיִּרְצֶה[281], לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים[282] שֶׁכָּל יָרָק מַר שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה נִקְרָא מָרוֹר בִּלְשׁוֹן תּוֹרָה. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂרָף (פֵּרוּשׁ[283] כְּשֶׁמְּחַתְּכִין בּוֹ וְסוֹחֲטִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹם חִתּוּכוֹ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ מֹהַל לָבָן כְּחָלָב) וּפָנָיו מַכְסִיפִין[284], דְּהַיְנוּ שֶׁעָלֶה שֶׁלּוֹ אֵינוֹ יָרֹק מְאֹד[285] כַּעֲלֵי הַכְּרֵשִׁים וּבְצָלִים וּשְׁאָר יְרָקוֹת, אֶלָּא נוֹטֶה קְצָת לְלֹבֶן הַנּוֹטֶה לְשַׁחֲרוּת שֶׁקּוֹרִין (בלייכלי"ך בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז)[286]. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם[287], שֶׁהָעִקָּר הוּא כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה[288].

(וְאִם אֵין לוֹ יָרָק שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂרָף וּפָנָיו מַכְסִיפִין – טוֹב שֶׁיֹּאכַל אֵיזֶה יָרָק אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מְרִירוּת קְצָת לְזֵכֶר בְּעָלְמָא[289], וְאֵין צָרִיךְ כְּזַיִת. וְכֵן) מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה אוֹ אִסְטְנִיס וְאֵינוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל מָרוֹר – טוֹב שֶׁיִּלְעֹס מְעַט עַד שֶׁיַּרְגִּישׁ טַעַם מְרִירוּת בְּפִיו לְזֵכֶר בְּעָלְמָא בְּלֹא בְּרָכָה, וְזֶהוּ כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל[290].

אֲבָל חַיָּב אָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ לְקַיֵּם מִצְוַת חֲכָמִים לֶאֱכֹל כְּזַיִת שָׁלֵם אַף אִם יִכְאֹב עָלָיו[291]. וְשִׁעוּר כְּזַיִת יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תפ"ו[292] עַיֵּן שָׁם.

לב הַחֲרֹסֶת צָרִיךְ לִהְיוֹת עָב[293], לְפִי שֶׁהוּא זֵכֶר לַטִּיט[294] שֶׁנִּשְׁתַּעַבְּדוּ בּוֹ אֲבוֹתֵינוּ, וְאַחַר כָּךְ צָרִיךְ לְרַכֵּךְ אוֹתוֹ בְּמַשְׁקֶה[295] זֵכֶר לַדָּם[296]. וְיֵשׁ לְרַכְּכוֹ בְּמַשְׁקֶה אָדֹם, כְּגוֹן חֹמֶץ אוֹ יַיִן אֲדֻמִּים[297].

וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת הַחֲרֹסֶת מִפֵּרוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ בָּהֶם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל[298], כְּגוֹן תְּאֵנִים[299], שֶׁנֶּאֱמַר[300] "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ", וֶאֱגוֹזִים[301], שֶׁנֶּאֱמַר[302] "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז", וּתְמָרִים[303], שֶׁנֶּאֱמַר[304] "אֶעֱלֶה בְתָמָר", וְרִמּוֹנִים[305], שֶׁנֶּאֱמַר[306] "כְּפֶלַח הָרִמּוֹן", וְתַפּוּחִים[307], זֵכֶר לְ"תַחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ"[308], שֶׁהָיוּ יוֹלְדוֹת שָׁם בְּנֵיהֶם בְּלֹא עֶצֶב[309], וּשְׁקֵדִים[310], עַל שֵׁם שֶׁשָּׁקַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַקֵּץ[311] לַעֲשׂוֹת[312].

וּמֵעִקַּר הַדִּין יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ אֲפִלּוּ מִירָקוֹת[313], וּלְרַכְּכוֹ אֲפִלּוּ בְּמַיִם וּשְׁאָר מַשְׁקִין. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים, צָרִיךְ לִתֵּן לְתוֹכוֹ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קִיּוּהָא[314], כְּגוֹן תַּפּוּחִים אוֹ יַיִן[315] וְחֹמֶץ[316], זֵכֶר לַשִּׁעְבּוּד שֶׁהָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בְּיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ שִׁנֵּיהֶם קֵהוֹת[317].

לג וְצָרִיךְ לִתֵּן בְּתוֹכוֹ תַּבְלִין[318] הַדּוֹמִין לְתֶבֶן, כְּגוֹן קִנָּמוֹן וְזַנְגְּבִיל[319] שֶׁאֵינָן נִדּוֹכִין הָדֵק הֵיטֵב וְיֵשׁ בָּהֶן לְאַחַר הַדִּיכָה חוּטִין קָשִׁין וַאֲרֻכִּין קְצָת כְּמוֹ תֶּבֶן, זֵכֶר לַתֶּבֶן שֶׁהָיוּ מְגַבְּלִין בְּתוֹךְ הַטִּיט[320].

לד אִם חָל פֶּסַח בְּשַׁבָּת – צָרִיךְ לִזָּהֵר לְרַכֵּךְ הַחֲרֹסֶת בְּמַשְׁקֶה מֵעֶרֶב שַׁבָּת[321]. וְאִם שָׁכַח לְרַכְּכוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת – יְרַכְּכוֹ בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי שִׁנּוּי, דְּהַיְנוּ שֶׁמִּתְּחִלָּה יִתֵּן הַמַּשְׁקֶה לְתוֹךְ הַכְּלִי וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן לְתוֹכוֹ הַחֲרֹסֶת[322], וְיָכוֹל לְעָרְבוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ אוֹ אוֹחֵז בַּכְּלִי וּמְנַעֲנֵעַ עַד שֶׁיִּתְעָרֵב, עַיֵּן סִימָן שכ"א[323].

לה אַחַר שֶׁאָכְלוּ מֵהַיְרָקוֹת בְּטִבּוּל – צָרִיךְ לִקַּח מַצָּה הָאֶמְצָעִית[324] מִשָּׁלֹשׁ מַצּוֹת הַמֻּנָּחִים לְפָנָיו בַּקְּעָרָה וְלִבְצֹעַ מִקְצָתָהּ מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר[325]. וְנָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּקְצָת זֶה שֶׁבּוֹצְעִים מֵהַמַּצָּה עוֹשִׂין בּוֹ גַּם כֵּן מִצְוָה אַחֶרֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּשַׁמְּרִין אוֹתוֹ לַאֲפִיקוֹמָן[326]. וּלְפִיכָךְ, נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁיִּהְיֶה מִקְצָת הַזֶּה רֹב הַמַּצָּה[327], שֶׁאֲפִיקוֹמָן הִיא מִצְוָה חֲשׁוּבָה[328], שֶׁהוּא לָנוּ בִּמְקוֹם הַפֶּסַח[329].

וְנוֹהֲגִין לְהַצְנִיעוֹ תַּחַת הַמַּפָּה[330], זֵכֶר לְ"מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם"[331]. וְיֵשׁ שֶׁכּוֹרְכִין אוֹתוֹ בְּמִטְפַּחַת וּמְשִׂימִין עַל שִׁכְמָם, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם[332].

לו וּמִקְצָתָהּ הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לְהַחֲזִירוֹ לַקְּעָרָה וְלִתֵּן אוֹתוֹ בְּתוֹךְ שְׁתֵּי מַצּוֹת הַשְּׁלֵמוֹת[333], כְּדֵי לוֹמַר עָלָיו הַהַגָּדָה[334], לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הַהַגָּדָה עַל מַצָּה הָרָאוּי לָצֵאת בָּהּ יְדֵי חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר[335] "תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים[336] שֶׁעוֹנִין עָלָיו דְּבָרִים הַרְבֵּה, וּמִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר "לֶחֶם עֹנִי" חָסֵר וָא"ו, דָּרְשׁוּ חֲכָמִים[337]: "לֶחֶם עָנִי", מַה דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי בִּפְרוּסָה – אַף כָּאן בִּפְרוּסָה, שֶׁהַמַּצָּה שֶׁיּוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ לֹא תִּהְיֶה שְׁלֵמָה אֶלָּא פְּרוּסָה, וְעָלֶיהָ יֹאמַר הַהַגָּדָה[338] (וּבְסִימָן תע"ה[339] יִתְבָּאֵר לָמָּה מְשִׂימִין אוֹתוֹ בְּתוֹךְ שְׁתֵּי הַשְּׁלֵמוֹת).

אַחַר כָּךְ נוֹהֲגִין לְהַגְבִּיהַּ הַקְּעָרָה שֶׁבָּהּ הַמַּצּוֹת, וְאוֹמְרִים "הֵא לַחְמָא וְכוּ'" עַד "מַה נִּשְׁתַּנָּה"[340]. וְאֵין צָרִיךְ לְהָסִיר הַתַּבְשִׁילִין מֵהַקְּעָרָה קֹדֶם הַהַגְבָּהָה, אֶלָּא יָכוֹל לְהַגְבִּיהָהּ עִם כָּל הַדְּבָרִים שֶׁעָלֶיהָ[341].

לז יֵשׁ מְדַקְדְּקִים לוֹמַר "כְּהֵא לַחְמָא" אוֹ "הֵא כְּלַחְמָא", לְפִי שֶׁאֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר "הֵא לַחְמָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא", שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה הַלֶּחֶם מַמָּשׁ שֶׁאָכְלוּ אֲבוֹתֵינוּ[342]. וּלְפִיכָךְ, אַף שֶׁבְּכָל הַסְּפָרִים הַנֹּסַח הוּא: "הֵא לַחְמָא"[343], מִכָּל מָקוֹם, הָאוֹמֵר: "כְּהֵא לַחְמָא" אוֹ "הֵא כְּלַחְמָא" – לֹא הִפְסִיד[344].

לח בִּימֵי חַכְמֵי הַגְּמָרָא שֶׁהָיוּ לָהֶם שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהַמְסֻבִּין[345] - הִצְרִיכוּ חֲכָמִים לַעֲקֹר מִלִּפְנֵי מִי שֶׁאוֹמֵר הַהַגָּדָה[346] אֶת הַשֻּׁלְחָן הַקָּטָן שֶׁלְּפָנָיו עִם הַמַּצּוֹת הַמֻּנָּחוֹת עָלָיו וּלְהַנִּיחָם בְּזָוִית אַחֶרֶת, כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַתִּינוֹקוֹת וְיִשְׁאֲלוּ[347]: לָמָּה מְסִירִין הַמַּצּוֹת וַעֲדַיִן לֹא אָכַלְנוּ[348], וְעַל יְדֵי כֵן יִתְעוֹרְרוּ לִשְׁאֹל גַּם כֵּן שְׁאָר הַשְּׁאֵלוֹת: "מַה נִּשְׁתַּנָּה כוּ"'[349], כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר[350].

וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שֶׁכָּל הַמְסֻבִּין אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחָן אֶחָד גָּדוֹל וְיֵשׁ טֹרַח גָּדוֹל בַּעֲקִירָתוֹ[351] - נָהֲגוּ לַעֲקֹר הַקְּעָרָה שֶׁבָּהּ הַמַּצּוֹת מִלִּפְנֵי בַּעַל הַבַּיִת הָאוֹמֵר הַהַגָּדָה וּלְהַנִּיחוֹ בְּסוֹף הַשֻּׁלְחָן[352] כְּאִלּוּ כְּבָר אָכְלוּ, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַתִּינוֹקוֹת[353].

וְעַכְשָׁו אֵין נוֹהֲגִין אֲפִלּוּ בַּעֲקִירַת הַקְּעָרָה, לְפִי שֶׁהַתִּינוֹקוֹת יוֹדְעִין שֶׁעִקַּר הָאֲכִילָה לֹא תִּהְיֶה מִמַּצּוֹת אֵלּוּ שֶׁבַּקְּעָרָה, וּלְפִיכָךְ לֹא יִשְׁאֲלוּ כְּלוּם כְּשֶׁיְּסִירֵן מֵעַל הַשֻּׁלְחָן[354].

לט אַחַר כָּךְ[355] צָרִיךְ לִמְזֹג כּוֹס שֵׁנִי[356]. וְאֵין צָרִיךְ שְׁטִיפָה וַהֲדָחָה[357], שֶׁהֲרֵי שְׁטָפוֹ וֶהֱדִיחוֹ קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ[358].

מ וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין צָרִיךְ לֶאֱחֹז הַכּוֹס בְּיָדוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִ"לְפִיכָךְ" כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר[359], אַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִמְזֹג מִיָּד קֹדֶם הַתְחָלַת אֲמִירַת הַהַגָּדָה[360], כְּדֵי שֶׁיִּשְׁאֲלוּ הַתִּינוֹקוֹת: לָמָּה שׁוֹתִין כּוֹס שֵׁנִי קֹדֶם הַסְּעוּדָה[361], שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִשְׁתּוֹת כֵּן בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְעַל יְדֵי כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ לִשְׁאֹל גַּם כֵּן שְׁאָר הַשְּׁאֵלוֹת: "מַה נִּשְׁתַּנָּה וְכוּ'"[362], לְקַיֵּם לְבָנָיו מַה שֶּׁנֶּאֱמַר[363]: "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְגוֹ', וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ וְכוּ'".

וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן לִשְׁאֹל – הֲרֵי אָבִיו חַיָּב לְלַמְּדוֹ לִשְׁאֹל "מַה נִּשְׁתַּנָּה כוּ'"[364]. וְאִם אֵין לוֹ בֵּן – הֲרֵי אִשְׁתּוֹ חַיֶּבֶת לִשְׁאֹל אוֹתוֹ[365]. וְאִם אֵין לוֹ אִשָּׁה – הוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ "מַה נִּשְׁתַּנָּה כוּ'"[366].

וַאֲפִלּוּ אִם מְסֻבִּין שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבְּקִיאִים בְּהִלְכוֹת פֶּסַח – שׁוֹאֵל אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ "מַה נִּשְׁתַּנָּה כוּ'"[367]. וְאַחַר כָּךְ מַתְחִילִין שְׁנֵיהֶם[368] "עֲבָדִים הָיִינוּ", וְאֵין הַשֵּׁנִי צָרִיךְ לוֹמַר "מַה נִּשְׁתַּנָּה"[369].

וְכֵן כְּשֶׁהַבֵּן אוֹ הָאִשָּׁה שׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ – אֵין הוּא צָרִיךְ לוֹמַר "מַה נִּשְׁתַּנָּה", אֶלָּא מַתְחִיל "עֲבָדִים הָיִינוּ"[370].

מא צָרִיךְ לוֹמַר: "אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת"[371]. אֲבָל אֵין לוֹמַר: "אֵין אָנוּ חַיָּבִים לְטַבֵּל אֲפִלּוּ פַּעַם אֶחָת"[372], לְפִי שֶׁאֵיךְ יֹאמַר: "הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְּעָמִים", שֶׁיִּהְיֶה מַשְׁמַע שֶׁחַיָּבִים לְהַטְבִּיל שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּבֶאֱמֶת אֵין מַטְבִּילִין מֵחֲמַת חִיּוּב אֶלָּא פַּעַם אַחַת, דְּהַיְנוּ הַמָּרוֹר שֶׁמַּטְבִּילִין בַּחֲרֹסֶת[373], אֲבָל טִבּוּל הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מֵחֲמַת חִיּוּב, אֶלָּא כְּדֵי לְהַתְמִיהַּ הַתִּינוֹקוֹת[374].

מב וּלְפִי דַּעְתּוֹ שֶׁל בֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ[375] הַתְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלוֹתָיו, דְּהַיְנוּ אֲמִירַת הַהַגָּדָה, שֶׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ אִם לֹא שָׁאַל אוֹתוֹ הַבֵּן כְּלוּם[376], שֶׁנֶּאֱמַר[377] "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא וְגוֹ'". וּלְפִיכָךְ, צָרִיךְ לוֹמַר הַהַגָּדָה בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּבִינִים הַקְּטַנִּים וְהַנָּשִׁים[378], אוֹ יְפָרֵשׁ לָהֶם הָעִנְיָן לְפִי דַּעְתָּם, אִם הֵם מְבִינִים הַרְבֵּה – יְפָרֵשׁ לָהֶם הַכֹּל[379].

מג וְעִקַּר נֹסַח הַהַגָּדָה שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים חוֹבָה עַל הַכֹּל, הוּא מִתְּחִלַּת "עֲבָדִים הָיִינוּ"[380] עַד "הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח", וְאַחַר כָּךְ[381] "מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ כוּ'"[382] עַד סוֹף דְּרוּשׁ[383] "פָּרָשַׁת אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי"[384], וְאַחַר כָּךְ "פֶּסַח שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין כוּ', מַצָּה זוֹ כוּ', מָרוֹר זֶה כוּ'[385], בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כוּ', וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם כוּ'[386], לְפִיכָךְ כוּ'", עַד "בָּרוּךְ אַתָּה ה' גָּאַל יִשְׂרָאֵל"[387].

וּשְׁאָר כָּל נֹסַח הַהַגָּדָה הוּא מִנְהָג שֶׁנָּהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מִדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים[388].

מד בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מְסִירִין הַשֻּׁלְחָן אוֹ הַקְּעָרָה מִלִּפְנֵי הָאוֹמֵר הַגָּדָה[389] - הָיוּ צְרִיכִים לְהַחֲזִירָן לְפָנָיו[390] כְּשֶׁמַּתְחִיל "עֲבָדִים הָיִינוּ"[391], לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר הַהַגָּדָה עַל מַצָּה[392] וּמָרוֹר וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַּבְשִׁילִין כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה[393]. וְלָכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁתְּהֵא הַמַּצָּה מְגֻלָּה קְצָת[394] עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִ"לְפִיכָךְ"[395], שֶׁאָז נוֹהֲגִין לְהַגְבִּיהַּ כָּל אֶחָד כּוֹסוֹ[396] וְלֶאֱחֹז בְּיָדוֹ[397] עַד שֶׁחוֹתֵם "גָּאַל יִשְׂרָאֵל"[398]. וּלְפִיכָךְ, נָכוֹן לְכַסּוֹת הַמַּצּוֹת שֶׁלֹּא יִרְאֶה הַפַּת בָּשְׁתּוֹ[399] כְּשֶׁנּוֹטְלִין הַכּוֹס[400].

וְכֵן כְּשֶׁאוֹמֵר "וְהִיא שֶׁעָמְדָה כוּ'", יֵשׁ נוֹהֲגִין[401] לֶאֱחֹז הַכּוֹס בַּיָּד[402] עַד "וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם" – נָכוֹן גַּם כֵּן שֶׁתְּהֵא הַמַּצָּה מְכֻסָּה[403] עַד שֶׁיַּעֲמִיד הַכּוֹס עַל הַשֻּׁלְחָן, וְאָז יְגַלֶּנָּה[404].

מה כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְ"מַצָּה זוֹ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין כוּ'"[405] – צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ הַמַּצָּה[406] לְהַרְאוֹתָהּ לְהַמְסֻבִּין שֶׁתֵּחָבֵב הַמִּצְוָה עֲלֵיהֶם[407]. וְיֵשׁ לְהַגְבִּיהַּ הָאֶמְצָעִית הַפְּרוּסָה שֶׁהִיא נִקְרֵאת "לֶחֶם עֹנִי"[408] וּבָהּ הוּא יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה[409]. וְכֵן כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְ"מָרוֹר זֶה"[410] - צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ הַמָּרוֹר[411] לְהַרְאוֹתוֹ לַמְּסֻבִּין[412]. אֲבָל כְּשֶׁיֹּאמַר "פֶּסַח (זֶה[413]) שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ כוּ'"[414] – לֹא יַגְבִּיהַּ הַתַּבְשִׁיל שֶׁבַּקְּעָרָה שֶׁהוּא זֵכֶר לַפֶּסַח[415], שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּאִלּוּ הִקְדִּישׁוֹ לְכָךְ[416].

מו "וְנֶאֱמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה הַלְלוּיָהּ"[417] – צָרִיךְ לוֹמַר הַנּוּ"ן שֶׁל "וְנֶאֱמַר" בְּסֶגוֹ"ל[418], וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁכְּבָר אָמְרוּ לְפָנָיו מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם[419] "שִׁירָה חֲדָשָׁה", דְּהַיְנוּ שִׁירַת הַיָּם[420], וְגַם יֵשׁ אוֹמְרִים[421] שֶׁמֹּשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל אָמְרוּ אֶת הַהַלֵּל[422].

אֲבָל לֹא יֹאמַר הַנּוּ"ן בְּחוֹלָם, [וְ]יִהְיֶה פֵּרוּשׁוֹ עַל גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה, אִם כֵּן הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר: "וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁיר חָדָשׁ"[423], בִּלְשׁוֹן זָכָר, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ[424]: כָּל הַשִּׁירוֹת נִקְרָאֹת "שִׁירָה" לְשׁוֹן נְקֵבָה, כִּי תְּשׁוּעָתָם כְּיוֹלֶדֶת שֶׁהִמְלִיטָה זָכָר[425] וְנִפְטְרָה מִצַּעַר הַלֵּדָה וְאַחַר כָּךְ חוֹזֶרֶת וְיוֹלֶדֶת בְּצַעַר, כָּךְ כָּל הַגְּאֻלּוֹת הָיוּ אַחֲרֵיהֶן גָּלֻיּוֹת וְצָרוֹת, אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה לֹא תִהְיֶה אַחֲרֶיהָ צָרָה כְּלָל, לְכָךְ נֶאֱמַר[426] "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ", לְשׁוֹן זָכָר.

וּלְפִיכָךְ, צָרִיךְ לוֹמַר בְּבִרְכַּת "אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ": "וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ", וְלֹא יֹאמַר "שִׁירָה חֲדָשָׁה"[427].

מז אֵין מְבָרְכִין עַל הַהַלֵּל שֶׁקּוֹרִין בְּלַיְלָה זֶה[428], לְפִי שֶׁאֵין קוֹרִין אוֹתָהּ בְּפַעַם אֶחָד, אֶלָּא קוֹרִין מִקְצָתוֹ לִפְנֵי הַסְּעוּדָה וּמִקְצָתוֹ לְאַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן[429].

מח אַף עַל פִּי שֶׁקְּרִיאַת הַהַלֵּל הִיא מְעֻמָּד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תכ"ב[430], מִכָּל מָקוֹם הַהַלֵּל שֶׁבְּלַיְלָה זֶה קוֹרִין אֲפִלּוּ מְיֻשָּׁב, לְפִי שֶׁכָּל מַעֲשֵׂי לַיְלָה זֶה הוּא דֶּרֶךְ חֵרוּת[431], לְפִיכָךְ אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לַעֲמֹד[432].

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יִקְרָא הַהַלֵּל וְהַהַגָּדָה כְּשֶׁהוּא מֻטֶּה עַל צִדּוֹ, אֶלָּא יֵשֵׁב בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה[433], עַיֵּן סִימָן ס"ג[434].

מט בְּבִרְכַּת "אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ" צָרִיךְ לוֹמַר "מִן הַזְּבָחִים" וְאַחַר כָּךְ "מִן הַפְּסָחִים", לְפִי שֶׁהַזֶּבַח הִיא הַחֲגִיגָה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּלַיְלָה זֶה קֹדֶם אֲכִילַת הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּסַח נֶאֱכָל עַל הַשֹּׂבַע[435]. וּכְשֶׁחָל פֶּסַח בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת – יֵשׁ מְדַקְדְּקִין[436] לוֹמַר: "מִן הַפְּסָחִים וּמִן הַזְּבָחִים", שֶׁהֲרֵי אֵין חֲגִיגָה נֶאֱכֶלֶת בְּלַיְלָה זֶה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה[437], וְהַזְּבָחִים הֵם הַחֲגִיגָה וְשַׁלְמֵי שִׂמְחָה שֶׁמַּקְרִיבִין לְמָחָר בַּיּוֹם[438].

וְיֵשׁ שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּכָךְ[439] וְאוֹמְרִים הַכֹּל נֹסַח אֶחָד, שֶׁהֲרֵי אָנוּ מְבַקְּשִׁים[440] שֶׁ"יַּגִּיעֵנוּ ה' לְמוֹעֲדִים הַבָּאִים שָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתוֹ", וְשָׁם נֹאכַל לְשָׁנָה הַבָּאָה, כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה פֶּסַח בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִן הַזְּבָחִים מִתְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ מֵחֲגִיגָה שֶׁנֶּאֱכֶלֶת בְּלַיְלָה זֶה, וְאַחַר כָּךְ מִן הַפְּסָחִים. וַאֲפִלּוּ אִם עַל פִּי חֶשְׁבּוֹן הַקְּבִיעוּת הַמָּסוּר בְּיָדֵינוּ יִהְיֶה פֶּסַח הַבָּא בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם, כְּשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יְקַדְּשׁוּ עַל פִּי הָרְאִיָּה[441], וְאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.

נ נוֹהֲגִין לִזְרֹק מְעַט מִן הַכּוֹס כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְ"דָם וָאֵשׁ וְתִמְרוֹת עָשָׁן", וְכֵן כְּשֶׁמַּזְכִּיר הַמַּכּוֹת בִּשְׁמוֹתָן בִּפְרָט, וְכֵן כְּשֶׁמַּזְכִּירָן בִּכְלָל, דְּהַיְנוּ "דְּצַ"ךְ עֲדַ"שׁ בְּאַחַ"ב"[442], סַךְ הַכֹּל י"ו פְּעָמִים[443], כְּנֶגֶד חַרְבּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרֵאת יוה"ך, וְהוּא מַלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל הַנְּקָמָה[444].

נא וְנוֹהֲגִין לִזְרֹק מְעַט מִן הַכּוֹס בְּאֶצְבָּעוֹ[445] הַסָּמוּךְ לַגּוּדָל, שֶׁהוּא נִקְרָא אֶצְבַּע סְתָם[446], רֶמֶז עַל מַה שֶּׁכָּתוּב[447] "אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא"[448]. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין[449] לִזְרֹק בָּאֶצְבַּע הַנִּקְרָא קְמִיצָה, לְפִי שֶׁבְּאֶצְבַּע זוֹ הִכָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִצְרַיִם[450], וְיֵשׁ נוֹהֲגִין[451] מִטַּעַם הַיָּדוּעַ לָהֶם לִזְרֹק מִן הַכּוֹס עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא עַל יְדֵי אֶצְבַּע.

נב סוּמָא חַיָּב בִּקְרִיאַת הַהַגָּדָה אוֹ בִּשְׁמִיעָתָהּ[452] מִן הַתּוֹרָה[453]. וּלְפִיכָךְ, הוּא מוֹצִיא הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָן[454], אַף אִם הוּא סוּמָא מֵעֵת הִוָּלְדוֹ[455].

נג מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה תָּפוּס בִּידֵי נָכְרִים וְלֹא יָדַע בַּאֲמִירַת הַהַגָּדָה בְּעַל פֶּה, וְהָיָה לוֹ חֻמָּשׁ וְאָמַר כָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם[456].

 

 

[2] רמ"א ס"א (דרך חירות). לבוש ס"א (כמשרתו). דרכי משה סימן תפו אות א בשם מהר"י ברונא. ח"י סק"ח בדעת השו"ע. ובסידור לא הזכיר רבנו ענין זה. וראה שער הכולל פמ"ח אות יג. לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה קדש (ושמנהג בית הרב שאין מדקדקין בזה).

[5] רב נחמן שם ושם. וראה גם לקמן סימן תרמג ס"ה.

[8] ראה לקמן סימן תצ סי"ב.

[15] רמב"ם שם. מ"א שם. וראה אוצר ההלכות לסימן תעג ס"ז ע' מז.

[18] מהרי"ל סדר ההגדה אות ח. רמ"א שם (יטול מעט). וראה לעיל סימן צב ס"ג-ד. סימן תלב סי"ב.

[19] סכ"ג, וש"נ.

[22] ראה רש"ל בהגהת הטור ובשו"ת סימן פח. הובא בט"ז שם ובמ"א סוף סק"ג.

[24] ס"ג. וראה גם לקמן סי"ט.

[26] טור ושו"ע ס"א. ומתחילין יום השישי (לעיל סימן רעא סי"ט. וכ"ה בסידור).

[31] ראה לעיל סימן רחצ ס"א (שאין צריך לחזר אחריו).

[32] ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 39: מנהג בית הרב שאין מקרבין הנרות ואין מאחדים השלהבת שלהם, וכן אין מביטים בצפרנים, ורק בעת ברכת בורא מאורי האש מסתכל בנרות כמו שהם כל אחד בפ"ע.

[33] יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן. רבא קג, א. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בסידור. וראה גם לעיל סימן רצו סי"א (על הפת). סימן רצט סי"א (יקה"ז). לקמן סימן תעז ס"ט (שאין זה חשוב הפסק). סימן תפג ס"א (על המצות). סימן תקצט (בר"ה).

[38] משמעות הגמרא קב, ב.

[39] אולי תיבה זו מיותרת.

[40] כדלעיל סימן רצז ס"א. וראה לקמן סימן תצא סוף ס"א.

[46] ח"י סק"ה. וראה יגדיל תורה (נ.י.) כא ע' תקמא.

[47] מ"א סק"ב (אם לא היה דעתו). וראה לקמן סי"ב (היה דעתו לשתות עוד). לעיל סימן קעד ס"ה (בסתם אינו נקרא נמלך).

[50] ראה גם לעיל סימן תעב סט"ו.

[51] עיין סימן רצט ס"ב. לעיל שם ס"ד.

[52] ראה לקמן סי"ב.

[54] ראה לקמן סימן תפא ס"א.

[56] ח"י סק"ד, בשם מטה משה סימן תריח. ומנהג חב"ד לקדש מעומד הן בשבת ויו"ט והן בפסח (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

[63] לא נזכר מזה שם. וראה גם לקמן סימן תצא ס"ב שמציין לשם.

[65] ראה ר"ן שם: עכשיו נהגו לאמרו.

[71] לבוש שם. ובתוס' קד, א ד"ה בעי: חיבת היום. וברא"ש שם: מענין יו"ט.

[75] רב שרירא ורב האי גאון הובא בטור סימן תעד. רבנו יונה סוף סדר פסח. רא"ש פ"י סימן כד, ובהל' פסח בקצרה (קלה, ב), ובתשובה כלל יד אות ה. טור ושו"ע ס"ב.

[81] רמב"[ן] במלחמות (כד, ב). ר"ן שם ד"ה הא'. ט"ז סק"ב (טעם הא'). מ"א סימן קעד סקי"ד. וראה העו"ב רלו ע' יג. רלז ע' כ.

[82] בקונטרס השלחן הגיה: ששוהה.

[92] ב"ח וט"ז שם. וראה גם לעיל סימן רמט קו"א סק"ג.

[94] ראה לעיל ס"ז (במוסגר): היה דעתו שלא לשתות עוד יין. וראה מ"מ וציונים. אוצר ההלכות ס"ג ס"ק לא-ב.

[95] משמעות המ"א סק"ב. וראה לעיל ס"ז.

[96] משום שהוא נמלך. וראה גם לעיל סימן תעב סט"ו. לקמן סימן תעט ס"ה.

[98] כדלקמן סימן תעד ס"ב.

[100] ראה גם לקמן סימן תעט ס"ה. וראה מ"מ וציונים.

[102] פחות מכזית. רא"ש פ"י סימן כה. טור ושו"ע ס"ו. כדלקמן סט"ו וסי"ח.

[104] תוס' קיד, א ד"ה מטבל. שו"ע ס"ו. רמ"א ס"ד. וכ"ה בסידור (במי מלח או חומץ). ושם: ויטבול ... ויברך. כלומר שקודם יטבול ורק אח"כ יברך (לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה ויטבול. וראה גם לקמן סימן תעה סי"ב).

[106] פר"ח שם. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה במי מלח (שמדייק מלשון הסידור שרק במי מלח או בחומץ) אבל לא בחרוסת.

[108] ראה גם לעיל סימן תעב סל"א. לקמן ס"מ. לקו"ש חי"ב ע' 43. לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה מצוה עלינו. מ"מ וציונים. וראה לקמן סמ"ב (שמ"ע לספר גם אם לא שאלוהו). אוצר ההלכות ס"ו בדיני אכילת הכרפס ס"ק ה. ס"ז דיני מה נשתנה ס"ק ד.

[111] רשב"א שם. הגהות מיימוניות שם. רא"ש שם. טור ושו"ע ס"ו. וראה לקמן סי"ח שלא יאכל כזית. וכ"ה בסידור: נוטל פחות מכזית כרפס. ושיעור כזית לענין זה – ראה לקמן סימן תפו סוף ס"א.

[115] ראה לקמן סימן תפד ס"ב שברכתו אינה כשאר ברכות הנהנין.

[119] מהרי"ל שם. מ"א שם. וראה יגדיל תורה (נ.י.) ה ע' צב. ח ע' צ.

[120] רש"י ורשב"ם קיד, ב ד"ה פשיטא. ובסידור כתב: יכוין להוציא גם המרור בברכה זו. ובלקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה יכוין, שיש לכוין להוציא גם המרור שבכורך. וראה לקמן סימן תעה סי"ח, וש"נ.

[123] שו"ת הרשב"א ח"א סימן עב. רא"ש הל' פסח בקצרה (קלה, ג) בדעת רשב"ם. טור ושו"ע ס"ו.

[128] ראה ב"ח שם.

[132] ס"א. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 244 וע' 271.

[133] טור בדעת ר"י.

[134] שו"ת מהרי"ל סימן כה וסימן נח אות ב. שו"ע ס"ו.

[136] בב"י ד"ה ומ"ש ולר"י (ברכה שאינה צריכה). וראה לעיל סימן קסח סי"ב. סימן רטו ס"ג.

[141] אף ביותר מכביצה, שצריך לברך על נט"י לפת. ראה לעיל שם ס"ב. הערות לשו"ע אדה"ז.

[142] ראה שם ס"ג, אך אינו מזכיר כלל פסח שחל בשבת.

[145] מ"א שם. וראה גם לעיל סימן שכא שם.

[149] כדלקמן סכ"ד.

[150] טור ושו"ע ס"ד. וראה ב"י ד"ה ומביאין שזהו לשיטת התוס' קטז, א ד"ה מה, ורא"ש פ"י סימן ל. וראה לעיל סימן תנח סי"ב שצריך להיות שלימות. וראה שם ס"י שהמצה האמצעית צריכה להיות יותר גדולה.

[151] ראה לקמן סל"ו.

[157] מכילתא בא פי"ז ד"ה והגדת. רמב"ם פ"ז ה"א. וראה גם לעיל ס"ג. סימן תעא ס"י. וראה אוצר ההלכות ס"ז, עבדים היינו ס"ק א.

[159] ראה גם לקמן סימן תפג ס"ב (במוסגר).

[164] רבי לוי בגמרא שם. רא"ש הל' פסח בקצרה (קלה, ב). ב"י ד"ה והחרוסת.

[165] אוצ"ל: כמו שיתבאר, לקמן סל"ב.

[171] ירושלמי הובא בכלבו סימן נ. טור ושו"ע ס"ד. ומנהג חב"ד לקחת חלק מצואר העוף (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

[172] שמות ו, ו. ירושלמי שם. טור. ט"ז סק"ד.

[184] ראה גמרא עה, א: חתכו ונתנו ע"ג גחלים כו'. רמב"ם שם.

[185] רמ"א ס"ד. ומנהג חב"ד ליקח ביצה מבושלת קשה (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

[188] ומנהג חב"ד שלא לאכלו כלל, הרחקה שלא יהא לו שום דמיון לקרבן פסח (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39. אג"ק ח"ב ע' קל. אוצר מנהגי חב"ד ע' קכט-קל).

[193] ר"ן (כה, רע"א). דרכי משה  ס"ק ח. וראה ספר המנהגים – חב"ד ע' 39 (מסיר כמעט כל הבשר מעל עצמות הזרוע).

[197] רבנו פרץ הובא בטור. מרדכי. הגהות מיימוניות (קושטא) פ"ח ה"א. הגהת סמ"ק סימן קמד אות ה. וראה גם תוס' קיד, ב ד"ה אחד בשם ר"י. ח"י ס"ק יד.

[203] סי"א (אם רצו האחד מברך והאחרים שומעין). סימן ריג ס"ו (ברוב עם הדרת מלך). סימן רחצ ס"כ.

[206] ראה גם לעיל סימן עדר ס"ד, וש"נ.

[207] רמב"ם פ"ח ה"א. טור ושו"ע ס"ד. וראה גם טור סימן תפו. ובסידור מופיע סדר הקערה קודם קידוש, וכ"ה מנהג חב"ד לסדר הקערה בלילה קודם קידוש (לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה יסדר).

[208] ראה שם ס"ב (שיהיה הקידוש במקום סעודה) וסי"ז (הטעם שאין מביאין לפני קידוש).

[209] וכ"ה מנהג חב"ד, ומכאן ואילך אין על הקערה אלא ה' דברים (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

[210] מ"א סוף סק"ה. וראה גם לקמן סימן תעו ס"ז. ומנהג חב"ד לאכול הביצים בתחלת הסעודה ולטבלם במי המלח.

[215] האר"י (פרי עץ חיים שער חג המצות פ"ו. סידור האריז"ל). הובא בבאר היטב סק"ח. וכ"ה בסידור סדר הגדה (בשינוי לשון).

[216] ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 39 ונוהגים לקחת מצות כפופות – בית קבול, ומפסיקים במפה בין מצה למצה.

[217] בענין נתינת קערה תחת המצות – ראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 38.

[218] ראה לעיל סימן תנח ס"ז.

[219] ובסידור: ג' מצות מונחים זה על זה, הישראל ועליו הלוי ועליו הכהן. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה יסדר כו'.

[220] בסידור לא נזכר טלה.

[223] אולי סיום חצע"ג זה צ"ל לקמן אחר תיבת פולין.

[253] משנה פסחים שם (שאין יוצאין בהן). גמרא עו, א (כמבושל). טור ושו"ע שם.

[254] רא"ש חולין פ"ח סוס"י מט (שאוסר בשיעור כבישה).

[255] רש"י שם ד"ה כבושין (שאין יוצאין בהן). שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקיד. הגהות מיימוניות (קושטא) הל' מאכלות אסורות פט"ו הל"א, בשם רבנו אשר (כמבושל).

[258] אחרונים. מ"א סקי"ד. ח"י סק"כ. וכדלעיל שם (כמבושל) וש"נ.

[262] כדלעיל סוף סכ"ז.

[264] ומנהג חב"ד ליקח חזרת (סאלאט) ותמכא (חריין) שניהם יחד – הן למרור והן לחזרת (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה ותחת המרור).

[266] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א.

[279] הגהות מיימוניות פ"ז אות כ. טור ושו"ע ס"ה.

[280] כדלעיל סכ"ז.

[288] רי"ף (יא, ב). רמב"ם פ"ז הי"ג. רא"ש פ"ב סימן יט. טור ושו"ע שם (שלא הזכירו אלא את חמשת המינים הנזכרים במשנה).

[291] ח"י שם. וראה גם לעיל סימן תעב סכ"א לענין ד' כוסות.

[295] משמעות הגמרא קטו, רע"ב. תוס' קטז, א ד"ה צריך. טור בשם ה"ר יחיאל. וראה גם רמ"א שם.

[298] תשובת הגאונים, הובאה בתוס' שם. רמ"א ס"ה. וראה פרי עץ חיים שער חג המצות פ"ו נקט: תפוחים אגסים קידה אגוזים וקנמון. ומנהג חב"ד ליקח רק: תפוחים אגסים ואגוזים (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה החרוסת).

[312] נוסח ההגדה.

[317] ב"ח שם. פר"ח שם ד"ה ומ"ש וחרוסת.

[319] רא"ש פ"י סימן ל. מרדכי, בשם הרוקח סימן רפד. טור ורמ"א שם. ומנהג חב"ד לא להשתמש בפסח בקידה וקינמון כלל מחמת חשש תערובת חמץ (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

[323] ראה שם סט"ז, אך סוף הסימן לא הגיע לידינו. וראה שם רמ"א סט"ז וט"ז סקי"ב ומ"א סקכ"ג. וראה בדי השלחן סימן קל ס"ק ט.

[325] סעיף לו. ופורסין המצה כשהיא מכוסה בתוך המפה (ספר המנהגים - חב"ד ע' 39).

[328] ט"ז שם (עיקר המצוה).

[330] רוקח סימן רפג. טור ושו"ע שם. וראה זהר ח"ב קנח, ב. לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה חלק (לכרכו במפה ולהצניעו בין הכרים), וד"ה אפיקומן (שאין נוהגין בחטיפת האפיקומן בבית הרב).

[332] שו"ת רש"ל סימן פח. מ"א סקכ"ב. וראה לקמן סימן תעז ס"ה שבמדינות אלו אין נוהגין כן.

[333] רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

[334] כדלעיל ס"כ.

[336] שמואל לו, א. קטו, ב. וכדלעיל ס"כ.

[338] כלבו סימן נ (הובא ב"י ד"ה כתב הכלבו, שיאמר עליה הא לחמא עניא). ואם יש לו רק ב' מצות, ראה לקמן סימן תפב ס"ד.

[340] שו"ת הרא"ש כלל יד סימן ה. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור. וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 39 (שבבית הרב אין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות). שלחן המלך ח"ב ע' צו הערה 4.

[343] וכ"ה בסידור רבינו, ותיבת "הא" מנוקדת בצירה. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה הא וד"ה הא לחמא.

[350] ס"מ. וראה גם לעיל סימן תעב סל"א.

[352] ובסידור: מסלקין הקערה עם המצות לצד אחר. ולענין כיסוי המצות בעת מה נשתנה, ראה אוצר מנהגי חב"ד פסח ע' קנט אות צ. הגש"פ עם מנהגים והנהגות (היכל מנחם) ע' מח.

[355] משמעות הרא"ש הל' פסח בקצרה (קלה, ב) וטור ושו"ע ס"ז. וכ"ה בסידור.

[360] ראה לעיל סימן תעב סכ"ה שכוס שני אומרים עליו את ההגדה.

[362] כדלעיל סל"ח.

[367] ברייתא שם. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. (שואלין זה לזה).

[368] משמעות לשון הלבוש שם. וראה לעיל סכ"ד.

[369] משמעות הגמרא קטו, ב בעובדא דאביי.

[374] רב ספרא שם ורשב"ם ד"ה חיובא. ב"י ד"ה שבכל. לבוש שם. ב"ח ד"ה וצריך. מ"א שם. וכדלעיל סי"ד. וראה לעיל סט"ו, ולקמן סימן תפד ס"ב, שאחר שתיקנו כן חכמים חייבים בכך.

[376] משמעות הגמרא שם (ראה סוע"א: פטרתן מלומר מה נשתנה). רמב"ם בספר המצות מ"ע קנז, בשם מכילתא דרשב"י פ' בא פי"ג, ג. ספר היד שם.

[377] שמות יג, ח. רמב"ם שם ושם. וראה גם מכילתא דרבי ישמעאל פ' בא פי"ח (הובא ברש"י עה"ת שם ובסדר ההגדה) שמפסוק זה לומדים שצריך לפתוח גם לבן שאינו יודע לשאול.

[386] משמעות המשנה שם. וראה רמב"ם שם ה"ו.

[389] כדלעיל סל"ח.

[391] הגהות מיימוניות (קושטא) פ"ז ה"ג. הגהת סמ"ק סימן קמד אות ג. שו"ע שם.

[392] פסחים לו, א. הגהות מיימוניות שם. סמ"ק שם. טור.

[393] ס"כ, וש"נ.

[394] וכ"ה בסידור.

[397] טור בשם מדרש שוחר טוב. רמ"א שם.

[398] וכ"ה בסידור, ובהגהת הצ"צ בסידור תורה אור. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה יכסה כו'. שלחן המלך ח"ב ע' צח הערה 4. ובספר המנהגים - חב"ד ע' 40: מנהג בית הרב להגביה הכוס ואוחזו עד שמסיים "ונאמר לפניו הללויה", ומעמידו על השלחן וחוזר ומגביה לברכת "אשר גאלנו".

[399] אגור סימן תשצח. ב"י ד"ה ומ"ש ונוהגין. רמ"א שם. מ"א סק"ל. וכ"ה לעיל סימן רצט סי"ד גבי הבדלה (ושם מבאר ענין הבושת). וראה סימן רעא ס"י וסי"ז וסימן רפט ס"א (גבי קידוש) טעם נוסף.

[400] היינו לפני שנוטלין הכוס. וכ"ה בסידור: יכסה את הפת ויגביה את הכוס כו'.

[403] שלא יראה הפת בושתו. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה צריך להגביה (שמכסין הפת ורק אח"כ מגביהן את הכוס) וד"ה ולכסות הפת (הטעם שיש בזה בושת).

[404] וכ"ה בסידור: יעמיד הכוס ויגלה הפת.

[408] מהר"י ווייל סימן קצג. רמ"א ס"ז. וכ"ה בסידור (נוטל הפרוסה בידו). וראה ספר המנהגים - חב"ד ע' 40, שמנהג בית הרב לאחוז המצות השניה והשלישית (ע"י המפה שעליהם) עד "על שום" השני ["שלא הספיק"].

[411] רבא שם. וכ"ה בסידור (נוטל המרור בידו). וראה ספר המנהגים - חב"ד שם שמנהג בית הרב להניח ידו על המרור והכורך עד "על שום השני" ["שמררו"].

[417] גירסת התוס' קטז, ב ד'"ה ונאמר. מרדכי. רש"ל בתשובה סימן פח ובהגהות לטור. הג"ה בדפוס ראשון: ובסידור נמחקו תיבות שירה חדשה (והנוסח, כבמשנה שלפנינו וטור, ונאמר לפניו הללויה).

[418] אחרונים. ט"ז סוף סק"ט, שכן היה נקוד במרדכי של זקינו מהר"י בר בצלאל. מ"א סקכ"ז. וראה לקט יושר ח"א או"ח ע' צא.

[420] כמובא בנוסח ברכת ק"ש (אמת ויציב בסופו ואמת ואמונה בסופו).

[429] טור בשם רי"ץ גיאת וראבי"ה שם. וראה טור ולבוש סוף ס"ז (שזהו מטעם ספק ברכות). לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה הללויה (טעם נוסף בשם רב האי גאון שאינו אלא כקורא בתורה).

[430] סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ז.

[434] ס"א שלא יקרא ק"ש כשהוא מוטה על צדו קצת (ומתיר שם כששוכב על צדו לגמרי).

[440] בנוסח ברכת גאל ישראל.

[443] מהרי"ל סדר ההגדה (ע' קו), בשם הרוקח. רמ"א ס"ז.

[445] הלכות ומנהגי מהר"ש סימן שצח אות ז, בשם ראבי"ה. מהרי"ל סדר ההגדה ע' קו. דרכי משה שם. רמ"א שם. מ"א סקכ"ח.

[446] ראה כתובות ה, רע"ב. וראה לעיל סימן לב סעיף סג (שלענין שיעורים הכוונה לגודל).

[451] האר"י. פע"ח שער חג המצות פ"ו. משנת חסידים סדר ליל פסח פי"א אות א. סידור האריז"ל. וכ"ה בסידור, והוסיף: וישפוך לתוך כלי שבור (ויכוון שהכוס הוא סוד המלכות, ושופך מהיין שבתוכו, סוד האף והזעם שבה, ע"י כח הבינה, לתוך כלי שבור, סוד הקליפה שנקראת ארור). ובהמשך שם: ומה שנשאר בכוס (נעשה סוד יין המשמח), לכך לא ישפוך אלא יוסיף יין. וראה לקוטי טעמים ומנהגים להגש"פ ד"ה ויכוון.

[452] ראה לעיל סכ"ד.

[453] ראה לעיל סימן רצו קו"א סק"ג לענין ברכת ההגדה למ"ד דרבנן.

[456] הגהת מהרש"ל, בשם מהר"א קלויזנר, במנהגים סימן צט אות א. הובא בב"ח סימן תס ד"ה ומ"ש וכ"כ (ד"ה ומהרש"ל). ח"י סקל"ט.