סימן תלו

תלו דִּין הַמְפָרֵשׁ בַּיָּם וְהַיּוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא וּבוֹ כ"ג סְעִיפִים.

א הַיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ[א] <(א)> לְעִיר אַחֶרֶת קֹדֶם הַפֶּסַח וְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ[ב] עַד לְאַחַר הַפֶּסַח[ג], אוֹ שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ לְעוֹלָם[ד], וְאֵינוֹ מֵנִיחַ בְּבֵיתוֹ אָדָם שֶׁיּוּכַל לִבְדֹּק כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַבְּדִיקָה[ה], אִם הוּא יוֹצֵא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכוֹת פֶּסַח[ו] - חָל עָלָיו לְהִזָּהֵר וּלְקַיֵּם כָּל מִצְוֹת חֲכָמִים[ז], לְפִיכָךְ חַיָּב הוּא לִבְדֹּק כָּל חֲדָרָיו בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאָתוֹ לְאוֹר הַנֵּר. וְאִם שָׁכַח וְלֹא בָּדַק בַּלַּיְלָה – יִבְדֹּק בַּיּוֹם לְאוֹר הַנֵּר[ח].

וּמִיָּד <(ב)> אַחַר הַבְּדִיקָה יְבַטֵּל כָּל הֶחָמֵץ שֶׁאֵין יָדוּעַ לוֹ שֶׁלֹּא מְצָאוֹ בִּבְדִיקָתוֹ, כְּתַקָּנַת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ לְבַטֵּל תֵּכֶף וּמִיָּד אַחַר הַבְּדִיקָה[ט], מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ד[י] עַיֵּן שָׁם.

וְעַל בְּדִיקָה זוֹ לֹא יְבָרֵךְ "עַל בִּעוּר חָמֵץ"[יא] כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרְכִין עַל בְּדִיקַת לֵיל י"ד, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ בַּזְּמַן הָעִקָּרִי שֶׁתִּקְּנוּ לָהּ חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ לֵיל י"ד[יב] (וּמִמֶּנּוּ וָאֵילָךְ עַד סוֹף הָרֶגֶל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ה[יג]).

וּבָרֶגַע שֶׁקֹּדֶם יְצִיאָתוֹ חַיָּב הוּא לְהוֹצִיא הֶחָמֵץ מִכָּל גְּבוּלוֹ שֶׁבְּעִיר זוֹ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמֶּנָּה.

וְאִם יֵשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים בְּבֵיתוֹ וְצָרִיךְ הוּא לְהָנִיחַ לָהֶם חָמֵץ לֶאֱכֹל – יוֹצִיאֶנּוּ מִבֵּיתוֹ לְבֵית אָדָם אַחֵר, וְשָׁם יָנִיחַ חָמֵץ לֶאֱכֹל, וְיִסְגֹּר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת כָּל חֲדָרָיו הַבְּדוּקִים, שֶׁלֹּא יַכְנִיס <(ג)> שׁוּם אָדָם עוֹד חָמֵץ לְשָׁם, שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן אֵין בְּדִיקָתוֹ שָׁוָה כְּלוּם[יד].

ב אֲבָל אִם הוּא מֵנִיחַ בְּבֵיתוֹ[טו] אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ הַגְּדוֹלִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת וִיכֹלֶת לִבְדֹּק כְּכָל מִשְׁפְּטֵי הַבְּדִיקָה שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּסִימָן תל"ג – אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק כְּלוּם קֹדֶם יְצִיאָתוֹ[טז], אֶלָּא יְצַוֶּה לְאֶחָד מֵהֶם <(ד)> וִימַנֶּה אוֹתוֹ[יז] שֶׁיִּבְדֹּק וִיבַטֵּל הֶחָמֵץ כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ[יח]. *

*[וְעַיֵּן בְּסִימָן תל"ב[יט] שֶׁלְּכַתְּחִלָּה טוֹב לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה שָׁלִיחַ לִבְדִיקַת חָמֵץ. וְעַיֵּן בְּסִימָן תל"ד[כ] שֶׁנָּכוֹן הַדָּבָר שֶׁיְּבַטֵּל גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא שָׁם כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַן הַבִּטּוּל, עַיֵּן שָׁם].

ג וְאִם שָׁכַח וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְלֹא צִוָּה לְאֶחָד מֵהֶם שֶׁיִּבְדֹּק – אַף עַל פִּי כֵן חַיָּבִים הֵם לִבְדֹּק[כא] אֲפִלּוּ אוֹתָן חֲדָרִים שֶׁלֹּא הִכְנִיסוּ בָּהֶם חָמֵץ אַחַר יְצִיאַת בַּעַל הַבַּיִת מִבֵּיתוֹ[כב], וַאֲפִלּוּ אוֹתָן הַחֲדָרִים שֶׁהֵם לֹא יִכָּנְסוּ בָּהֶם בַּפֶּסַח כְּלָל וְלֹא יָבוֹאוּ לֶאֱכֹל מֵהֶחָמֵץ שֶׁבְּתוֹכָם, דְּכֵיוָן שֶׁבַּעַל הַבַּיִת נִתְחַיֵּב בִּבְדִיקַת כָּל הַחֲדָרִים הַצְּרִיכִין בְּדִיקָה – חַיָּבִין הַנִּשְׁאָרִים בְּבֵיתוֹ לְפָטְרוֹ מֵחִיּוּבוֹ, שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה[כג].

ד וְאַחַר הַבְּדִיקָה טוֹב שֶׁיְּבַטְּלוּ גַּם כֵּן[כד], אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּטּוּלָם מוֹעִיל כָּל כָּךְ כֵּיוָן שֶׁאֵין הֶחָמֵץ שֶׁלָּהֶם[כה] וְהַבַּעַל הַבַּיִת לֹא צִוָּה לָהֶם לְבַטֵּל וְלֹא עָשָׂה אוֹתָם שְׁלוּחִים לְכָךְ[כו], ** מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח בַּעַל הַבַּיִת לְבַטֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא[כז], כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק שָׁם בִּבְדִיקַת הֶחָמֵץ וּבְבִעוּר הוּא קָרוֹב לְשִׁכְחָה[כח] וְלֹא יְבֻטַּל הֶחָמֵץ כְּלָל, וּמוּטָב שֶׁיְּבַטְּלוּ הֵם מִמַּה שֶּׁלֹּא יְבֻטַּל הֶחָמֵץ כְּלָל. וְרָאוּי לְהַזְהִירָם עַל כָּךְ, כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי סָפֵק[כט].

**[וְאַף עַל גַּב דְּמִסְּתָמָא נִיחָא לֵיהּ, מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ הוּא לְגַלּוֹת דַּעְתּוֹ בְּפֵרוּשׁ[ל], וְאִם לָאו – אֵין בִּטּוּל הַשָּׁלִיחַ מוֹעִיל כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסוֹף סִימָן תל"ד עַיֵּן שָׁם].

ה וְאִם יוֹצֵא קֹדֶם ל' יוֹם[לא], אֲפִלּוּ אֵינוֹ מֵנִיחַ בְּבֵיתוֹ מִי שֶׁיִּבְדֹּק, אִם דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח – אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק כְּלוּם קֹדֶם יְצִיאָתוֹ, שֶׁעֲדַיִן לֹא חָל עָלָיו לְהִזָּהֵר בְּצָרְכֵי הַפֶּסַח, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח יְבַטֵּל כָּל הֶחָמֵץ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּכָל גְּבוּלוֹ[לב]. וְלֹא יְבָרֵךְ עַל בִּטּוּל זֶה[לג], לְפִי שֶׁעִקַּר הַבִּטּוּל הוּא בַּלֵּב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ד[לד], וְאֵין מְבָרְכִין עַל דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב[לה].

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? <(ה)> בְּאוֹתָן חֲדָרִים שֶׁחִיּוּב הַבְּדִיקָה בָּהֶם בְּלֵיל י"ד אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים[לו], שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין חוֹשְׁשִׁין כְּלָל שֶׁמָּא יֵשׁ שָׁם כַּזַּיִת חָמֵץ, כְּגוֹן אוֹצְרוֹת יַיִן וְשֶׁמֶן שֶׁמִּסְתַּפֵּק מֵהֶן לַסְּעוּדָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּשְׁאָר כָּל הַחֲדָרִים שֶׁאֵין רְגִילוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן חָמֵץ בִּתְדִירוּת, וְאֵין צָרִיךְ לְבָדְקָן כְּלָל מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ לֹא בִּטֵּל חֲמֵצוֹ, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים תִּקְּנוּ לִבְדֹּק בָּהֶן[לז], וְהֵן אָמְרוּ שֶׁהַיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ קֹדֶם ל' יוֹם לֹא חָלָה עָלָיו עֲדַיִן תַּקָּנָתָן, וּמַעֲמִידִין אוֹתוֹ עַל דִּין תּוֹרָה.

אֲבָל הַבַּיִת וַחֲדָרָיו שֶׁרְגִילוּת לֶאֱכֹל בָּהֶן חָמֵץ כָּל הַשָּׁנָה, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא נִתְפָּרֵר וְנָפַל שָׁם פֵּרוּר חָמֵץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כַּזַּיִת, וַהֲרֵי הוּא חַיָּב לְבָדְקָן וּלְבַעֵר הֶחָמֵץ שֶׁבְּתוֹכָם מִן הַתּוֹרָה[לח] כְּשֶׁיַּגִּיעַ חֲצוֹת יוֹם י"ד[לט], שֶׁנֶּאֱמַר[מ] "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ וְגוֹ'", וְזֶה שֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ וְלֹא יַחֲזֹר קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ חֲצוֹת יוֹם י"ד לֹא יוּכַל לִבְדֹּק וּלְבַעֵר הֶחָמֵץ שֶׁבְּבֵיתוֹ – הֲרֵי בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁהוּא מַפְלִיג מִבֵּיתוֹ חָל עָלָיו מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ" מִן הַתּוֹרָה[מא], שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵין חִלּוּק בֵּין תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לְקֹדֶם שְׁלֹשִׁים[מב], וְכֵיוָן שֶׁחָל עָלָיו מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ" – חָל עָלָיו גְּזֵרַת חֲכָמִים שֶׁגָּזְרוּ שֶׁהַשְׁבָּתָה זוֹ אֵינָהּ מִתְקַיֶּמֶת בְּבִטּוּל וְהֶפְקֵר בִּלְבַד[מג], אֶלָּא עַד שֶׁמּוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מִבֵּיתוֹ וּמִכָּל גְּבוּלוֹ.

וְיֵשׁ חוֹלְקִין[מד] עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ יֵשׁ וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה מְאֹד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֵינוֹ זָקוּק לוֹ אִם יוֹצֵא קֹדֶם ל' יוֹם, וְדַי לוֹ בְּבִטּוּל שֶׁיְּבַטֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁיִּהְיֶה שָׁם כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח[מה]. וְגַם בִּטּוּל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵינוֹ עוֹבֵר כְּלָל בְּ"בַל יֵרָאֶה" וּ"בַל יִמָּצֵא" עַל הֶחָמֵץ שֶׁבְּבֵיתוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מָצוּי אֶצְלוֹ בִּימוֹת הַפֶּסַח, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "לֹא יִמָּצֵא", מִי שֶׁמָּצוּי בְּיָדְךָ[מו], וַהֲרֵי חָמֵץ זֶה נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ כְּחָמֵץ שֶׁנָּפַל עָלָיו מַפֹּלֶת[מז], וּכְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים[מח] שֶׁהוּא כִּמְבֹעָר מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי וְאֵין צָרִיךְ אֲפִלּוּ לְבַטְּלוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו כְּלָל בְּ"בַל יֵרָאֶה" וּ"בַל יִמָּצֵא", אַף חָמֵץ זֶה שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אֶצְלוֹ בִּימוֹת הַפֶּסַח הֲרֵי הוּא אֶצְלוֹ כִּמְבֹעָר. אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים גָּזְרוּ שֶׁאֵין יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּבִעוּר כָּזֶה, אֶלָּא חַיָּב הוּא לְבַעֲרוֹ בִּעוּר גָּמוּר כְּדִינוֹ קֹדֶם שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ אִם יוֹצֵא בְּתוֹךְ ל' יוֹם, אֲבָל קֹדֶם ל' יוֹם לֹא חָלָה עָלָיו גְּזֵרַת חֲכָמִים, וּמִן הַתּוֹרָה יָכוֹל הוּא לְבַעֲרוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּבִעוּר כָּזֶה[מט], דְּהַיְנוּ בְּמַה שֶּׁמַּפְלִיג מִבֵּיתוֹ שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הַפֶּסַח לֹא יְהֵא הֶחָמֵץ מָצוּי אֶצְלוֹ וְיִהְיֶה אֶצְלוֹ כִּמְבֹעָר.

וּלְעִנְיַן הֲלָכָה <(ו)> יֵשׁ לָחֹשׁ לְכַתְּחִלָּה לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל בְּדִיעֲבַד, כְּגוֹן שֶׁשָּׁכַח וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְלֹא בִּעֵר הֶחָמֵץ מִמֶּנּוּ וְנִזְכַּר בַּדֶּרֶךְ וְטֹרַח לוֹ לַחֲזֹר וּלְבַעֵר – יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ לְבַעֵר אִם יָצָא קֹדֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם[נ].

ז אֲבָל אִם שָׁכַח וְיָצָא מִבֵּיתוֹ תּוֹךְ ל' יוֹם וְלֹא בִּעֵר הֶחָמֵץ שֶׁבּוֹ וְנִזְכַּר כְּשֶׁהִפְלִיג בַּדֶּרֶךְ מַהֲלַךְ כַּמָּה יָמִים, שֶׁיֵּשׁ טֹרַח גָּדוֹל וְהֶפְסֵד מְרֻבֶּה לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אִם יָדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ כַּבֵּיצָה חָמֵץ בְּבֵיתוֹ – חַיָּב הוּא לַחֲזֹר לְבֵיתוֹ אוֹ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ לְבֵיתוֹ שֶׁיְּבַעֵר הֶחָמֵץ מִמֶּנּוּ[נא], אֶלָּא אִם כֵּן הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסוֹף סִימָן תמ"ד, עַיֵּן שָׁם כָּל פְּרָטֵי דִּין זֶה.

ח וְכָל זֶה כְּשֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אוֹ שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר לְעוֹלָם[נב], אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ בִּתְחִלַּת הַשָּׁנָה[נג], דְּהַיְנוּ אַחַר פֶּסַח הֶעָבָר[נד] - חַיָּב הוּא לִבְדֹּק קֹדֶם יְצִיאָתוֹ אֶת כָּל הַחֲדָרִים הַצְּרִיכִים בְּדִיקָה בְּלֵיל י"ד[נה], אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁאֵינָן צְרִיכִים בְּדִיקָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁהֲרֵי יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, וְיֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיֹאכַל מֵהֶחָמֵץ שֶׁיִּמְצָא בְּבֵיתוֹ וּבִשְׁאָר חֲדָרָיו שֶׁדֶּרֶךְ לְהַכְנִיס בָּהֶם חָמֵץ לִפְעָמִים.

ט אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לַחֲזֹר קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה מְאֹד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ קֹדֶם יְצִיאָתוֹ, <(ז)> אֲפִלּוּ יוֹצֵא בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם[נו], שֶׁהֲרֵי יָכוֹל לְבַעֲרוֹ כְּשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵיתוֹ*. וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יָבֹא לְבֵיתוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְבַעֵר קֹדֶם יוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם כֵּיוָן שֶׁדַּעְתּוֹ לַחֲזֹר קֹדֶם הַפֶּסַח, בְּוַדַּאי יְמַהֵר וְיָחִישׁ חֲזָרָתוֹ וְיַקְדִּים לָבוֹא קֹדֶם י"ד[נז], כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִבְדֹּק חֲדָרָיו בְּלֵיל י"ד כְּתַקָּנַת חֲכָמִים וּלְבַעֵר הֶחָמֵץ בִּזְמַן הַבִּעוּר.

*[וְאִם לְאַחַר שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ וְהִפְלִיג בַּדֶּרֶךְ נִמְלַךְ שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח אֶלָּא בְּתוֹךְ הַפֶּסַח – אֵין צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ לְבֵיתוֹ שֶׁיְּבַעֵר הֶחָמֵץ שֶׁבּוֹ, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ שָׁם וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה, אֶלָּא דַּי לוֹ בְּבִטּוּל שֶׁיְּבַטֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁיִּהְיֶה שָׁם כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ בְּהֶתֵּר, שֶׁאָז הָיָה בְּדַעְתּוֹ לַחֲזֹר קֹדֶם הַפֶּסַח[נח]].

י בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, אֲבָל הַמְפָרֵשׁ מִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם, וְהַיּוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא לָלֶכֶת לְמֶרְחַקִּים, אֲפִלּוּ יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר זְמַן רַב קֹדֶם הַפֶּסַח – חַיָּב הוּא לִבְדֹּק[נט] קֹדֶם יְצִיאָתוֹ כָּל חֲדָרָיו, אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁאֵינָן צְרִיכִים בְּדִיקָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים[ס], לְפִי שֶׁהַמַּפְרִישִׁים בַּיָּם וְהַיּוֹצְאִים בְּשַׁיָּרָא לְמֶרְחַקִּים רְגִילוּת הוּא לְהִזְדַּמֵּן לָהֶם כַּמָּה סִבּוֹת וְעִנְיָנִים בַּדֶּרֶךְ, וְיֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא יִשְׁתַּהֶה הַרְבֵּה בַּדֶּרֶךְ וְלֹא יַחֲזֹר לְבֵיתוֹ עַד עֶרֶב פֶּסַח סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ פְּנַאי לְבַעֵר קֹדֶם יוֹם טוֹב[סא].

וְיֵשׁ חוֹלְקִין[סב] עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁדִּין הַמְפָרֵשׁ לַיָּם וְהַיּוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא <(ח)> כְּדִין שְׁאָר יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ. וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּשְׁעַת הַדְּחָק[סג], כְּגוֹן שֶׁשָּׁכַח וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְלֹא בִּעֵר הֶחָמֵץ מִמֶּנּוּ וְנִזְכַּר לְאַחַר שֶׁהִפְלִיג מִבֵּיתוֹ וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הַסְּפִינָה אוֹ מִן הַשַּׁיָּרָא.

יא כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא חַיָּב לִבְדֹּק קֹדֶם יְצִיאָתוֹ וְשָׁכַח אוֹ עָבַר וְיָצָא מִבֵּיתוֹ וְלֹא בָּדַק, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב לְבַטֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁיִּהְיֶה שָׁם כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּטּוּל זֶה הוּא מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה – אַף עַל פִּי כֵן לֹא יְבָרֵךְ עַל בִּטּוּל זֶה[סד], מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה[סה].

יב כָּל חֶדֶר הַצָּרִיךְ בְּדִיקָה בְּלֵיל י"ד, בֵּין שֶׁצָּרִיךְ בְּדִיקָה מִן הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹתוֹ אוֹצָר (פֵּרוּשׁ שֶׁרוֹצֶה לֶאֱצֹר בְּתוֹכוֹ פֵּרוֹת אוֹ עֵצִים אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים[סו] וּמֵחֲמַת זֶה לֹא יוּכַל לְבָדְקוֹ כְּדִינוֹ בְּלֵיל י"ד), אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹת הָאוֹצָר בְּתוֹךְ הַפֶּסַח – חַיָּב לִבְדֹּק זֶה הַחֶדֶר מִתְּחִלָּה בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיס לְתוֹכוֹ אוֹצָרוֹ[סז], אֲפִלּוּ הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה[סח], דְּהַיְנוּ מִיָּד אַחַר פֶּסַח הֶעָבָר[סט]. וְאִם עָבַר אוֹ שָׁכַח וְהִכְנִיס אוֹצָר לְתוֹכוֹ קֹדֶם שֶׁבְּדָקוֹ – חַיָּב הוּא לְפַנּוֹת הָאוֹצָר וְלִבְדֹּק[ע] תַּחְתָּיו מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר, אֲפִלּוּ יֵשׁ בַּדָּבָר טֹרַח גָּדוֹל וְחֶסְרוֹן כִּיס.

יג אֲבָל אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹת הָאוֹצָר קֹדֶם הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּחֶדֶר זֶה וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה – אֵינוֹ זָקוּק לוֹ, וּמֻתָּר לוֹ לְהַנִּיחַ הָאוֹצָר עָלָיו אֲפִלּוּ הוּא תּוֹךְ ל' יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לֵיל י"ד יְפַנֶּה וְיִבְדֹּק תַּחְתָּיו[עא].

וְיֵשׁ אוֹמְרִים[עב] שֶׁאֲפִלּוּ אִם דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח – חַיָּב לְבָדְקוֹ מִתְּחִלָּה, אֲפִלּוּ הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה, וַאֲפִלּוּ הוּא חֶדֶר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ בְּדִיקָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים[עג], לְפִי שֶׁחָשְׁשׁוּ חֲכָמִים שֶׁמָּא יַתְחִיל לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם לֵיל י"ד וְלֹא יִגְמֹר לְפַנּוֹתוֹ, אֶלָּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִגֹּבַהּ ג' טְפָחִים מְכֻסֶּה עַל הֶחָמֵץ (שֶׁאִם הָיָה נִשְׁאַר עָלָיו גֹּבַהּ ג' טְפָחִים הָיָה כִּמְבֹעָר לְגַמְרֵי, כְּמוֹ חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת גָּבוֹהַּ ג' טְפָחִים, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר[עד]), וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיַּגִּיעַ לֵיל י"ד יִשְׁכַּח עַל הֶחָמֵץ שֶׁתַּחַת הָאוֹצָר, כֵּיוָן שֶׁהוּא מְכֻסֶּה מִן הָעַיִן וְלֹא יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם[עה]. וְאַף שֶׁבִּטְּלוֹ – הֲרֵי עוֹבֵר עַל תַּקָּנַת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ שֶׁאֵין בִּטּוּל וְהֶפְקֵר מוֹעִיל כְּלוּם[עו].

וּלְעִנְיַן הֲלָכָה יֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה[עז], אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה, כְּגוֹן שֶׁכְּבָר הִכְנִיס אוֹצָרוֹ לְתוֹכוֹ קֹדֶם שֶׁבִּעֵר הֶחָמֵץ מִמֶּנּוּ וְיֵשׁ חֶסְרוֹן כִּיס לְפַנּוֹתוֹ מִיָּד וְלַחֲזֹר וּלְהַכְנִיסוֹ, שֶׁאָז יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה[עח].

יד וְאִם דַּעְתּוֹ שֶׁלֹּא לְפַנּוֹת הָאוֹצָר עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אִם הוּא בְּתוֹךְ ל' יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח, כֵּיוָן שֶׁחָל עָלָיו לְקַיֵּם תַּקָּנַת חֲכָמִים שֶׁתִּקְּנוּ בִּגְלַל הַפֶּסַח – חַיָּב הוּא לִבְדֹּק זֶה הַחֶדֶר מִתְּחִלַּת הַלַּיְלָה[עט] לְאוֹר הַנֵּר, וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס אוֹצָרוֹ לְתוֹכוֹ. וְאִם הוּא מִקֹּדֶם ל' יוֹם – אֵין צָרִיךְ לְבָדְקוֹ מִתְּחִלָּה[פ], אֶלָּא דַּי לוֹ בְּבִטּוּל שֶׁיְּבַטֵּל כָּל חֲמֵצוֹ בְּלֵיל י"ד[פא].

טו וַאֲפִלּוּ אִם הוּא חֶדֶר הַצָּרִיךְ בְּדִיקָה מִן הַתּוֹרָה, וּבְדָבָר שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה אֵין לְחַלֵּק בֵּין תּוֹךְ ל' יוֹם לְקֹדֶם ל' יוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה[פב] עַיֵּן שָׁם, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹצָר עַל הֶחָמֵץ שֶׁבְּחֶדֶר זֶה – הֲרֵי חָמֵץ זֶה שֶׁתַּחַת הָאוֹצָר דּוֹמֶה לְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת שֶׁהוּא כִּמְבֹעָר לְגַמְרֵי מִן הַתּוֹרָה[פג], וַאֲפִלּוּ לְבַטְּלוֹ אֵין צָרִיךְ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ג[פד]. אֶלָּא שֶׁהַחֲכָמִים גָּזְרוּ שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אֵין לְבַעֲרוֹ בְּבִעוּר כָּזֶה[פה], אֶלָּא אִם כֵּן נָפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת מֵאֵלֶיהָ, אֲבָל אֵין לְהַפִּיל עָלָיו מַפֹּלֶת בַּיָּדַיִם וְלֹא לֶאֱצֹר עָלָיו אוֹצָר תּוֹךְ ל' יוֹם אַף עַל פִּי שֶׁמְּבַטֵּל וּמַפְקִיר זֶה הֶחָמֵץ בְּפִיו וּבְלִבּוֹ, אֲבָל קֹדֶם ל' יוֹם לֹא חָלָה עָלָיו גְּזֵרָה זוֹ[פו].

וּלְדִבְרֵי הָאוֹמֵר[פז] שֶׁחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת אֵינוֹ כִּמְבֹעָר מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאִם לֹא בִּטְּלוֹ עַד שֶׁהִגִּיעַ חֲצוֹת יוֹם י"ד הֲרֵי הוּא חַיָּב מִן הַתּוֹרָה לְפַקֵּחַ הַגַּל וּלְהוֹצִיאוֹ וּלְבַעֲרוֹ מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ג[פח], אִם כֵּן חָמֵץ זֶה שֶׁתַּחַת הָאוֹצָר שֶׁלֹּא יוּכַל לְבַעֲרוֹ בְּיוֹם י"ד מֵחֲמַת הָאוֹצָר שֶׁעָלָיו שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח – הֲרֵי עַכְשָׁו בְּשָׁעָה שֶׁמַּכְנִיס עָלָיו הָאוֹצָר חָלָה עָלָיו חוֹבַת בִּעוּרוֹ בְּחֶדֶר זֶה מִן הַתּוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא קֹדֶם ל' יוֹם, וְחָל עָלָיו גַּם כֵּן גְּזֵרַת חֲכָמִים שֶׁגָּזְרוּ עַל בִּעוּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מִתְקַיֵּם עַל יְדֵי בִּטּוּל וְהֶפְקֵר בִּלְבַד אֶלָּא בְּבִעוּר מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה[פט].

וּלְעִנְיַן הֲלָכָה יֵשׁ לְהַחֲמִיר לְכַתְּחִלָּה כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה. אֲבָל בְּדִיעֲבַד שֶׁכְּבָר הִכְנִיס אוֹצָרוֹ לְשָׁם, אֲפִלּוּ יֵשׁ תַּחְתָּיו וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה – אֵין צָרִיךְ לְפַנּוֹתוֹ וְלִבְדֹּק תַּחְתָּיו[צ], אֶלָּא מְבַטֵּל וְדַיּוֹ, שֶׁלְּאַחַר בִּטּוּל הֶחָמֵץ אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּבְדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל[צא] כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

טז אֲבָל אִם עָבַר אוֹ שָׁכַח וְהִכְנִיס אוֹצָרוֹ לְשָׁם תּוֹךְ ל' יוֹם, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם וַדַּאי חָמֵץ, וְהוּא חֶדֶר שֶׁאֵין צָרִיךְ בְּדִיקָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אַף עַל פִּי כֵן חַיָּב לְפַנּוֹת הָאוֹצָר וְלִבְדֹּק תַּחְתָּיו מִיָּד כְּשֶׁנִּזְכַּר[צב].

יז וְאִם אָצַר וְהִכְנִיס לַבּוֹר חִטִּים שֶׁאֵינָם מְחֻמָּצוֹת וְאַחַר כָּךְ מֵחֲמַת לַחוּת הַבּוֹר נִתְחַמְּצוּ הַחִטִּים שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר וְשֶׁבְּקִירוֹתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֲצָרָן בַּבּוֹר בְּתוֹךְ ל' יוֹם – אֵין צָרִיךְ לְפַנּוֹת הַבּוֹר בְּלֵיל י"ד לְהוֹצִיא הַחִטִּים הַמְחֻמָּצוֹת שֶׁבְּתוֹכוֹ, אֶלָּא דַּי לוֹ בְּבִטּוּל, דְּכֵיוָן שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אוֹצָר זֶה עָשָׂה בְּהֶתֵּר שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם עֲדַיִן חָמֵץ – הֲרֵי דִּינוֹ כְּאִלּוּ עָשָׂה קֹדֶם ל' יוֹם, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְפַנּוֹת הָאוֹצָר לְבַעֵר הֶחָמֵץ שֶׁתַּחְתָּיו אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם וַדַּאי חָמֵץ[צג], כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

יח וְאִם בְּשָׁעָה שֶׁאֲצָרָן בַּבּוֹר הָיוּ כְּבָר חִטִּים מְחֻמָּצוֹת בְּאוֹצָר זֶה עַצְמוֹ בְּאֶמְצָעִיתוֹ, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם חִטִּים טוֹבִים בְּגֹבַהּ ג' טְפָחִים (שֶׁהוּא שִׁעוּר גֹּבַהּ הַמַּפֹּלֶת שֶׁנָּפְלָה עַל חָמֵץ שֶׁהוּא כִּמְבֹעָר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ג[צד]), אִם נַעֲשָׂה אוֹצָר זֶה בְּתוֹךְ ל' יוֹם – חַיָּב לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם וְלִבְרֹר הֶחָמֵץ מִתּוֹכוֹ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ חָמֵץ בָּרוּר אֶלָּא סְפֵק חָמֵץ[צה]. וְאִם נַעֲשָׂה קֹדֶם ל' יוֹם – אֵינוֹ זָקוּק לוֹ כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַפֶּסַח, אֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה, אֶלָּא מְבַטְּלוֹ וְדַיּוֹ[צו].

וּכְשֶׁהוּא מְפַנֶּה אֶת הַבּוֹר לְאַחַר הַפֶּסַח וּמוֹצֵא חִטִּים [מחומצות] בְּקַרְקָעִיתוֹ – אֲסוּרוֹת בַּהֲנָאָה, וְחַיָּב לְבַעֲרוֹ כְּדִין חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח[צז]. וְאֵינָן דּוֹמוֹת לְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח הוּא מֻתָּר אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה, לְפִי שֶׁהַמַּפֹּלֶת <(ט)> בְּשָׁעָה שֶׁנָּפְלָה עַל הֶחָמֵץ[צח] לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְפַנּוֹתָהּ וּלְפַקְּחָהּ אַחַר הַפֶּסַח, אֶלָּא מֵאֵלָיו נִמְצָא הֶחָמֵץ לְאַחַר הַפֶּסַח, לְפִיכָךְ אֵין לָנוּ לְקָנְסוֹ וּלְאָסְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ג[צט] עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם, אֲבָל חִטִּים הַלָּלוּ בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס הָאוֹצָר לַבּוֹר הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִזְכּוֹת בָּהֶם לְאַחַר הַפֶּסַח כְּשֶׁיְּפַנֶּה אֶת הָאוֹצָר[ק] (אִם הָיִינוּ מַתִּירִין לוֹ לֵהָנוֹת מֵהֶן לְאַחַר הַפֶּסַח), וַהֲרֵי זֶה דּוֹמֶה לִמְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ וּמְכַוֵּן לַחֲזֹר וְלִזְכּוֹת בּוֹ אַחַר הַפֶּסַח[קא], שֶׁאֵין זֶה בִּעוּר גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ה[קב], לְפִיכָךְ אָסְרוּ חֲכָמִים לֵהָנוֹת מֵהֶן לְאַחַר הַפֶּסַח.

יט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמָּצָא חִטִּים מְבֻקָּעוֹת, אָז אָסוּר לוֹ לֵהָנוֹת מֵחִטִּים הַלָּלוּ שֶׁמָּצָא. וְכֵן אִם יָדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ בְּבוֹר זֶה חִטִּים מְחֻמָּצוֹת חִמּוּץ גָּמוּר, אֲזַי אָסוּר לוֹ לִמְכֹּר כְּלוּם מִן הָאוֹצָר אֲפִלּוּ לְנָכְרִי עַד שֶׁיִּבְרֹר מִמֶּנּוּ הַחִטִּים הַמְחֻמָּצוֹת. אֲבָל מִן הַסְּתָם, שֶׁאֵין יָדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר שֶׁיֵּשׁ חִטִּים מְחֻמָּצוֹת חִמּוּץ גָּמוּר – מֻתָּר[קג] לוֹ לִקַּח חִטִּים מִן הָאוֹצָר וְלִמְכֹּר[קד] אֲפִלּוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ בְּתוֹכָן חִטִּים מְבֻקָּעוֹת, שֶׁאַף אִם נִתְבַּקְּעוּ מִקְצָתָן קָרוֹב הַדָּבָר לוֹמַר שֶׁאֵין זֶה חִמּוּץ אֶלָּא עִפְּשׁוּת וְהֶפְסֵד, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַחִטִּים שֶׁבְּקַרְקָעִית הַבּוֹר וְשֶׁבְּקִירוֹתָיו לְהִתְבַּקֵּעַ מֵחֲמַת עִפּוּשׁ וְהֶפְסֵד, וְאֵינוֹ חָמֵץ כְּלָל, וְגַם יֵשׁ לִתְלוֹת שֶׁלְּאַחַר הַפֶּסַח נִתְחַמְּצוּ[קה], וְכָל סְפֵק חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח מֻתָּר בַּהֲנָאָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ח[קו].*

*[וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁמֻּתָּר לִקַּח חִטִּים מִן הָאוֹצָר וּלְטָחְנָן וּלְאָכְלָם. וַאֲפִלּוּ אִם רָאָה בָּהֶם חִטִּים מְחֻמָּצוֹת חִמּוּץ גָּמוּר – אֵין צָרִיךְ לְהָסִיר קֹדֶם הַטְּחִינָה, שֶׁעַל יְדֵי הַטְּחִינָה מִתְעָרֵב כָּל הַקֶּמַח וְנִבְלָל יָפֶה קֶמַח הֶחָמֵץ בְּתוֹךְ שְׁאָר הַקֶּמַח וּמִתְבַּטֵּל בְּרֹב אוֹ בְּשִׁשִּׁים, עַיֵּן סִימָן תמ"ז[קז] וּבְסִימָן תנ"ג[קח] וּבְסִימָן תס"ז].

כ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה דָּר בְּבַיִת שֶׁל נָכְרִי וְרוֹצֶה לָצֵאת מִמֶּנּוּ לָדוּר בְּבַיִת אַחֵר בְּעִיר זוֹ אוֹ בְּאַחֶרֶת[קט] <(י)> וְהַנָּכְרִי יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח[קי], אֲפִלּוּ הוּא יוֹצֵא בְּתוֹךְ ל' יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח שֶׁכְּבָר חָל עָלָיו חוֹבַת הַבִּעוּר, אַף עַל פִּי כֵן אֵין צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת בֵּית הַנָּכְרִי שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמֶּנָּה. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם וַדַּאי חָמֵץ הַרְבֵּה אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ מִשָּׁם, שֶׁהֲרֵי יוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת בִּעוּר בְּאוֹתוֹ בַּיִת שֶׁיָּדוּר בּוֹ בַּפֶּסַח[קיא]. וַאֲפִלּוּ אִם יָדוּר בְּבַיִת אַחֵר עִם אָדָם אַחֵר וְאוֹתוֹ אָדָם הוּא הַבַּעַל הַבַּיִת וְיִבְדֹּק אֶת בֵּיתוֹ וִיבַעֵר הֶחָמֵץ בְּעַצְמוֹ, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת יִבְדֹּק וִיבַעֵר גַּם הֶחָמֵץ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ זֶה בְּבֵיתוֹ מִיּוֹם בּוֹאוֹ עַד הַפֶּסַח – הֲרֵי אוֹתוֹ בַּעַל הַבַּיִת הוּא שְׁלוּחוֹ שֶׁל זֶה לִבְדֹּק וּלְבַעֵר חֲמֵצוֹ, וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ בְּעַצְמוֹ בִּעֵר חֲמֵצוֹ[קיב]. וְעַל חֲמֵצוֹ שֶׁנִּשְׁאַר בְּבֵית הַנָּכְרִי אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו כְּלוּם אַף אִם יִהְיֶה מֻנָּח שָׁם כָּל יְמֵי הַפֶּסַח, דְּכֵיוָן שֶׁיָּצָא מִבֵּית הַנָּכְרִי וְעָזַב שָׁם חֲמֵצוֹ וְלֹא נְטָלוֹ עִמּוֹ הֲרֵי נִתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ[קיג] וְהִפְקִירוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּוַדַּאי יִטְּלֶנּוּ הַנָּכְרִי לְעַצְמוֹ[קיד].

וְלֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים שֶׁאֵין בִּטּוּל וְהֶפְקֵר מוֹעִיל לֶחָמֵץ, אֶלָּא כְּשֶׁהֶחָמֵץ לְאַחַר שֶׁהִפְקִירוֹ הוּא מֻנָּח בַּפֶּסַח בִּגְבוּל הַמְיֻחָד לְיִשְׂרָאֵל זֶה בַּעַל הֶחָמֵץ[קטו], אוֹ בִּגְבוּל הַמְיֻחָד לְיִשְׂרְאֵלִים אֲחֵרִים[קטז], אוֹ אֲפִלּוּ בִּגְבוּל הַמְיֻחָד לְנָכְרִי[קיז] אֶלָּא שֶׁאֵין הַנָּכְרִי יוֹדֵעַ שֶׁהִפְקִירוֹ הַיִּשְׂרָאֵל וְלֹא יִטְּלֶנּוּ לְעַצְמוֹ, אֲבָל כְּשֶׁהַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁהַנָּכְרִי יִטְּלֶנּוּ לְעַצְמוֹ כְּשֶׁיִּמְצְאֶנּוּ בִּגְבוּלוֹ * - הֲרֵי אֵין לְךָ הֶפְקֵר גָּדוֹל מִזֶּה[קיח].

וְלֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים אֶלָּא שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מַפְקִיר הֶחָמֵץ בְּפִיו וּבְלִבּוֹ זֶה אֵין מוֹעִיל כְּלוּם, אֲבָל כְּשֶׁהֶחָמֵץ הוּא הֶפְקֵר מֵאֵלָיו, כְּגוֹן שֶׁהִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ שֶׁהִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּת הַמְיֻחֶדֶת לְנָכְרִי בְּעִנְיָן שֶׁהוּא מֻפְקָר מֵאֵלָיו לְנָכְרִי זֶה בַּעַל הָרְשׁוּת, בְּהֶפְקֵר גָּדוֹל כָּזֶה לֹא גָּזְרוּ חֲכָמִים אִם הִפְקִירוֹ קֹדֶם שָׁעָה שִׁשִּׁית בְּעֶרֶב פֶּסַח, עַיֵּן סִימָן תמ"ה[קיט].

*[אַף אִם כְּשֶׁהִגִּיעַ הַפֶּסַח עֲדַיִן לֹא מְצָאוֹ הַנָּכְרִי, אוֹ שֶׁמְּצָאוֹ וְלֹא נְטָלוֹ עֲדַיִן[קכ], כֵּיוָן שֶׁאִם הָיָה רוֹצֶה לִטְּלוֹ הָיָה נוֹטְלוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה נוֹטְלוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מִמֶּנּוּ הַיִּשְׂרָאֵל וְהִפְקִירוֹ, וּבֵין שֶׁהָיָה נוֹטְלוֹ מֵחֲמַת שֶׁהוּא תַּקִּיף וְאַלָּם].

כא אֲבָל אִם לְאַחַר שֶׁיּוֹצֵא מִבַּיִת זֶה דַּעְתּוֹ לְפָרֵשׁ לַיָּם אוֹ לָצֵאת בְּשַׁיָּרָא קֹדֶם הַפֶּסַח בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יָדוּר בַּבַּיִת בַּפֶּסַח וְלֹא יוּכַל לְקַיֵּם מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם"[קכא], יֵשׁ אוֹמְרִים[קכב] שֶׁהוּא חַיָּב לִבְדֹּק בֵּית הַנָּכְרִי שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ וּלְבַעֵר הֶחָמֵץ מִתּוֹכוֹ אִם הוּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְאֵין יִשְׂרָאֵל אַחֵר נִכְנַס תַּחְתָּיו לָדוּר בְּבַיִת זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַנָּכְרִי בַּעַל הַבַּיִת בְּעַצְמוֹ אוֹ נָכְרִי אַחֵר (אֲבָל אִם יִשְׂרָאֵל אַחֵר נִכְנַס תַּחְתָּיו – הָאַחֲרוֹן חַיָּב לִבְדֹּק וּלְבַעֵר חֲמֵצוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן[קכג], כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תל"ז עַיֵּן שָׁם). אַף עַל פִּי שֶׁלְּאַחַר בְּדִיקָתוֹ יִכָּנֵס הַנָּכְרִי לְתוֹכוֹ וְיַכְנִיס בּוֹ חָמֵץ כָּל יְמֵי הַפֶּסַח – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם[קכד], שֶׁאֵין הַיִּשְׂרָאֵל מֻזְהָר שֶׁלֹּא יִהְיֶה חָמֵץ בְּבָתֵּי הַנָּכְרִים בַּפֶּסַח, וְאֵין הַיִּשְׂרָאֵל בּוֹדֵק וּמְבַעֵר הֶחָמֵץ מִבַּיִת זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אֶלָּא כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם", שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בָּהּ מִשֶּׁהִגִּיעַ ל' יוֹם שֶׁלִּפְנֵי הַפֶּסַח[קכה] אִם לֹא יוּכַל לְקַיְּמָהּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַפֶּסַח, שֶׁכָּל ל' יוֹם אֵלּוּ חַיָּב הוּא לְהִזָּהֵר בְּצָרְכֵי הַפֶּסַח, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל מִצְוָה מִמִּצְוֹת הַפֶּסַח[קכו] שֶׁלֹּא יוּכַל לְקַיְּמָהּ כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ וְאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמָהּ בְּתוֹךְ ל' יוֹם אֵלּוּ – חַיָּב הוּא לְקַיְּמָהּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים[קכז] שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָדְקוֹ כְּלָל, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ שָׁם חָמֵץ וַדַּאי הַרְבֵּה – אֵינוֹ זָקוּק לוֹ, שֶׁאַף שֶׁהִגִּיעוּ ל' יוֹם[קכח] לֹא חָלָה עָלָיו מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ וְגוֹ'", כֵּיוָן שֶׁיִּהְיֶה פָּטוּר מִמֶּנָּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַפֶּסַח וְלֹא יָדוּר בַּבַּיִת, שֶׁמִּצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ" אֵינָהּ חוֹבַת הַגּוּף שֶׁיִּתְחַיֵּב אָדָם לִהְיוֹת לוֹ בַּיִת לְבַעֵר הֶחָמֵץ מִתּוֹכוֹ, אֶלָּא אִם יֵשׁ לוֹ בַּיִת וּבְתוֹכוֹ חָמֵץ יֵשׁ עָלָיו מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ", וְאִם אֵין לוֹ בַּיִת אֵין עָלָיו מִצְוָה כְּלָל[קכט]. וְאַף אִם בְּתוֹךְ ל' יוֹם יֵשׁ לוֹ בַּיִת וּבְתוֹכוֹ חָמֵץ וְיָדוּעַ לוֹ שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הַפֶּסַח לֹא יִהְיֶה לוֹ – אֵינוֹ מְחֻיָּב אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לְבַעֵר הֶחָמֵץ מִבֵּיתוֹ קֹדֶם זְמַן שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים, כֵּיוָן שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הַפֶּסַח לֹא יִהְיֶה עָלָיו מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ" כְּלָל. וְאִם יִהְיֶה לוֹ אָז חָמֵץ בְּלֹא בַּיִת – יְבַעֲרֶנּוּ אָז כְּמִצְוָתוֹ.

(וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, יֵשׁ לְהָקֵל כַּסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה. וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַחֲמִיר – יַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ[קל], אֲבָל לֹא יוֹרֶה כֵּן לַאֲחֵרִים).

כב וְכָל זֶה <(יא)> כְּשֶׁהַנָּכְרִי נִכְנַס לְתוֹכוֹ קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁכְּשֶׁנִּכְנַס הַנָּכְרִי לְבֵיתוֹ נַעֲשָׂה חֲמֵצוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַמֻּנָּח שָׁם הֶפְקֵר מֵאֵלָיו לְנָכְרִי זֶה[קלא], שֶׁכְּשֶׁיִּרְצֶה לִטְּלוֹ יִטְּלֶנּוּ. אֲבָל אִם לֹא יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ עַד לְאַחַר הַפֶּסַח אוֹ עַד תּוֹךְ הַפֶּסַח אוֹ עַד שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית בְּעֶרֶב פֶּסַח, שֶׁאָז אַף אִם נַעֲשָׂה הֶחָמֵץ הֶפְקֵר לְנָכְרִי זֶה בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵיתוֹ – אֵין זֶה מוֹעִיל, דְּכֵיוָן שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית קֹדֶם שֶׁנַּעֲשָׂה הֶפְקֵר מֵאֵלָיו[קלב] הֲרֵי כְּבָר נִתְחַיֵּב חָמֵץ זֶה בְּבִעוּר מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי, וְאֵין הֶפְקֵר מוֹעִיל לוֹ עוֹד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תמ"ה[קלג].

לְפִיכָךְ, חַיָּב הַיִּשְׂרָאֵל לִבְדֹּק בֵּית הַנָּכְרִי שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ אַף אוֹתָן חֲדָרִים שֶׁאֵין צְרִיכִים בְּדִיקָה כִּי אִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲפִלּוּ אִם יָדוּר בְּבַיִת בַּפֶּסַח בְּעִיר זוֹ אוֹ בְּעִיר אַחֶרֶת, שֶׁאַף שֶׁיּוּכַל לְקַיֵּם שָׁם מִצְוַת "תַּשְׁבִּיתוּ", מִכָּל מָקוֹם אִם לֹא יִבְדֹּק וּמְבַעֵר הֶחָמֵץ מִבַּיִת זֶה שֶׁהוּא יוֹצֵא מִמֶּנּוּ – יַעֲבֹר עָלָיו בַּפֶּסַח בְּ"בַל יִמָּצֵא" מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁגָּזְרוּ שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם מְבַטֵּל וּמַפְקִיר הֶחָמֵץ בְּפִיו וּבְלִבּוֹ אֵין מוֹעִיל כְּלוּם.*

*[וְאֵימָתַי יִבְדְּקֵם? אִם יוֹצֵא לָדוּר בְּבַיִת בְּעִיר אַחֶרֶת, אוֹ שֶׁהוּא מְפָרֵשׁ לַיָּם, אוֹ יוֹצֵא בְּשַׁיָּרָא – חַיָּב לְבָדְקָהּ בַּלַּיְלָה שֶׁלִּפְנֵי יְצִיאָתוֹ מִבֵּית הַנָּכְרִי אִם הוּא יוֹצֵא מִמֶּנָּה בְּתוֹךְ ל' יוֹם, שֶׁאָז חָל עָלָיו חוֹבַת בִּעוּר. וְאִם הוּא נִכְנַס בְּבַיִת לָדוּר בְּעִיר זוֹ, אֲפִלּוּ הוּא יוֹצֵא מִבֵּית הַנָּכְרִי קֹדֶם ל' יוֹם – הֲרֵי הוּא חַיָּב לְבָדְקָהּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חַיָּב לִבְדֹּק בֵּיתוֹ שֶׁיָּדוּר בּוֹ בַּפֶּסַח, דְּהַיְנוּ בְּלֵיל י"ד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל הֶחָמֵץ שֶׁבְּתוֹכָהּ בְּ"בַל יִמָּצֵא" מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים].

כג כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם לִפְנֵי הַפֶּסַח טוֹב לִזָּהֵר וּלְעַיֵּן בְּכָל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר דָּבוּק בּוֹ חָמֵץ בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל לַהֲסִירוֹ בְּנָקֵל כְּשֶׁיַּגִּיעַ עֶרֶב פֶּסַח[קלד].

 

 

[א] מימרא דרב יהודה אמר רב דף ו ע"א, לענין המפרש לים ויוצא בשיירא; וראה קונטרס אחרון ס"ק א, הטעם שנקט כאן היוצא מביתו לעיר אחרת.

[ג] רש"י שם ד"ה דעתו לחזור (ראה לקמן ס"ט-י וקו"א ס"ק ז-ח, שלב' הפירושים בדבריו, מודה בזה שביוצא תוך ל' חייב לבדוק כשיוצא מביתו). ר"ן שם (ב, ב) ד"ה המפרש (שביאר דעת רש"י), ושו"ע ס"ב (שהובאה שם דעת רש"י לפירוש הר"ן).

[ד] הגהות סמ"ק סימן צח (ע' עה) בכוונת הפייט, לגירסת ט"ז ס"ק ה: בין אין דעתו לחזור בין יש דעתו לחזור אחר הפסח. וכ"ה לקמן ס"ח.

[ה] סמ"ק סימן צח (ע' עד). טור ושו"ע ס"א. וראה ט"ז ס"ק א, דהיינו שאף אינו מניח מי שיוכל להכניס שם חמץ, וכדלקמן בסוף הסעיף.

[טו] כדלעיל ס"א, שכל האמור לעיל הוא כשאינו מניח כו', וש"נ.

[יז] מ"א ס"ק יד, שימנה אותו לבדוק. וכיון דקאי על הרמ"א שכתב: ותבטל, נראה שבעינן שימנה אותו גם לבטל. ונתבאר בקונטרס אחרון ס"ק ד.

[כא] רמ"א סוף ס"ב, לפירוש המ"א ס"ק יד. (שו"ע סימן תלד).

[כב] ח"י ס"ק יד, בפירוש דברי הרמ"א שם.

[כג] שבועות לט, א. וראה עד"ז לקמן סימן תמג ס"ז.

[כה] ראה לעיל סימן תלג סל"ו. וראה לעיל סימן שסז (שאשתו יכולה לערב משלו שלא מדעתו). וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) כח ע' קנב ואילך. ל ע' שח. לב ע' נז.

[כו] מ"א שם ס"ק י. ונתבאר בקו"א ס"ק ד (דהכי קיי"ל).

[כז] רמ"א ומ"א שם. והיינו אף שצריך לבטל במקום שהוא כדלקמן ס"ה וסי"א (ואפילו אם מינה אותה, כדלעיל ס"ב בהג"ה).

[ל] נתבאר בקו"א סוף ס"ק ד, שאם גילה דעתו שיבדקו סגי.

[לג] טור ושו"ע סוף ס"ב. וראה גם לקמן סי"א.

[לז] כדלעיל סימן תלג סי"ב-ג.

[לח] כדלעיל שם סי"ב. וראה לעיל שם סכ"ה וקו"א ס"ק ה, דזה נקרא חמץ ודאי.

 [לט]כדלקמן סימן תמה ס"א וש"נ.

[מב] וכ"ה לקמן ריש סט"ו, וראה קו"א ס"ק ה-ו, ולעיל סימן תלג קו"א ס"ק ט.

 [מג]ראה מה שהוכיח בקו"א ס"ק ה-ו, מדברי הר"ן ומ"א ופר"ח, דבאורייתא (היינו לדעה הא' שלפנינו) אין לחלק בין תוך ל' לקודם אף לאחר שביטלו. וראה לעיל סימן תלג ס"ל (לענין מפולת) דגם למ"ד שאינו כמבוער מועיל הביטול מן התורה ומדרבנן. וראה הגהות על שו"ע הל' פסח סימן תלג סט"ו. תהלה לדוד ח"ג סימן כב.

[מה] ראה מהרש"א על פרש"י שם ד"ה דעתו לחזור, שדוקא כשדעתו לחזור בפסח חיישינן (לדעת רש"י) שמא ישכח לבטל בזמנו. וראה לעיל ס"א וקו"א ס"ק ב, שגם כשיוצא תוך ל' חיישינן שמא ישכח.

[מו] ראה הגהת [הרה"ק מהרי"ל] בקובץ מבית חיינו ח"ג ע' 26. מ"מ וציונים. קובץ שיעורים (פסחים) ח"ב סימן כ הערה 1.

 [מז]ר"ן שם ד"ה וגרסינן. וראה הגהת [הרה"ק מהרי"ל] בקובץ מבית חיינו ח"ג ע' 26.

[מט] כדעה הא' דלקמן סט"ו. וראה לעיל סימן תלג קו"א ס"ק ט וש"נ. וראה קו"א ס"ק ו, שגם לדעה זו אסור בהנאה אחר הפסח.

[נ] רמ"א סוף ס"א, לפירוש מ"א ס"ק ח, לענין אוצר (כדלקמן סוף סט"ו וסי"ח). וה"ה לענין מפרש, כמבואר בקו"א סוף ס"ק ו. וראה עוד שם ושם דהיינו כיון שלאחר ביטול החמץ הוי מידי דרבנן יש לסמוך על המקילים אפילו אין שם שעת הדחק. וראה גם לעיל סימן תלג קו"א סוף ס"ק ט, דקיי"ל בזה כרמ"א.

[נא] ואם אינו ברור – מסתפק במ"א ס"ק ה. וראה פס"ד צ"צ יז, ד שהביא ממשמעות הטור ושו"ע דסגי במה שיבטל כשיגיע הפסח. תהלה לדוד סי' כא. וראה גם לקמן סי"א. ולענין אוצר ראה לקמן סי"ב וסט"ז.

[נב] כדלעיל ס"א וש"נ.

[נג] גמרא שם ו, א. לפירש"י שם ד"ה דעתו לחזור. וראה לקמן ס"ט-י שבנידון דידן כולם מודים.

[נה] ראה לעיל ס"א וקו"א ס"ק ב, מתי צריך לבטל החמץ.

[נו] הגהת סמ"ק סימן צח (ע' עה). וט"ז ס"ק ה, בדעת רש"י (דעה הב' דלקמן ס"י), לענין המפרש ויוצא בשיירה, ומזה יש ללמוד גם לענין יוצא לדרך (לדברי הכל). וראה קו"א ס"ק ז-ח.

[נט] רמב"ם פ"ב הי"ט. סמ"ק סימן צח (ע' עד). דעה הא' בשו"ע ס"א, לפירוש הגהת סמ"ק (שם ע' עה). הובא בהגהות מיימוניות (קושטא) פ"ב. מ"א ס"ק ג. ח"י ס"ק ה.

 [ס]ח"י ס"ק ה (אפילו ספק חמץ). ולדעת המ"א ס"ק ב מיירי כשאין החמץ ידוע ואין צריך לבדוק אלא מתקנת חכמים (כדלעיל ס"ו).

[סב] רש"י שם ד"ה דעתו. לפירוש הגהות סמ"ק שם וט"ז ס"ק ה (דהיינו אפילו תוך ל', כדין שאר יוצא לדרך דלעיל ס"ט). וראה קונטרס אחרון ס"ק ז-ח. ומזה לומדים גם לענין אוצר כדלקמן סי"ג.

[סג] בדרבנן אפילו יחיד במקום רבים (קו"א סוף ס"ק ז-ח). וכ"ה לקמן סי"ג לענין אוצר (משא"כ לעיל ס"ט ביוצא לדרך, שהתיר בפשיטות אפילו יוצא תוך שלושים, אפשר כולם יודו. ולעיל סוף ס"ו ולקמן סוף סט"ו, דלא הוי יחיד במקום רבים, התיר בדיעבד אפילו שלא בשעת הדחק).

[סז] ראה לעיל ס"א (גבי יוצא לדרך) שמיד אחר הבדיקה יבטל כו', משא"כ כאן שנשאר בביתו ודי לו בביטול שיבטל בליל יד אחרי בדיקה. וראה גם לקמן סוף סי"ד.

 [סט]ח"י ס"ק יג. וכדלעיל ס"ח.

[ע] מ"א ס"ק ה. מהרי"ל (ל' יום קודם לפסח) בשם מהר"ש. ב"ח ס"ה ד"ה ואם שכח (ומיירי אפילו אין שם ודאי חמץ, משא"כ לעיל ס"ז). וכ"ה לקמן סט"ז (לענין הכניס בתוך ל' יום).

[עא] רש"י ו, א ד"ה דעתו, לפירוש הגהת סמ"ק סימן צח (ע' עה), וט"ז ס"ק ה (לענין היוצא מביתו, וה"ה לענין אוצר שבגמרא שם, כמבואר בהגהת סמ"ק שם ובב"י ד"ה ופירוש דעתו (ד"ה וכן הדין)). ר"ן שם (ב, ב) ד"ה אבל דעתו (שפירש כן גם גבי אוצר).

 [עג]כדלעיל ס"י לענין המפרש ויוצא בשיירה, וש"נ.

 [עד]לעיל סימן תלג ס"ל.

[עו] ראה קו"א ס"ק ז-ח, דהיינו דלא כאליה זוטא ס"ק ז (בדעת הלבוש).

[עז] שו"ע שהביא דעה זו בסתם בס"א (ראה קו"א שם). פר"ח ס"א (והביא ראיה מן הירושלמי. ראה קו"א שם).

 [עח]כדלעיל ס"י (לענין המפרש ויוצא בשיירה) ובקו"א שם, דבמידי דרבנן הלך אחר המיקל בשעת הדחק אפילו ביחיד נגד רבים.

 [עט]אוצ"ל: מתחלה בלילה. (כדלעיל סי"ב).

[פ] גמרא ו, א. טור ושו"ע ס"א וס"ה (וכדלעיל ס"א לענין היוצא מביתו).

[פא] כדלעיל ס"ה-ו לענין יוצא בדרך, וש"נ (אלא ששם אינו בביתו לבדוק בליל יד ומבטלו בערב פסח, וכאן מבטלו אחרי בדיקת שאר החמץ שבביתו).

 [פב]סעיף ו וש"נ.

[פד] דעה הא' שבס"ל שם (וכדלעיל בדעה הב' שבס"ו, לענין היוצא מביתו).

 [פו]רש"י שם סע"א. וכדלעיל שם (שכיון שתוך ל' האיסור להטמין בידים הוא רק לכתחלה לכן קודם ל' מותר אף לכתחלה).

[פח] דעה הב' שבס"ל שם (וכדלעיל בדעה הא' שבס"ו, לענין היוצא מביתו).

[פט] סעיף ו, שתלוי בב' הדעות שבסימן תלג ס"ל, וש"נ.

[צ] רמ"א סוף ס"א, לפירוש מ"א ס"ק ח. וכדלקמן סי"ח לענין חטים מחומצות באוצר זה עצמו. וראה גם לעיל סוף ס"ו לענין מפרש ויוצא בשיירה. וראה לעיל קו"א סוף ס"ק ו דהיינו אפילו אין שם שעת הדחק.

 [צב]מהרי"ל (ל' יום קודם לפסח) בשם מהר"ש. ב"ח ס"ה ד"ה ואם שכח. מ"א ס"ק ה (ומיירי אפילו אין שם ודאי חמץ, משא"כ לעיל ס"ז). וכ"ה לעיל סי"ב (לענין דעתו לפנותו בפסח) ולקמן סי"ח (לענין חטים מחומצות באוצר זה עצמו).

 [צה]רמ"א סוף ס"א. וכדלעיל סט"ז, לענין הכניס אוצרו ע"ג חמץ, וש"נ.

[צו] שו"ת רשב"א ח"א סימן ע. רמ"א שם. ח"י ס"ק ח. וראה מ"א ס"ק ח דהיינו כיון שיש אומרים שאפילו לכתחלה א"צ לבער קודם ל' (כדלעיל סט"ו). וראה לעיל סימן תלג קו"א ס"ק ט, הטעם שאין בזה משום מטמין בבורות (דלא כט"ז ס"ק ד).

[צח] ט"ז סימן תלג ס"ק ח (שאף בנפלה ממילא אסור כשדעתו לפנותה כו'). וראה קו"א ס"ק ט. וכ"ה לעיל שם סל"ד (במוסגר). וראה קו"א שם ס"ק טו.

 [קא]רשב"א שם (דהרי זה כמבטל כו').

 [קז]סעיף א (שחטים שטחנו יש להם דין לח בלח). ובסעיף סא (ב' דעות בתערובות לח בלח של חמץ שעבר עליו הפסח, אם צריך ס' או סגי ברוב).

 [קח]סעיף ח (שכשטוחן חטים אין זה כמבטל איסור לכתחלה). וראה סימן תסז סי"ג שמציין לכאן.

[קי] טור ורמ"א שם. מ"א ס"ק טו וס"ק יז. פר"ח סוף הסימן. וכדלקמן סכ"ב, וקו"א ס"ק י-יא. ואם הוא מכר את הבית והחמץ שבו במכירת חמץ, ראה שו"ת צמח צדק סימן מז וסימן צז.

[קיא] ב"י ד"ה ומה שחילק, בביאור דעת הראבי"ה. שו"ע שם.

 [קיד]ראה גם לקמן סימן תמט ס"ג (ושם, שמ"מ אסור בהנאה אחר הפסח). והיינו אף שהנכרי אינו זוכה בחמץ זה בקנין חצר, כדלעיל בקונטרס אחרון סוף ס"ק ג. וראה שם, שאם הבית הוא של ישראל, הישראל זוכה בחמץ שנשאר בו בקנין חצר.

[קטו] כדלעיל סימן תלא ס"ג-ד.

[קטז] כדלקמן סימן תמה ס"ב.

[קיט] סוף סעיף א. וראה רשימות שיעורים סימן א אות ג.

[קכ] שא"כ עדיין לא זכה הנכרי בחמץ, שהרי אין חצר לנכרי, וכדלעיל קו"א סוף ס"ק ג.

[קכג] מ"א ס"ק טז. ח"י ס"ק טו. וראה לעיל קו"א ס"ק ג, אם הישראל האחרון זוכה בחמץ שבבית.

 [קכה]כדלעיל ס"א וש"נ.

[קכו] היינו מצות ביעור חמץ בפסח (משא"כ אכילת מצה כו').

 [קכז]טור ודעה הב' שברמ"א ס"ג.

 [קכט]ט"ז ס"ק ז. וראה אהלי שם 2 ע' קמח. טעם נוסף ראה פר"ח סוף הסימן, ומ"ש ע"ז לעיל קו"א סוף ס"ק ג.

 [קלא]טור ורמ"א ס"ג. מ"א ס"ק טו וס"ק יז. פר"ח סוף הסימן. וראה קו"א ס"ק י-יא. וראה לעיל ס"כ בהג"ה ובקו"א ס"ק ג, דהיינו אף שהנכרי אינו קונה עדיין חמץ זה. וראה קובץ יגדיל תורה (נ.י.) נג ע' רלב.

[קלב] אף שנתייאש קודם זמן איסורו, עדיין אינו הפקר גדול עד שיכנס הנכרי (ראה קו"א ס"ק י-יא), ואז לא מהני הפקר גדול.