סעיף א - 748 [גליון]

סובין ומורסן [גליון]

הרב שמואל זייאנץ

ר"מ בישיבת תות"ל - חובבי תורה

בגליון יא [תשמז] העיר הרב מאיר צירקינד בהא דמג"א ואדה"ז פי' דסובין הוא הגס (הנושרת בשעת כתישתה), ומורסן הוא הדק (הנשארה בנפה אחר יציאת הקמח מתוכה), דהוא כפי' רש"י בשבת עו, ולא כפי הרמב"ם שפי' במשנה שם להיפך (דמורסן הוא הגס היוצאה בנפה תחילה וסובין הוא הדק דהוא הקמח הבינוני כשמרקדין בנפה דקה – כפי שפי' בשו"ת בית אפרים סי' לא ומובא בשערי תשובה בשו"ע), וגם כפי שפי' רש"י עצמו במס' חולין וגם הרא"ש פי' עד"ז במס' תרומות. והעיר הנ"ל למה לא פי' אדה"ז כפי פי' הרבים.

ויש לומר הביאור ע"ד שביאר באליהו רבה בסי' תנ"ד (והובא דבריו ברעק"א במשניות פ"ז דשבת) בהא דלכאורה קשה על רש"י ממשנה דתרומות דתנא דהמורסן מותר (לזרים) וסובין של חדשות אסור ולפרש"י הרי סובין גרע ממורסן. ולאידך לרמב"ם דמורסן גרע מסובין למה תנא בשבת דסובין ומורסין אין מצטרפין (לשיעור הוצאה דגרוגרת פת), א"כ תנא בזו ואצ"ל זו, ואין דרך התנא לשנות באופן כזה (תוס' פסחים ל"ט).

ובזה מתו' רש"י: לפעמים קורין סובין מה שקורין מורסן וכן להיפך. ולכן הברטנורא בתרומות הביא רק רק פי' הרמב"ם דמשנה שם מוכח כפי' הרמב"ם ובשבת הביא פי' רש"י משום דהמשנה שם מוכח כרש"י.

(ועיין גם ברש"י עמוס ט, ט " . . כאשר ינוע מה הכוברין בכברה לאחר שנפלו ממנו סובין הדקין ונותרו הגסין שאין יכולין לצאת . . " דסובין הוא הנשאר בכברה).

וא"כ י"ל עד"ז במג"א ואדמה"ז: הרי הם מפרשים הטור ושו"ע דכתוב שם דאין יי"ח בפסח לא בפת של סובין (ולאח"ז) ולא בפת של מורסן ומסתבר דהוא בסדר דזו ואף זו ולכן מפרשים בכוונת הטושו"ע דסובין הוא הגס ומורסן (דהוא חידוש יותר) הוא הדק. (ולהעיר שברמב"ם עצמו (פ"ו ה"ה) שהוא מקור הל' זו הסדר הוא להיפך: לא בפת מורסן ולא בפת סובין שהוא מתאים עם שיטתו).