הערות לקונטרס אחרון - 837

הרב שלום דובער לוין

ספרן ראשי בספריית אגודת חסידי חב"ד

בקובץ מבית חיינו ח"ג, שנדפס זה עתה, (בעמ' 25) נדפסו חידושים בשם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק לקונטרס אחרון הל' פסח סי' תלא; תלג; תלה-ו. ושם ע' 24 נדפס תצלום כתי"ק.

ולפום ריהטא נראה דמיון רב בין הכתב הזה לבין כתבו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק. אמנם אחר העיון נראה לכאורה שהוא כתי"ק הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש. וכן נראה מסגנון הדברים, הן במה שמתייחס אל כ"ק אחיו רבינו הזקן בשם "הרב" (שכן רגיל אצלו בכמה מקומות), והן בעובדה שהערות אלו נכתבו בתקופת רבינו הזקן, ומטרת כתיבת ההערות הן כמפורט בכותרת שלהם: "נכתב כדי להראות לפניו", שזה וכיו"ב ידוע לנו יותר מהרה"ק מהרי"ל, בשעה שהעתיק את שו"ע רבינו הזקן, ולא ידוע לנו מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, שיכתוב הערות כאלו בצעירותו בתקופת רבינו הזקן. גם בלא"ה אין לומר כן, שהרי כתב ידו הקדושה של אדמו"ר הצמח צדק בצעירותו לא היה דומה לכתב זה כלל, כי אם בתקופה מאוחרת יותר.

ולא יפלא הדבר שהכתב של הרה"ק מהרי"ל - באותה תקופה דומה מאד לכתב ידו של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק - בתקופה מאוחרת יותר; שהרי כבר היה דיון ארוך בנושא הזה בקובץ 'יגדיל תורה' בחוברות הראשונות, בקשר לכת"י של חלקים משולחן ערוך רבינו הזקן; עד אשר היו אלו שטענו בחוברת ו עמ' נז: "להעיר על הדמיון המפתיע שבין כת"י זה לכתי"ק של כ"ק אדמו"ר הצ"צ". ולמרות זאת הוכח אח"כ באופן ברור שהוא כתי"ק הרה"ק מהרי"ל, בסמיכות לשנים תקנ"ח-ט. ועד"ז הוא גם בכת"י שלפנינו, שהוא כנראה מאותה תקופה, וא"כ ברור שהוא כתי"ק הרה"ק מהרי"ל.

ואחר העיון נראה, שאחרי שהרה"ק מהרי"ל הקשה לפני רבינו הזקן על מ"ש בקו"א, הוסיף רבינו הזקן עוד כמה שורות כדי לתרץ קושייתו, שכן הקשה מהרי"ל על קו"א שבסי' תלא, שמלשון 'שמא יתרשל' שבראב"ד נראה שהוא רק לכתחלה ולא לעכוב, וכן נראה מלשון הס"ד שבגמרא שהוא משום זריזין מקדימין, ועל שני אלו מתרץ בקו"א: ואף שלא תיקנו חז"ל תחלת הלילה אלא כדי שלא יתרשל כמ"ש הראב"ד . . זריזין מקדימין . . וכיון שקבעו זמן אם כן מי שאינו בודק בתחלת זה הזמן . . נקרא עבריין.

אמנם המפתיע בזה היא העובדה, שבספריה נמצא טופס של הל' פסח דפוס ראשון (קאפוסט תקע"ד), ועל הגליון של הקו"א הזה יש הערה באותו כת"י ובאותו תוכן; והיינו לומר שגם אחרי שאדה"ז תירץ את הקושיה האמורה שהקשה לו, עדיין חוזר ומקשה באותו תוכן.

כדי לתת לכל אחד את האפשרות לעיין בעצמו בתוכן ובכתב, יבואו כאן תצלום והעתק ההערות, והקטע בקו"א השייך לזה:

קטע העיקרי בקונטרס אחרון: "וכן היא על כרחך דעת הראב"ד[1] ור"ן[2] ורבינו ירוחם[3] דסבירא להו זמן בדיקה הוא כשיש אור היום קצת והב"ח[4] והמ"א[5] פסקו כדבריהם, וא"כ הא דאמרינן בגמרא[6] דילמא מימשכא ליה שמעתתא ואתי לאימנועי ממצוה, היינו לומר דאפילו קודם שהגיע זמנה אסור להתחיל דילמא מימשכא ליה ואתי למנועי ממצוה, דהיינו שימנע בתחילת זמנה כמ"ש הרמב"ם ופרי חדש[7], דאי משהגיע זמנה אף אם לא מימשכא ליה הרי הוא עושה איסור במה שלומד בתחילת זמנה ומדחה את המצוה לאחר כך לפי דעת הראב"ד וסייעתו".

הערת הרה"ק מהרי"ל: "רשימה מה שיש לעיין בדברי הרב בהל' פסח שלו. נכתב כדי להראות לפניו":

"בסי' תל"א כ' בק"א וכ"ה ע"כ דעת הראב"ד ורי"ו ור"ן כו'. עי' בר"ן [בשם הרא]ב"ד ראוי לבדוק[8] כו', משמע לכתחילה, וגם הטעם שלא יתרשל או שלא ישכח, משמע דר"ל שלא יתרשל כס"ד דגמ'[9] משום דזריזין כו' או שלא ישכח לפי המסקנא משום שבני אדם מצויין כו'. וא"נ כיון שכ' הר"ן[10] גבי הא דאמר אביי הילכך כו' ועכוב מצוה כו' מבואר להדיא דלס"ד דזריזין כו' אין עכוב. וגם משמע בר"ן דאפי' למסקנא העכוב הוא משום שאור הנר יפה כו' ולא משום שבני אדם מצויין כו'. וגם מדהעתיק לשון רש"י באורתא דתליסר ליל יציאת י"ג כו' משמע דהעכוב הוא בלילה דוקא".

הקטע בקונטרס אחרון שמתרץ (עכ"פ חלק מ)הוכחות הנ"ל: "ואף שלא תיקנו חז"ל תחלת הלילה אלא כדי שלא יתרשל כמ"ש הראב"ד, מ"מ ה"ז דומה לקורא ק"ש אחר חצי הלילה שנקרא עבריין ואף שאינו אלא משום סייג, עיין בעולת תמיד סי' רל"ה[11]. וכן משמע בגמרא דאמרינן וכי תימא זריזין מקדימין כו', וקשה למה תקנו חז"ל לכל ישראל שיבדקו אור לי"ד ועשו את כולם זריזים, מה שלא עשו כן בכל המצות שיתקנו שכולם יהיו זריזים לקיימן בתחילת זמנן, אלא ודאי דכל המצות הקבוע להם זמן על פי התורה או על פי חכמים כגון תפלה כנגד תמידין[12], כיון שיש לסוף זמן עשייתה זמן קבוע כגון חצות לתפלת השחר צאת הכוכבים לתפלת המנחה, א"צ לקבוע זמן לתחלת עשייתן שיעשו אותן דוקא בתחלת זמנן, דכיון שיש לסוף עשייתן זמן קבוע לא אתו למיפשע, אבל בדיקת חמץ שאי אפשר לקבוע זמן לסופה, שהרי עד סוף הפסח חייב לבדוק כמו שיתבאר בסי' תל"ה[13], לכך הוצרכו לתקן זמן קבוע לתחילתן, דהיינו שחייבים כל ישראל להתחיל הבדיקה בזמן ידוע, וכיון שאין לבדיקה זמן מצד עצמה כמו בתפלה וקריאת שמע, תקנו לה חכמים זמן, והיינו הקדמת זמן זריזין לפי הס"ד. וכיון שקבעו זמן, אם כן מי שאינו בודק בתחלת זה הזמן, אינו נקרא עצל אלא נקרא עבריין שעבר על גזירת חכמים, והוא הדין והוא הטעם לפי המסקנא".

ההערה שעל גליון קו"א דפוס ראשון: "צ"ע דהא הר"ן כ' הילכך כיון דאמרת שאור הנר כו' הרי שאינו מדחה עד שאין אורה יפה דהיינו למחר. וגם מדמסיים וישכח לבדוק משמע שאין לחוש אלא שמא ישכח לגמרי. ומ"ש ב' הראב"ד היינו דראוי לבדוק ולכתחלה משמע. ותדע דהא הטעם משום שמא ישכח או שמא יתרשל, ושמא ישכח היינו הא חששא דאביי לפי' הר"ן, ושמא יתרשל היינו לס"ד דמשום זריזין הוא. ומ"ש רבינו לקמן דמשום זריזין נמי קבעו הדבר חובה, ל[א] מ[שמע] הכי מדברי הר"ן במ"ש ועכוב מצוה כו' למסקנא דטעמא משום דאו[ר] הנ[ר] ולא לס"ד דמשום זריזין".