ומגבי' הקערה - 1090

'מנהג בית הרב' בהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים

הת' יצחק שמחה שי' מקוביצקי

תות"ל, מגדל העמק

בתחילת ההתעוודות דליל ב' דחה"פ תשכ"ד, ביאר כ"ק אדמו"ר הטעם למנהגו של אדמו"ר הריי"ץ לגלות מקצת המצות באומרו "הא לחמא עניא", ולא להגביהם (כפי שהובא בשו"ע אדה"ז, ובסידור האריז"ל).

ובתוך הדברים אמר (נדפס בתו"מ חל"ט עמ' 283): "וכאשר נדפסה ה"הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים", הסכים כ"ק מו"ח אדמו"ר לפרסם מנהג בית הרב – כדי שינהגו כן כל ההולכים בעקבותיו – ש"אין מגביהין הקערה ורק מגלין מקצת המצות".

ובמק"א כתב כ"ק אדמו"ר (אג"ק ח"ב עמ' קנ), וזלה"ק: "המנהגים שנדפסו ב"היום יום" ובהגדה הם הוראה לרבים ע"פ כ"ק מו"ח אד"ש, מלבד אותם שכ' בפירוש: מנהג אדמו"ר או בית הרב. ואז על כאו"א לברר איך יתנהג".

ולכאורה הדברים צריכים ישוב, דמהשיחה משמע שכל המנהגים שנדפסו בהגדה הם הוראה לרבים, ואפי' מנהג אשר נכתב לפניו "מנהג בית הרב", ובמכתב משמע שרק דבר אשר אינו מופיע תחת הכותרת "מנהג בית הרב", הוא אשר הוראה לרבים, והמובא תחת הכותרת "מנהג בית הרב", צריך כאו"א לברר איך יתנהג. וצ"ע[1].

 


[1]) ואין לומר דרבינו חזר בו ממה שכתב במכתבו, שהרי בהתוועדות הסביר הרבי שבשעת ההדפסה "הסכים כ"ק מו"ח אדמו"ר לפרסם מנהג בית הרב – כדי שינהגו כן כל ההולכים בעקבותיו".
כמו כן, דוחק לומר שכוונתו הק' ב"כאו"א יברר איך יתנהג" היינו כדי לברר האם הולך בעקבותיו, היות והיה צריך להיכתב בלשון 'ואז על ההולכים בעקבותיו מנהג בית הרב. וק"ל.