כשחל יו"ט בשבת - 1071

במנהגי הקידוש

הרב עקיבא גרשון וגנר

ראש ישיבה – ישיבת ליובאוויטש טורונטו

בהגדה ש"פ פיס' קדש: כשחל יו"ט בשבת אומרים תחלה יום הששי (פסחים קו, א ותוד"ה זוכרהו). מתחילין יום הששי (ולא מ"ויכולו") כי יום הששי ויכולו השמים ר"ת הוי'. וכשמתחיל יתן עיניו בנרות ובשעת ברכת הקידוש בכוס (רמ"א סי' רע"א ס"י).

ושאל א' מהת' שי' דלכ' ענינים אלו הם גם ביו"ט כשלא חל בשבת, דהא דנותן עיניו בכוס הוא מדיני כש"ב בכל שויו"ט, וכן הא דנותן עיניו בנרות הוא בכל שויו"ט, ואמאי כ' כן הרבי כאן בנוגע לפסח שחל בשבת?

ואין לומר דכאן באמת הכוונה לכל קידוש, ולצדדין קתני (ד"מתחילין יום השישי" מיירי בשבת וההמשך מדבר בכל זמן שמקדש), דזה דוחק גדול בהל', וכן ממה שההמשך "אין להתחיל מתחילת המקרא וירא אלקים כו' משום דדרז"ל טוב מאד זה המות (שו"ת חת"ס חאו"ח ס"י)" מדובר רק בשבת א"כ לא משמע כלל שענין זה שבאמצע הוא יוצא מן הכלל, ובפרט שבמנהגי בית הרב בקידוש לעיל כ' להדיא "וכ"ז הוא גם בשאר ימות השנה" וכאן לא כ' כן.

ואבקש מהקוראים להעיר ולהאיר בזה.