הודו לד' וגו' - 751

הכוונות במזמור "הודו" ("הלל הגדול")

יהושע מונדשיין

ירושלים עיה"ק

כתב רבינו זי"ע בהגש"פ, שמכך שרבינו הזקן הכניס בסידורו את האותיות יו"ד ה"א כו' מול הפסוקים ד"הודו" (אף שבכלל לא כתב כוונות בסידורו, כיון שהוא שווה לכל נפש), נראה שכוונה זו שייכת לרבים.

ובס' אוצר מנהגי חב"ד לפסח (עמ' קצט) מובא, שי"א כי בא' משיחותיו אמר רבינו זי"ע שזה לאו דוקא, כי אפשר שרבינו הזקן רשם את הגהותיו לנוסח התפילה על סידור שבדפוס שבו היו הכוונות הללו, ולא מחקן, ואין הכרח שהיה בדעתו לרושמם לכתחילה באופן השוה לכל נפש.

והרה"ח ר' יעקב שוויקא שי' הסב את תשומת לבי לאג"ק רבינו (ח"ב עמ' קכד), ושם נאמר בזה"ל: אחרי שנדפסה [ההגש"פ הנ"ל] נולד לי ספק במה שכתבתי שם ע"ד כוונת אותיות השם באמירת הלל הגדול, שהוא שייך לרבים . . שהרי בוודאי לא העתיק אדה"ז בכת"י הסידור את הקאפיטל, אלא הורה שכאן בתפלת שבת צריך להדפיסו, וא"כ הרי אפשר (אף שדחוק קצת) שאותיות השם העמיד המדפיס מדעת עצמו (בהעתיקו הקאפיטל עם האותיות מסידור האריז"ל)? וע"ד מה ששמעתי מספרים כגון דא בנוגע לניקוד השמות בשמו"ע. עכ"ל.

והדרך האמורה בשם השיחה הנ"ל (שזכורני ששמעתי' בעצמי לפני כעשרים שנה ויותר) לכאורה היא מרווחת יותר, מפני שאין צריכים לדחוק שהמדפיס עשה זאת מדעת עצמו. ואם ידועה שיחה זו למעיינים, אנא יודיעוה לרבים.

ומ"ש באג"ק שם "מה ששמעתי מספרים כגון דא בנוגע לניקוד השמות בשמו"ע", ראה בשער-הכולל (ו, ט): זה מקרוב הדפיסו סדורים בנוסח אדמו"ר, והעמידו שם באשרי ובכל התפלות את האזכרות בנקודות שונות עפ"י הסוד. ושמעתי שאדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש בעל צ"צ ז"ל התרעם ע"ז ששינו מאשר יסד אדמו"ר הזקן באופן שהסדור יוכשר גם למי שאין לו יד בחכמת הקבלה וגם לנערים, לכן השמטתי אותם מן הסדורים הללו. עכ"ל.