ורחץ - 750

טיבול הכרפס

הרב אפרים הלל הלוי העלער

חבר הכולל שע"י מזכירות כ"ק אדמו"ר

כתב אדה"ז בהגדה "כרפס, נוטל פחות מכזית כרפס ויטבול במי מלח או חומץ ויברך".

ובהא שכתב ויטבול במי מלח או בחומץ, לכאורה אינו כמש"כ בשו"ע סי' תעג סי"ד וז"ל: צריך כל אחד ואחד לאכול מעט ירקות בטיבול דהיינו שיטבלנו בחומץ או במי מלח או בשאר מיני טיבולים ואם אין לו יטבלנו בחרוסת1, ולמה תיקנו חכמים דבר זה כדי להתמיה את התינוקות שיראו שינוי שאוכלין ירקות בטיבול. עכ"ל.

הרי דאפשר לטבל "בשאר מיני טיבולים", ולא בעי חומץ או מי מלח דוקא.

והנה בטעמא שצריך ליטול ידיו קודם הטיבול, כתב אדה"ז שם סי"ט דהוא "כמו שנתבאר בסי' קנח שכל דבר שטיבולו במשקה צריך נטילה בלא ברכה", הרי דנטילה זו אינו שייך למצות הלילה דוקא, אלא דדינא משום דבר המטובל בז' משקין דבעי נט"י כמבואר בסי' קנח עיי"ש, ורק הטיבול הוא כדי שיתמה התינוק וישאל, אך לא הנטילה אשר לפנ"ז.

ולפי זה באמת אין הנטילה מעכבת כלל, ויכול שפיר להטביל הכרפס בשאר מיני טיבולים שאינם מז' משקין, וכגון במי פירות2 דלא בעי נט"י (או לאכלו ע"י כלי), שהרי אין הנטילה להתמיה התינוקות, אלא עיקר ההיכר שעושים הוא השינוי שאוכלים ירקות בטיבול כל' אדה"ז בסי"ד הנ"ל3, וכפשטות הלשון במה נשתנה, "שבכל הלילות אין אנו מטבילין" וכו'.

אמנם בהגדת רבינו בפיסקא "ורחץ" הביא הטעם הנ"ל דדבר שטיבולו במשקה בעי נט"י תחילה, אך הוסיף שם מש"כ הח"י "דאף מי שאינו נזהר בזה כל השנה – נט"י והוא כאחד משאר שינויים שעושין בליל זה כדי שישאלו", עיי"ש.

והנה לפי הטעם השני הנ"ל, הרי דאין רק אכילת ירק בטיבול משום היכרא, אלא גם עיקר הנטילה היא כדי להתמיה התינוקות, וא"כ שפיר צריך להטביל הירק בכה"ג שיצטרך לנט"י, וכגון מי מלח או חומץ, אך לא בשאר מיני טיבולים.

ואולי י"ל דלמד כן כ"ק אדמו"ר בדברי אדה"ז בהגדה, דבהך נטילה תרתי איתנהו בה, וגם משום היכרא לתינוקות הוא דנוטל את ידיו. ולכן כתב אדה"ז להטבילו במי מלח או חומץ, ולא הביא כאן דיכול לטבל בשאר מיני טיבולים דאינם צריכים נט"י כנ"ל, דהרי צריך להשתדל להטבילו בכה"ג דבעי נט"י תחילה, כדי שישאלו.

ועי' לעיל בסימן סדר של פסח פיסקא "ורחץ", שכ' כ"ק אדמו"ר דלכן תיבה זו בתוספות וא"ו שצ"ל קדש ואח"כ ורחץ, אף למי שאינו נוהג כן בשאר ימות השנה, והיינו כדי להתמיה התינוקות, והוא מדברי הח"י הנ"ל. ועצ"ע.