ומגבי' הקערה - 750

עקירת השולחן כדי שישאלו התינוקות

הרב בן ציון חיים אסטער

ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד, ל.א. קא.

בהגש"פ בפסקא ומגבי' הקערה מציין כ"ק אדמו"ר "(רא"ש סוף פסחים, טושו"ע. אבל מש"כ בפסחים קטו, ב – קאי בסילוק הקערה שאנו עושין אחר אמירת הא לחמא, ודלא כמ"ש בשעה"כ).".

והנה במש"כ דמקור הגבהת הקערה לפני הא לחמא עניא דהוא מהרא"ש וכו', מובן, דהרי אנו עושין ב' הדברים, א) הגבהת הקערה לפני הא לחמא, ב) סילוק הקערה אחרי הא לחמא ולפני מה נשתנה, ועל כרחך סילוק הקערה הוא כדי שישאלו התינוקות כמפורש בטושו"ע, והגבהת הקערה הוא רק ע"ד מה שמגביהין המצה כשאומרים מצה זו. וכן מוכח מהרא"ש וטושו"ע, דכתבו שיעשה הן ההגבהה והן הסילוק, וע"כ הם פירשו בגמ' קטו, ב הנ"ל דעוקרין השולחן הכוונה לסילוק הקערה.

אמנם מש"כ דהגמ' קאי בסילוק הקערה "ודלא כמ"ש בשעה"כ", צ"ע, דהרי השעה"כ רק מציין לגמ' ובתוס' שם, והרי תוס' שם אכן מביא עוד פי' בהגמ' מהר"י טוב עלם, וכן פירש"י שם דקאי על הגבהת הקערה לפני הא לחמא [ברש"י אינו מפורש שהוא לפני הא לחמא, ורק לפני ההגדה. אמנם בתוס' כן מפורש, והמעיין בפיוט אלקי הרוחות יראה, שאף שמפרט כל הסדר בפרטיות אינו מזכיר סילוק הקערה אלא הגבהת הקערה], ועל כרחך דהם פירשו בגמ' דעוקרין השולחן היינו הגבהת הקערה לפני הא לחמא. ועייג"כ בדף קט, א חוטפין המצות בפרשב"ם ובמרדכי ועוד, דפירשו הגבהת הקערה כדי שישאלו התינוקות. [ועיין נמי בב"י בסי' תעג מה שמביא מהסמ"ק ד"מגביהין הקערה ומסלקין אותו"]. וא"כ למה הוה "דלא כהשעה"כ". ואולי רק מפני שאנו עושים בפועל ב' הדברים – הן הגבהה והן סילוק. א"כ הא דמגביהין הקערה לפני הא לחמא אינו שייך לגמרי לסילוק הקערה, א"כ בכלל אין לציין להשיטות אחרות. ועצ"ע, דמ"מ י"ל דאף שאנו עושין שניהן, י"ל שהגבהה הוא חלק [התחלת?] הסילוק וא' השינויים שלא ישנו וישאלו התינוקות, וכהסמ"ק הנ"ל.