הערות להגדה של פסח - כללי - 749

הרב ברוך אבערלאנדער

שליח כ"ק אדמו"ר זי"ע, בודאפשט הונגריה

1) סימן סדר של פסח קדש ורחץ כו' – כ"ק אדמו"ר זי"ע ב"הגדה עם ליקוטי טעמים ומנהגים" מביא דעת י"א כי אחד מבעלי התוספות ר' שמואל מפלייזא חברו, אמנם מציין שכבר הובא במחזור ויטרי ב"סדר ערוך שסידר ר' שלמה בר' יצחק זצ"ל".

אמנם יש להעיר שהרי במחזור ויטרי חסר סימן "יחץ", והעיר על כך ב'ויגד משה' סי' יד ס"א וכותב "ונראה דנחסר בטעות". אמנם ברמב"ם ה' חמץ ומצה (פ"ח ה"ו) רואים ברור שיטתו דאין שוברים המצה לפני אמירת ההגדה, רק קודם ברכת המוציא "לוקח שני רקיקין חולק אחד מהם . . ומברך", ולפי שיטה זו מובן הגירסא במחזור ויטרי, שהרי א"א להכניס "יחץ" בסימני ליל פסח כי אין זה רק פרט קטן בברכת המוציא. ומזה רואים גודל הדיוק בדברי רבותינו הראשונים ושאין לתלות דברים בטעותי הדפוס.

ועפ"ז אולי אפשר לייחס את הסימנים גם למחזור ויטרי (שסובר כשיטת הרמב"ם) וגם לרבי שמואל מפלייזא שתיקן ועדכן את הסימנים לפי המנהג שלנו [ראה גם פירושו לפיוט "אלקי הרוחות" שצוין ע"י הרבי שם, ונדפס גם ב'אוצר פסקי הראשונים על הלכות פסח' עם פירושו של הרה"ג גבריאל ציננער ע' קכג]. ודוחק.

בספר המפתח ברמב"ם פרנקל שם פ"ח ה"ב ישנו ניסוח מוטעה, הם כותבים "בהשמטת יחץ – פמ"ג סי' תעה במ"ז סק"ה", אבל גם הפמ"ג הרגיש שהרמב"ם לא השמיטו אלא שכתבה בהלכה ו וכנ"ל. בנוגע לשיטת הרמב"ם ראה גם 'ויגד משה' שם סי' ב ס"ב.

2) בקטע המתחיל "ברוך המקום" נאמר: " . . ברוך שנתן תורה לעמו ישראל, ברוך הוא כנגד ארבעה בנים דברה תורה . . ", לכאורה לפי הפסיקים שמופיע כאן הרי "ברוך הוא" נמשך אלאחריו, ש[הקדוש] ברוך הוא מדבר בתורה כנגד ארבעה בנים. אמנם בתרגומו של הרי"ע שוחאט להגדה של הרבי ובעוד תרגומים זה תורגם כאילו זה נמשך אלפניו שברוך זה שתנן תורה לעמו ישראל. ויל"ע בזה עוד.

3) בקטע המסתיים ב"דם ואש ותמרות אשן" הועתק הפסוק "או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" (ואתחנן ד, לד), ובתרגומו של הרי"ע שוחאט להגדה זה מופיע ע"פ
 פרש"י לפסוק ("הכי עשה נסים שום אלוה"):  . . Has any G-d ever tried. ואני מתפלא על הרב אליהו תאגר שבהגדה At Our Rebbe’s Seder Table (הוצאת ועד שיחות באנגלית) שלמרות שברוב המקומות נדמה לי השתמש בתרגומו של שוחאט, אבל כאן הוא שינה ע"פ האבן עזרא ("י"א שהוא לשון חול וחלילה חלילה, רק לשון קדושה") ותרגם: . . Has Hashem ever performed miracles.

נראה שפירושו זה של רש"י הנו חידוש והוא יחידאי כאן לעומת שאר המפרשים, אבל נדמה לי לאור החביבות של הרבי לפירושי רש"י שעדיף לתרגם את ההגדה עם פירושי הרבי דוקא ע"פ פירש"י.

4) בברכת המזון אומרים "ממרום ילמדו עליו ועלינו", ויל"ע למי הכוונה כשאומרים "עליו" בלשון יחיד? והרי נזכרו לפני זה הרבה אנשים. לאחרונה הועתק בעיתון 'כפר חב"ד' (גליון 793 ע' 17 בפתגמים קצרים מדא"ח) מאג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"א ע' רד שמפרש: ממרום ילמדו עליו – על המזון המתברר. ועלינו – שאכלנו אותו כדי לעבוד את ה'. ויל"ע האם זהו פשוטו של מקרא.

5) רמב"ם הל' חמץ ומצה – לכאורה צ"ע למה נקראים הלכות אלו בשם זה הרי המצוה השמינית שבהלכות אלו הוא "לספר ביציאת מצרים באותו הלילה" מפרק ז ואילך, והרי זה לא נכלל בכותרת "חמץ ומצה". ואולי י"ל שהרי חלק מהמצה הוא "שעונין עליו דברים הרבה", ואין המצוה "אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", הרי סיפור יצי"מ הוא חלק מהמצה. ויל"ע בזה עוד.

6) שם פ"ז ה"ז "לפיכך כשסועד אדם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא מיסב דרך חירות", ובס' חקרי זמנים לר"א הילביץ ח"ב (ע' פב אות ה) נתקשה בזה: וכי מה הלשון "לפיכך" אומרת, לאחרי שלפנ"ז הוא מדבר בענין המצוה של סיפור יצי"מ וכו'. ובכל אופן בדוחק רב יש לקשר את הענינים בקשר של "לפיכך". ואולי יש לשער שמלה זו "לפיכך" אינה מדברי הרמב"ם, אלא תוספת גליון של מישהו שציין הערה. ראה שם דבריו. ובאמת כוונת הרמב"ם מובנת בפשטות בהמשך למש"כ בהלכה ו שחייב אדם להראות א"ע כאילו הוא בעצמו יצא עתה וכו'. וממשיך הרמב"ם "לפיכך" חייב לאכול ולשתות ומיסב דרך חירות. כי עי"ז הוא מראה שהוא בעצמו יצא וכו'. ופשוט. ועפ"ז אין כל פלא שברמב"ם פרנקל לא צוין לאף כת"י שבו חסר המלה לפיכך . . !