סעיף ד - 723 [גליון]

ברכת המוציא [גליון]

הרב מאיר צירקינד

תושב השכונה

בגליון העבר הקשה הת' א.ה.ר שיחי' על מה שכתב כ"ק אדה"ז בסי' רמ"ט סי"א ממה שכתב בסי' רט"ו ס"ד דבסי' רמט כתב וז"ל: בד"א (שיכול לאכול דבר קודם "המוציא" בשבת) כשאוכל אותו מאכל קודם הסעודה מחמת שחפץ ומתאוה לאכלו קודם הסעודה ולא בתוך הסעודה אבל אם מה שאוכלו קודם הסעודה הוא מחמת שרוצה להשלים ק' ברכות ע"י שמברך עליו גם ברכה אחרונה כשאוכלו קודם הסעודה שאינו נפטר בבהמ"ז שלאחר הסעודה יש בזה (איסור גמור מן הדין שאסור לגרום ברכה כשאפשר לפוטרה בברכה אחרת כמ"ש בסי' רט"ו וכו') עכ"ל.

ובסי' רט"ו כתב וז"ל: ואפי' בשבת שחסרו כו' מנין ק' ברכות כו' אסור לגרום ברכה שאינה צריכה כדי להשלים לק' בד"א כשיכול לפטור ב' דברים בברכה שהיא מיוחדת לשניהם, אבל אם מיוחדת לדבר אחר אלא שיכול לפטור בה גם השני בתורת טפלה טוב יותר להרבות בברכות כו' עכ"ל.

והקשה דלכאורה יש סתירה בדברי כ"ק אדה"ז דהא בסי' רמ"ט מדברים במאכל שאינו "המוציא" וכתב דאיסור יש בדבר, ובסי' רט"ו כתב דאם הברכה אינה מיוחדת לשניהם טוב יותר להרבות בברכות.

ונראה לתרץ (בד"א) דיש לחלק ביניהם דבסי' רט"ו מדובר שהוא רוצה לאכול את המאכל ההוא (בשביל שמתאוה להמאכל) אז אומרים לו כיון דברכה של אותו המאכל אינה כמו ברכה שהיא נטפלת אליו יותר טוב להרבות בברכות (בתנאים שכתוב בסי' רטו) אבל בסי' רמ"ט מדובר, שהוא רוצה לאכול המאכל רק בשביל השלמת ק' ברכות (ואינו מתאוה להמאכל) אז יש איסור בדבר.

ומה שכתב הנ"ל דהסתפק כ"ק אדה"ז דשמא ברכת המוציא נחשבת לברכה המיוחדת לכל זה ודאי אינו, דהא יש דברים דמברכים עליהם (ברכה ראשונה) בתוך הסעודה כגון יין ופירות (וגם טעה בדברי עצמו דכתב "דנסתפק אדה"ז בנוגע לברכת המוציא האם היא נחשבת לברכה המיוחדת לה והכל כטפל אליה" ותגע בעצמך אם היא מיוחדת לה היאך היא טפילה אליה?)