האם אדה"ז בעצמו ניקד את כל הסידור? - 790 [גליון]

הרב אהרן חיטריק

תושב השכונה

בגליון תשפט (יו"ד שבט) כתב הרה"ח ברוך אבערלאנדער שי' באריכות אודות נוסח הסידור מכ"ק אדמוה"ז.

(אך לדאבונינו עדיין לא ראינו מאמר מקיף על נוסח רבינו מה קירב ומה הרחיק,

וקושיותיו של הרב הנ"ל הם לכאו' מצד שעדיין לא חקרו או כתבו "אזניים" לכל נוסח התפילה בכלל [רק לתפילות אחדות], ולנוסח רבינו הזקן בפרט [שאפילו לתפילה אחת לא ראיתי]).

ראשית כל יש להעיר דמה שרצה להשוות לסידור "תהלת ה'", בטעות יסודה,

ומתחילה יש להבהיר סדר השתלשלות של סידור זה, והוא:

בהתפתחויות הדפוס עם "מטריצין", התחילו בדפוס "ראם" לסדר סידורי אשכנז ונוסח רבינו, והיו רוב הלקוחים מהספרים שלה [ואולי גם נוסח ספרד [אריז"ל], ולא ראיתי]. ראשית כל סידרו התפילות שנמצאים בכל הנוסחאות, כמו מזמורי תהלים ועוד כדומה, עד כמה שאפשר שיהיה כל תפילה או מזמור בעמוד או ב' עמודים, כדי שיהיה בקל אח"כ לסדרם לפי הסדר שבכל נוסח ונוסח, ולכן כל מזמור בהתפלה היא באותיות אחרות גדולות או קטנות, כדי להשלים כדי גודל העמוד. וכשהתחילו לסדר נוסח אשכנז, העמידו העמודים לפי הנוסח ההוא ברוך שאמר קודם הודו וכו' והוסיפו דינים ומנהגים לפי הנוסח.

וכן גם כשבאו לסדר נוסח אדה"ז העמידו ה"מטריצין" של הודו קודם ברוך שאמר, והוסיפו מנהגים ודינים מסידור ומשו"ע רבינו.

ולכן רואים בסידורים מנוסחאות שונות שנדפסו בהוצאת "ראם" דפים משותפים, שהם אותו האותיות והעימוד כמו בסידור אחר.

והנה הסידור שראיתי הוא "סדר העבודה" תפילות ישראל לכל השנה נוסח האר"י (שממנה עשו הסידור "תהלת ה'") ווילנא תרע"א, בודאי שזה לא הראשון ויש עוד קודם לזה. בתחלתו הדפיסו "חנוך הדת והלשון" שנדפס בהרבה סידורים מהוצאת "ראם". [ראיתי זה גם בסידור "אוצר התפילות" משנת תרמ"ד?].

המפקח על זה היה "משכיל" ידוע מווילנא בשם שמואל שרגא פייגנזון שהיה עורך ומגיה בדפוס "ראם" שחתם "שפ"ן הסופר". וכנראה שלא ידע או לא רצה לידע מאיזה שינויים שיש לרבינו הזקן. לדוגמא:

במזמור השמים מספרים הדפיס "ומפז רב" קמץ תחת הפ"א, אבל בסידור רבינו הזקן עם דא"ח [וכן אח"כ התקינו זה ע"פ כ"ק רבינו בסידור הנ"ל] "ומפז" עם פתח, וכן יש עוד כמה שינויים.

כשבא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לארה"ב ולא היו סידורים, הדפיס מיד הסידור "ראסטאוו"; וכשהצריכו סידורים להחדר ולבית רבקה, הדפיס ה"מרכז" סידור זה בשם "תהלת ה'", בלי הרבה שינוים, רק הוציאו כמה הלכות שאינם מסידור רבינו, ועוד כמה תיקונים. [ובעל עין חדה יכול להבחין במכתבים באג"ק מהשנים ההם המצב הכספי הנורא שהיה אז - שלא היה אף פרוטה שחוקה, כידוע ליודעים, וד"ל]. וכל פעם כשהדפיסו שוב תיקנו או הוסיפו כמה ענינים.

המורם מכל זה שאי אפשר לסמוך על סידור זה, ולהשוות אליו בכלל, ובפרט אלו החדשים שמקרוב באו.

[גם שמעתי מהרה"ח המדפיס מרדכי שוסטערמאן ז"ל, שכ"ק אדמו"ר אמר לו שצריכים להגיה הסידור, הוא הראה לי שהתחיל לתקן כמה מזמורים בתהלים, וכנראה שלא גמר - איני זוכר עכשיו בדיוק מה אמר לו כ"ק אדמו"ר ומה ענה, וצריכים לברר אצל משפחתו],

ואף סידור "תו"א" טעון בדיקה שהרי אף בו יש "דפים משותפים" עם סידורים אחרים שיצאו ב"ראם", וכהדוגמא דלעיל "ומפז" שבהוצאות הראשונות נכתב בקמץ ובההוצאות אחרונות בפתח.

ב] במה שכתב בענין הניקוד צריך בירור, דלכאורה רבינו נקד או ציוה לנקד, דכן משמע ממכתב מהרי"ל אחי אדה"ז שנדפס בסידור מאה שערים.

ויש להוסיף: דכידוע, כשני דורות לפני אדה"ז הדפיס המדקדק הידוע ר' זלמן הענא את הסידור "שערי תפלה" בשנת תפ"ה, ושם בירר ותיקן התיבות והנקודות בתפלה לפי כללי הדקדוק שלו, והיו שעירערו עליו והדפיסו סידור משלהם, (בשעתו רעש עולם התורה בכללי הדקדוק),

[מעניין יהיה לבדוק אם רבינו קיבל הכללים שלו, דממכתב מהרי"ל משמע שאדה"ז חלק על המדקדקים שבדורו].

עוד יש להעיר: "פרקי אבות" שנדפס בסידור עם דא"ח דפוס ראשון ע"י כ"ק אדה"א הוא בלא נקודות, (גם לציין שיש שינויי גרסאות בפרקי אבות בין דפוס ראשון לדפוס שלפנינו, וכן יש גירסאות שונות בנוסח הסידור מגירסאות דפוסי המשניות).

ג] הרב ב.א. כתב שאינו ידוע לו שישים נוסחאות מהסידור, וכתב "וכנראה הכוונה להרבה סידורים כתב-יד", וכבודו במקומו, אבל אכן ראיתי רשימה מיותר מל"ג סידורים מנוסח אשכנז בלבד שנדפסו משנת שי"ד עד שנת ת"ח, ובכל אחד יש שינויים.

וכן לפני כמה שנים [כשחפשתי סידור אדה"ז מתקס"ג] ראיתי בספרי' אחת - כמה מאות סידורים שונים שנדפסו עד שנת ת"ק!

[גם צריך בירור אם רבינו הזקן השתמש עם כתבי יד, ידוע רק ממה שהוא מזכיר בקונטרס אחרון להל' שבת כת"י "ספר התרומה". ובאמת כ"ק רבינו מציין כמה פעמים לגירסאות מרבינו הזקן לבדוק לכת"י],

ומלבד זה הרי יש נוסח ספרד ועוד נוסחאות שנדפסו ג"כ עשיריות פעמים.

[ובכלל ידוע שהבחור הזעצער בירר לעצמו מה לקרב או לרחק, ובפרט בזמן ההוא בריחוק מקום הדפוס מהמחבר הספר. וידוע זה לי ממעשה בפועל - כל דבר שהיה אצלי ספק שאלתי לכ"ק, וכשהיה ברור לי - לא שאלתי, ולאחר זמן נתברר שטעיתי, וד"ל].

- יש עוד כמה ענינים בנוסח אדה"ז שצריכים לברר בעיון המתאים. ות"ח להרב הנ"ל שהתחיל להעיר בזה.