סעיף ה - 790 [גליון]

בענין הדלקת נרות שבת מפלג המנחה [גליון]

הת' אשר צבי לאווענשטיין

תלמיד בישיבה

בגל' תשפט הביא הר"א מרמרשטיין שליט"א מ"ש אדה"ז בסי' רסא ס"ה שפלג המנחה הוא שעה ורביעית קודם צאה"כ, ומביא שכתב ע"ז הרא"ח נאה בפסקי הסידור (וכ"כ בספרו קצוה"ש ח"ג סי' עד סי"א ובבדה"ש) שזהו לפי פסק אדה"ז בשו"ע סי' נח דחשבינן היום מעלות השחר עד צאה"כ, אבל לפי מ"ש בסידור דחשבינן היום מנץ החמה עד השקיעה ממילא הוי פלג המנחה שעה ורביע זמניות קודם השקיעה.

ורצה הנ"ל לומר דאפילו אם חשבינן היום מנץ החמה עד השקיעה, עכ"ז בנוגע לפלג המנחה אנו מחשבים עדיין שעה ורביעית לפני צאה"כ, ולא שעה ורביעית לפני השקיעה. עכת"ד.

אמנם תמוה מאד לפרש כן בדעת רבינו הזקן דכותב כמעט מפורש להיפך (בסי' רסא שם), וז"ל: ואם רוצה להקדים ולקבל עליו תוספת שבת מפלג המנחה ולמעלה דהיינו שעה ורביעה זמניות קודם הלילה הרשות בידו ונאסר בעשיית מלאכה אבל אם קיבל קודם פלג המנחה אין קבלתו כלום ומותר בעשיית מלאכה ומ"מ לכתחילה יש להחמיר שלא לעשות מלאכה אם קיבל שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה לפי שי"א שמתחלת השקיעה ואילך הוא לילה גמור מן התורה .. ופלג המנחה הוא שעה ורביע זמניות קודם תחילת השקיעה ויש אנשי מעשה שעושין לכתחילה כסברא זו שפורשים ממלאכה שעה ורביע זמניות קודם תחלת השקיעה אבל אין למהר להדליק הנר ולהתפלל ערבית של שבת עד שעה ורביע זמניות שקודם צאת הכוכבים .. לפי שהעיקר כסברא הראשונה, עכ"ל.

והיינו שפלג המנחה (לאלו שסוברים דחשבינן מנץ החמה עד השקיעה) הוא שעה ורביע זמניות קודם השקיעה, ומ"ש "אין למהר להדליק הנר ולהתפלל ערבית של שבת" היינו רק לפי מה שכתב כאן דהעיקר כסברא הראשונה, אבל לפי מה שפסק בהסידור דהעיקר כסברא האחרונה מותר לעשות דברים אלו לכתחילה.

וכ"כ בהדיא בשו"ת דברי נחמי' סט"ו (הועתק גם בהוספות לשו"ע) וז"ל: והנה אחר הדברים הנ"ל שעפ"י גמרא ופוסקים יש מקום לפלג המנחה לענין תוס' שבת .. ג"כ ודאי לדעת הרא"ם וסייעתו נאמר זה על שעה ורביע קודם השקיעה בין לענין בדיעבד דמהני קבלתו ובין לענין לכתחילה למדקדקין, ע"ש בארוכה.

ועצ"ע בשיטת אדה"ז.