סעיף ח - 790 [כליון]

ברכה על ט"ק כשלובשים גם ט"ג [גליון]

הרב מנחם מענדל פעלער

שליח כ"ק אדמו"ר, טווין סיטיז, מיניסאטא

בגליון תשפח (ש"פ שמות - כ"ד טבת) כתב הרה"ג רשדב"ל שי' בענין ברכה על טלית קטן כשלובשים גם טלית גדול, והעתיק משו"ע רבינו סי' ח סעי' כ: אם רוצה ללבוש הט"ק מיד בקומו .. ולא יכול לברך יכול ללובשו בלא ברכה ולכשינקה ידיו ימשמש בציציותיו ויברך .. ואם בדעתו להתעטף בטלית אחרת מיד כשינקה ידיו, אין צריך למשמש בזו ולברך עליה רק יברך על הטלית שלובש אח"כ ויכוין במחשבתו לפטור גם את זאת שלבש כבר. עכלה"ק.

וביאר הרב הנ"ל החילוק בין אם בדעתו להתעטף בטלית אחרת מיד כשינקה ידיו שאז יברך ברכה אחרת על הטלית גדול ויכון לשניהם, או אם אינו מתעטף מיד שינקה ידיו ואז ממשמש בט"ק ומברך עליו ולאחר זמן יברך בט"ג - שאם לובש הט"ג מיד (שמתפלל מיד בקומו) אזי אין טעם לברך שתי ברכות נפרדות, ומביא הדין שאסור לגרום ברכה שאינה צריכה. משא"כ אם מפסיק בינתיים בלימוד וכיו"ב אזי חייב לברך מיד על הט"ק ולא ילך שעה ארוכה בלי ברכה. ומביא שבסידור לא כתב רבינו חילוק זה, ורוצה לפרש זה בשני אופנים: א) שהוא ע"ד הרגיל, שבד"כ אין הפסק כל כך בין קימה ללבישת הט"ג ולכן מברך רק ברכה אחת. ב) שבסידור חזר רבינו ופוסק שבכל אופן לא יברך על ט"ק כיון שאח"כ יברך בעת התפילה.

ומביא מספר המנהגים (ע' 3) שגם שם אינו מחלק רק סותם: "אם אסור לברך, אזי קודם התפילה אם אינו לובש ט"ג - ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז", דגם כאן יש לפרש בשני אופנים הנ"ל, ומעדיף יותר אופן א' הנ"ל שמפורש שאם אינו לובש ט"ג מברך על הט"ק קודם התפילה, והיינו כיון שמתפלל מיד כשקם. ועיי"ש שמשאיר הענין בספק.

והנה מקור הדברים שהביא מספר המנהגים הם מ'היום יום' יד סיון (ע' סב), ושם מובא פרט אחר בדיני ציצית, וזלה"ק: "בלבישת טלית קטן בבוקר בידים נקיות ובמקום שמותר לברך, מברכים "על מצות ציצית" - כיון שאין בט"ק שלנו שיעור עיטוף. אם אסור לברך, אזי קודם התפלה - אם אינו לובש ט"ג - ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז". עכלה"ק.

ובפשטות הרי כאן בהדיא שמברכים "על מצות ציצית" ומבאר גם הטעם בכלל לברכה זו - "כיון שאין בט"ק שלנו שיעור עיטוף". ואח"כ מוסיף ש"אם אסור לברך, אזי קודם התפלה [ומוסיף תנאי] - אם אינו לובש ט"ג - ימשמש בד' ציציותיו ויברך אז".

ויש לדייק בחילוק הלשון בין היום יום לשוע"ר: שבשוע"ר כתוב שאם רוצה ללבוש הט"ק מיד בקומו .. ולא יכול לברך, יכול ללבשו בלא ברכה. ובהיום יום מפורש: "בלבישת ט"ק בבוקר בידים נקיות ובמקום שמותר לברך מברכים", היינו שפשוט שיש ללבוש ט"ק, אלא שמברכים רק כשמותר (מצד מקום, וידים). ובאם לאו ואינו לובש ט"ג אז מברך אח"כ. ונמצא שאם לובש ט"ג אינו מברך, ובפשטות מפני החילוק שמביא (איסור לגרום ברכה שאינה צריכה). ולכאו' ה"ז הוראה ברורה שלא לברך על מצות ציצית באם לובש ט"ג, אלא אם כן היתה ידיו נקיות ובמקום נקי בשעת לבישת הט"ק ומפסיק בינתיים שאז יכולים לברך שניהם. ובאתי רק להעיר.