סעיף ט - 737

כי אצטריך ליה לשמואל פטורי דקא עביד מעשה וצידת צבי

הרב שמואל זייאנץ

ר''מ בישיבת תות''ל-חובבי תורה

שבת ג, א: כי אצטריך ליה לשמואל פטורי דקא עביד מעשה: הנה יש לעיין קצת, דבצד צבי לכאורה השני אינו עושה מעשה (אלא שעומד במקום שהיה כבר, לאחרי שהצבי נצוד ע"י הראשון שעמד בפתח). ובברכת שמעון העיר מזה וציין לאב"נ קצ"ג דדן בטעם ההיתר בדין זה: האם הוא משום שאינו עושה שום מעשה, או משום דלא הוי צידה שכבר נצוד ופועל בישיבתו שלא יצא מצדתו. ועיין דדן מגמ' ע"ז האם יושב ומשמר כעושה מעשה דמי. אבל יש לעיין שם (דהגם דמוכיח דלשמואל ישנו גם הטעם דאינו נחשב לצידה, אבל הרי) שמואל עצמו סובר דיושב ומשמר אינו כעושה מעשה.

והנה לשון אדמה"ז סי' שט"ז ס"ט: ". . שהרי הצבי היה ניצוד ועומד כבר ע"י ישיבת הראשון, אין מחייבין אותו להסתלק לאחר שעמד הראשון, מפני שאינו עושה כלום עכשיו בישיבה זו, שאינו אלא שומר לצבי הנצוד כבר ע"י הראשון". ומשמע יותר דעיקר הענין הוא "דכבר הצבי ניצוד ועומד", והא דאומר "שאינו עושה כלום עכשיו כו'" הוא בעיקר (לא על עשיית הגברא, אלא) דאין כאן צידה דצבי, כיון דכבר ניצוד והוא רק "שומר" מה ש"נצוד כבר". (ואולי יש לפרש כוונתו דאין עשייה של צידה אצל הגברא בשעה שכבר הלך הראשון והוא רק עושה מעשה שמירה, אבל משתמע יותר כמבואר לעיל).

וא"כ נראה שיטתו דיש כאן ענין של עשייה, אלא דפטור ומותר כיון דאין עשייתו עשיית צידה (דכבר ניצוד ועומד).

ועוד י"ל: דהרי התוס' והר"ן פי' דהו"א דיאסר מצד דנחשב שמוסיף על שמירתו, קמ"ל דמותר. ואפ"ל דזהו כוונתו, דמותר לישב לצידו אע"פ שהו"א שייחשב שהוסיף שמירה וצידה לצבי. (וכן הוא באדה"ז בתחלת הסעיף: "ומותר לאדם אחר לישב בצדו . . אע"פ שמוסיף שמירה על שמירתו של ראשון . . "). אבל עדיין אינו מבואר כל צרכו, דמשמע שהא ד"מותר" בא להשמיענו גם בהא דמותר לו להישאר כשהראשון עמד והלך.

והעיר א' התלמידים, הת' שלום שי' צירקינד, שבלשון המדוייק באדמוה"ז מובן ומתורץ עוד. דהוא מוסיף בסוף הסעיף: "ואפי' לכתחילה יכול לישב בצד הראשון על דעת שישאר יושב שם לאחר שיעמוד הראשון וילך לו". והיינו, ד"מותר" בא להשמיענו על מעשה הישיבה שלו בכוונה שישמור הצבי לאחרי שהראשון ילך לו.