התחלת חיבור שו"ע אדה"ז - 1071
הרב אברהם אלאשוילי
מעורכי המהדורה החדשה של שוע"ר
ידוע שאדה"ז התחיל לחבר את השו"ע שלו בהל' ציצית והל' פסח, כמובא בהקדמת הרבנים בני הגאון המחבר לשוע"ר. כלומר תחילה חיבר את הל' ציצית ורק אח"כ את הל' פסח. ואחרי ששני האחים הק' הרב שמעלקא והרב פנחס נ"ע באו אל המגיד ממעזריטש נ"ע, וראו את חיבורו של רבנו בשתי הלכות אלו, קלסוהו ושבחוהו ואמרו לו שעליו לסיים החיבור כולו, המשיך רבנו לאת חיבורו על שאר חלקי או"ח וסיים את החיבור כולו במשך שנתיים. כמובא כל זה בהקדמה הנ"ל.
כלומר, תחילה חיבר רבנו את הל' ציצית ורק אח"כ את הל' פסח, וכן מבואר בשיחת ש"פ במדבר תשמ"ה.
אך יש להבין: א) למה התחיל רבנו בהל' ציצית ולא התחיל מתחילת השו"ע? ב) למה בחר לחבר את הל' פסח אחרי הל' ציצית, ולא המשיך לחבר לפי סדר השו"ע, הל' תפילין, ברכות השחר ק"ש וכו'?
ואולי יש לומר בדרך אפשר ובהקדים, דהנה מה שמייחד את הל' ציצית משאר הלכות בשוע"ר בחלק או"ח, הוא, שבהל' ציצית ישנו שימוש גדול בלשון ארמי יותר משאר הלכות, למשל הביטוי "אדעתא דנפשיה קעביד", מופיע בפנים ההלכה רק בהל' ציצית (סי' יא ס"ד). ולא בשאר הלכות, שבהם מופיע במקום זה הביטוי בעברית "על דעת עצמו הוא עושה" (ראה סי' לב סי"ב. סי' רמג ס"ו. סי' רמד ס"י. ועוד הרבה). וכן הלשון "כיומא אריכתא דמיא", מופיע רק בהל' ציצית (סי' ח סכ"ז), ולא בשאר ההלכות, ששם מופיע בעברית "וכיום אחד ארוך" (ראה שוע"ר סי' שצג ס"א. סי' תר ס"ג. ועוד). וכן הביטוי "קרא יתירה" מופיע רק בהל' ציצית (סי' י סי"א). ועוד כיוצא בזה.
[אמנם גם בהל' פסח ישנו שימוש מסוים בלשון ארמי אך פחות בהרבה מהל' ציצית. והמיוחד בהל' פסח משאר ההלכות (כולל הל' ציצית) הוא, שבהן ישנה אריכות הביאור בטעמים, משא"כ בשאר ההלכות הוא בדרך קצרה יותר (אמנם גם בהל' ציצית ישנה קצת אריכות הביאור בטעמים, אך אינו בערך לביאורים שבהל' פסח כפי שנראה בבירור אפילו לולמד הפשוט. ומכאן גם הקושי להבין את הל' פסח בשוע"ר על בוריים, בגלל אריכות הביאור כולל שקלא וטריא, כמעט בכל הלכה והלכה. ואכ"מ].
והנה ישנו ביטוי בארמית שמופיע הרבה בהל' ציצית והוא הלשון "אפילו הכי". וראה זה פלא, ביטוי זה מופיע בפנים שוע"ר גם בהל' פסח (כמ"פ) וגם בסי' ג, ו, וז' (הל' השכמת הבקר ונטילת ידים), אך לא בשאר ההלכות בחלק או"ח, מה שמעלה את ההשערה שהלכות אלו נכתבו ביחד עם הל' ציצית והל' פסח.
ואם כנים הדברים, הייתי דוחק לומר שבעצם אדה"ז התחיל לחבר השו"ע שלו מתחילת חלק או"ח ועד סוף הל' ציצית, ואח"כ מסיבה לא ברורה החליט לעבור להל' פסח (אולי משום שהיה אז תקופת הפסח, שלשים יום לפני החג, ורצה לעסוק בהל' החג. אם כי זה דוחק, שהרי האחים הנ"ל באו לרב המגיד רק בתשרי תקל"ב [ראה בהקדמה הנ"ל הערה טז], ודוחק לומר שלקח לאדה"ז לחבר את הל' פסח יותר מחצי שנה).
ומה שבהקדמת השו"ע כתוב הל' ציצית (ולא שאר הסימנים), זהו משום שהל' ציצית הוא עיקר החיבור מתוך סי' אלו (סי' ח עד סי' כד, ולא נחית לפרט על ז' הסימנים הראשונים, שכל אחד עוסק בהלכה אחרת). ובפרט שקשרו את זה עם הל' פסח, העדיפו לנקוט שתי הלכות חשובות אלו, ולא שאר פרטי הסימנים הראשונים.