סוף זמן קריאת שמע - 1094 [גליון]

הרב יצחק ישראל דוב גרינוואלד

ברוקלין, נ.י.

בגליון אלף צ עמ' 180 העיר הת' שלום צירקינד שי', וז"ל: "ב'סדר הכנסת שבת' שי"ל לאחרונה במהדורא מחודשת, בע' קט כותב הרב פייגעלשטאק שי' אשר מכיון שלדעת אדה"ז בסדר הכנסת שבת, שקיעה האמיתית מתאחרת כ-4 דקות מהשקיעה הנראית, ועד"ז לכאו' מוקדם נץ החמה האמיתי בכ-4 דקות מהנץ החמה האמיתית (ראה שם ע' קב, ובמ"ש הרב שד"ב שי' לוין שם ע' סד, סוף הערה 113), א"כ יוצא שלפי שיטת אדה"ז, סוף זמן ק"ש יכול להיות מוקדם יותר בכ-2 דקות, מזמן הנדפס בלוחות כשיטת אדה"ז (והגר"א). עכת"ד."

ואחר שפלפל בזה קצת סיים: "ואבקש מהת"ח והרבנים היושבים על מדין וכו' להעיר ולברר וללבן בזה, ובפרט שזה נוגע לרבים ובכל יום ויום."

א"כ לכאורה היה עליי לקיים "ובמקום גדולים אל תעמוד" (משלי כה, ו), ובפרט שלא אוכל להעיד על עצמי שעברתי כבר על כל מה שנכתב בנושא זמנים לפי אדה"ז. אך ראיתי שאף אחד לא השיב, אם כן על זה אמרו "ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש" (אבות ב, ה), ובפרט שהדבר נוגע למ"ע דאורייתא כתיקונו. ואבאר הדברים כפי השגתי תוך לקוט תמצית הדברים היוצאים מדברי קודמיי, ואח"כ אגיע לבירור המציאות בלוחות הנפוצים.

חידוש אדה"ז בשקיעה אמיתית

דבר זה כי השקיעה האמיתית היא כמו ד' דקות אחר השקיעה הנראית מפורש הוא ב'סדר הכנסת השבת': " . . אחר סילוק וביאת האור מראשי האילנות וגגים הגבוהים בכמו ד' חלקי ששיים משעה (שקורין מינוטין) אזי היא שקיעה האמיתית, שהוא סילוק וביאת האור מראשי ההרים הגבוהים שבא"י".

וממה שמכנה את השקיעה השניה בלשון "אמיתית", יש להסיק שלענין הלכה יש להתחשב בשקיעה זו לכל דבר, חוץ מן הדלקת נש"ק שמפורש שם ש"מאד מאד צריך ליזהר" להדליק לפני השקיעה הנראית.

קיומו של הנץ החמה אמיתי

אמנם לגבי קיומו של "נץ אמיתי" בניגוד ל"נץ הנראה" לא גילה לנו אדה"ז כלום בזה. בכל זאת, כל מי שיש לו מעט ידע בענינים אלו, מבין שזה תלוי בזה, ואם יש שקיעה אמיתית שהיא בעת סילוק זריחת השמש מראשי ההרים אז יש גם נץ אמיתי שהוא בעת תחילת זריחת קרני השמש בראשי ההרים. מלבד מן ההכרח שאם יחשוב נץ החמה מן הנראה ושקיעה"ח מן האמיתית לא יצא חצות היום בדיוק באמצע.

וכ"כ לדבר פשוט הרה"ג לוי יצחק ראסקין שי' בהערותיו ל'סידור רבינו הזקן' (עמ' רכג), ומביא ראיה לכך ממ"ש המהר"ל מפראג ב'גור אריה' (שבת לד, ב), עיי"ש.

וכ"כ הרה"ג שלום דובער לוין שי' ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאורו (עמודים יג, נא), והרה"ג יוסף יצחק פייגעלשטאק שי' (שם עמ' קב), והרה"ג יהורם אולמן שי' (שם עמ' ע).

שיעור המעלות של הנה"ח האמיתי ושקיעה"ח האמיתית כתבו הרבנים לוין פייגעלשטאק ואולמאן (סדר הכנסת שבת הנ"ל עמ' ח, פח וקז) שהוא ב-1.583 מעלות תחת האופק. אם כי לא הגיעו למספר זה באופן אחד, וראה על זה במכתב הרב לוין אליי, (נדפס בתחילת הלוח שערכתי לאופק ברוקלין לשנת ה'תשע"ו הבעל"ט).

התייחסות להנץ החמה אמיתי בנוגע לעלות השחר

ונשאלת השאלה האם לגבי חישוב עלות השחר שכפי היוצא מן הגמרא (פסחים צד, א) שיעורו הוא ד' (הוא ה') מיל לפני הנה"ח, ונאמר על אופק א"י ובניסן ותשרי, כמבואר ב'סדר הכנסת שבת', האם גם בזה מחשבים המילין מן הנץ האמיתי. לפענ"ד מסתבר מאד שמחשבין מן הנץ האמיתי המקביל לשקיעת החמה האמיתית, שלא לחנם נקראת ע"י רבינו הזקן "אמיתית". וכ"כ הרבנים לוין ('סדר הכנסת שבת' עם ביאורו עמ' נא) פייגעלשטאק (שם עמ' צח) ואולמאן (שם עמ' עה) ששיעורו 16.9 מעלות, שמיוסד ע"פ 72 דקות לפני נה"ח אמיתי באר"י.

אמת הדבר שהגה"ח ר' אברהם חיים נאה ז"ל בספרו 'שיעורי ציון' (אות לז) הסובר שעלות השחר הוא שעתיים לפני נה"ח וזאת בימים השוים ובארץ ישראל, והוא ע"פ ה' מילין של 24 דקות כל אחד, ויוצא החשבון כאשר השמש 26 מעלות, ולא כתב לשער מן נה"ח האמיתי, י"ל שלא נחית לזה. (ועיי"ש אות מ שכותב שהנשף בחורף קצר מבימים השווים, ונעלם ממנו שהמציאות אינו כן, ואכמ"ל).

ועוד, כי הזמנים לנה"ח ושקיעה"ח הנפוצים בירושלים עיה"ק ע"פ הגאון ר' יחיאל מיכל טוקאצינסקי נחשב בגובה של 800 מטר מעל גובה פני הים, שזה כמו 4 דקות קודם הנץ ואחר השקיעה שבגובה פני הים (שבו נחשבו בלוחות הנפוצים כיום בשאר ערי א"י ובחו"ל), ונמצא שממילא חישב הגרא"ח נאה עלוה"ש מן נה"ח האמיתי. ולהעיר גם ממ"ש ב'זמן צאה"כ באה"ק ת"ו' (ד"ה ולדינא), ויש להעיר על דבריו ואכ"מ. ומש"כ שם בין הדברים "השקיעה האמתית לענין מוצ"ש", פשוט שבא לאפוקי רק מן ער"ש, שמזה איירי לפני זה, ובזה אזלינן אחר השקיעה הנראית בראשי אילנות, וכדברי רבא לשמעיה (שבת לה ע"ב): "אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא".

גם אחרים שקבעו זמן עלוה"ש לפי אדה"ז על 18, 15 וחצי, 16, או 16.1 מעלות ('שימת עין' אות ג שבסו"ס 'הרב מלאדי', 'זמני היום בהלכה', כמובא ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאור הרשדב"ל עמ' מח-מט נא קב), אין הכרח שחולקים על זה, אלא לא נחתו לזה.

אמנם הזמן שנתפשט בלוחות הנפוצים שלא בקרב קהלות חב"ד על חשבון 16.1 מעלות, מקורו בספר 'אור מאיר' (פ"ד סי' א), והוא ע"פ 72 דקות בארה"ק בימים השווים לפני נה"ח בגובה פני הים.

התייחסות לנה"ח אמיתי ושקיעה"ח אמיתית בנוגע לחישוב שעות היום

וכאן אנו באים לשאלה לגבי זמן קרי"ש דאורייתא, שמבואר ב'סידור' רבינו הזקן (הל' קרי"ש) שמחשבים שעות היום מן נה"ח עד שקיעה"ח, האם גם בזה מחשבים מן האמיתי עד האמיתית או מן הנראה עד הנראית.

חשבתי אולי להוכיח דבר מן הזמן שנזכר ב'סידור'. שזל"ק שם: "זמן ק"ש של שחרית שהוא רביע היום, צריך ליזהר במאד בקיץ ביותר שלא לעבור הזמן, כי הוא יותר מוקדם בקיץ, שבמדינות אלו נץ החמה בקיץ הוא בערך ג' שעות ומחצה אחר חצות לילה, ורביע היום ארבע שעות ורביע, נמצא כלה הזמן בג' רביעי שעה שמינית."

והנה כידוע נכתב הסידור בסוף ימיו, והיה אז בליאדי. ליאדי נמצאת 54.6 מעלות צפון מקו המשוה, (ולא כפי שנזכר כמה פעמים ב'סדר הכנסת שבת' של הרב לוין), כיום בבאלערוס ושעון הנהוג שם (3+). הנץ החמה בגובה פני הים ביום הארוך (יוני 21) הוא 4:19 בבוקר. חצות היום לפי שעון הנהוג שם ביום זה וביום הקודם הוא 12:57, כך שגם חצות הלילה הוא כך. נמצא כי 4:19 על השעון של היום הוא 3:22 שעות אחר חצות הלילה.

ברם, נץ החמה אמיתי (1.583 מעלות תחת האופק) בליאדי ביום הנ"ל הוא בשעה 4:11 על השעון, שהוא 3:14 אחר חצות הלילה. א"כ יוצא שזה יותר קרוב לג' שעות ורבע אחר חצות מלג' שעות וחצי. וניתן להוכיח לכאורה שרבינו חישב ע"פ הזריחה בגובה פני הים.

אבל אין זה מוכרח, שהרי רבינו כתב שזה "בערך ג' שעות ומחצה", וכתב שזה "במדינות אלו" ולא רק במקומו ממש, והרי גם אם נאמר שכוונתו על נה"ח מדוייק בגובה פני הים צריכים עדיין לתרץ האי-דיוק בהלשון "בערך" שכתב, ועם נה"ח אמיתי ל"בערך" גדול יותר.

גם בסו"ז קרי"ש שרבינו כתב יש לדון, שזל"ק: "נמצא כלה הזמן בג' רביעי שעה שמינית", זאת אומרת 7:45 אחר חצות הלילה. ורביע היום לחשבון מן נה"ח ושקיעה"ח בגובה פני הים הוא 8:37 על שעון הנהוג, שהוא 7:40 אחר חצות לילה. ואילו להחשבון מנה"ח אמיתי עד שקיעה"ח אמיתית הוא 8:34 על שעון הנהוג, שהוא 7:37 אחר חצות לילה. וגם מזה אין להוכיח כלום, שבין כך ובין כך הזמן שנקט הוא על כרחך "בערך".

ומסברא מסתבר שמתחשבים על פי הנה"ח ושקיעה"ח האמיתיים, שרק זמן זה קורא רבינו בלשון "אמיתי". וכ"כ הרב לוין ('סדר הכנסת שבת' עם ביאורו עמ' סד), והרב פייגעלשטאק (שם עמ' קט). ובינתיים לא ראיתי מי שיביא דבריהם וידחה אותם.

ואפילו את"ל שזה ספק השקול, הלא קיי"ל דספק דאורייתא לחומרא, וקרי"ש דאורייתא.

החישוב בנה"ח ושקיעה"ח בגובה הים

ועוד, שאם נאמר שכוונת רבינו לחשב מן הנה"ח ושקיעה"ח הנראים, הרי יש בכך מעלות ומורדות. שהרי העומד בהר מתקדם הנץ ומתאחר השקיעה, אא"כ יש מלפניו הר אחר בגובה שווה להר שעומד עליו. וגם בזאת נחלקו הגרי"מ טוקאצינסקי (ס' 'בין השמשות' פ"ה עמ' נב-נה ופ"ז עמ' ס-סא) והגאון ר' איסר זלמן מלצר (בהערותיו שם עמ' קנז אות ז) אם מנכין ההרים מסביב. ויש עוד כמה ספיקות בזה, ראה מאמר תמציתי להרב יששכר דוב גראסמאן שי' מאנטווערפען בקובץ 'עץ חיים' (גל' כג עמ' רמה).

ובאירופה נתפשט לחשב נה"ח ושקיעה"ח בגובה פני הים רק משנת תר"ץ ואילך ע"פ הטבלאות שבספר 'תולדות שמואל' (קליין, ח"א, אויהעל תר"ץ, דף ל-לד). ולפני זה חישבו שקיעה מוקדמת בעוד עומד החמה בראש אילנות, או כאשר נסתר מן ההרים שמסביבם, ראה מש"כ הגאון ר' יחיאל אברהם זילבר ז"ל בספרו 'בירור הלכה' (תנינא או"ח סי' רסא עמ' יג). ובס' 'תולדות שמואל' עצמו (דף ל ע"ב) כתב שלא ברור שמתחשבים בגובה פני הים, ולחומרא יש להתחשב בשטח גם בהרים ובקעות. וראה גם בשו"ת 'שבט הלוי' (ח"ח סי' מב).

וזה טעם נוסף שלא לקבוע ע"פ הזריחה והשקיעה הנראים, משא"כ אם קובעים ע"פ נה"ח ושקיעה"ח האמיתיים, זה לעולם בגובה מסויים.

הלוחות הנפוצים כיום בחו"ל

להלן רשימה חלקית מלוחות שראיתי בכמה בתי כנסיות של חסידי חב"ד ושאר בתי כנסיות, וכן מאתרי אינטרנט אשר משתמשים בו.

'לוח זמני היום'

בכמה בתי כנסיות חב"ד ראיתי תלוי על הקיר 'לוח זמני היום' שיו"ל ע"י 'ועד לחיזוק קיום המצות', הנערך ע"י ר' מרדכי פּרימאק ז"ל, ויש לוח זה גם בפורמט כיס.

זמן עלוה"ש כפי המעלות (אשר משום מה קורא לו "רבינו תם לפי האופק") מחושב ע"פ 16.1 מעלות כמפורש שם.

זמן סו"ז קרי"ש ותפילה וכדומה לפי "שיטת הגר"א ובעל התניא" מחושב מן נה"ח בגובה הים עד שקיעה"ח בגובה הים.

בזמן צאה"כ בלוח הגדול, מלבד זמן הנקרא שם "רבינו תם כנהוג ע"ב דקות", יש עוד שני זמנים: א) "רבינו יונה ג' כוכבים קטנים", ב) "ג' כוכבים בינונים למילי דרבנן".

לא כתוב שם החשבון שהשתמש בו, וע"פ הבדיקה נוכחתי שזמן ל"קטנים" חישב 8.5 מעלות, והזמן ל"בינונים" חישב '5°7, שהוא 7.08 מעלות. בקונטרס שי"ל אחר פטירתו לרגל השלשים מתוך ליקוטי מאמריו (עמ' 30) כתוב: "ודע, דלענין עת צאה"כ רבו הדעות וב'לוח זמני היום' הדפסתי זמן 'ג"כ בינונים [למילי דרבנן]' '5°7 כטבלאות של ד"ר כהן והובא בספר מלמד להועיל מאת מוהר"ר דוד צבי האפפמאן זצ"ל סי' ל'. ול'שלשה כוכבים קטנים' הדפסתי '30°8 [°8.5] כטבלאות של הרב י.מ. טוקצינסקי בספרו 'בין השמשות'...".

ועל הד"ר ברוך כהן (קאהן) ראה ב'בירור הלכה' (זילבר, ח"ד עמ' עב) שכתב עליו: "הוא היה תוכן גדול, וחרדי מאד, ויש זכר לטבלאותיו בספרי חכמי דורו, ועד היום יש נוהגים לפי טבלאותיו". וראה גם 'הזמנים בהלכה' (עמ' תקכ-תקכא).

דיון על לוח הנ"ל

כאמור, הזמן הנכון לעלוה"ש הוא 16.9 מעלות, ולגבי זמני היום יש להתחשב בנה"ח ושקיעה"ח האמיתיים.

ועוד יש להעיר שהזמן של הרב טוקאצינסקי אינו "ג"כ קטנים" בלבד, אלא הוא "ג' כוכבים קטנים רצופים" הנצרך לזמן מוצ"ש כמבואר בשו"ע (או"ח סי' רצג ס"ב) ושוע"ר (ס"א). ושיעור זה הוא בשיא הקיץ בנוא יארק 50-51 דקות אחר השקיעה שבלוחות, ובשו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ד סי' סב, וע"ע יו"ד ח"ב סי' עט) כתב "אשר כחמשים מינוט אחר שקיעה כבר כל השמים מלאה כוכבים והוא חושך כבאמצע הלילה". אמנם לענין קרי"ש של ערבית אשר מבואר בשו"ע (סי' רלה) שזמנו "משעת יציאת ג"כ קטנים", מבואר בפוסקים (בב"י שם בשם רבינו יונה ובט"ז סק"א ומג"א סק"א) הטעם לפי שאין אנו בקיאים בבינונים, אבל רצופים בעינן רק במוצ"ש משום תוספת שבת. א"כ זמן קרי"ש של ערבית הוא לפני הזמן של 8.5 מעלות.

ועל הזמן של 7.08 מעלות של החכם קאהן יש להעיר, שבשו"ת 'מלמד להועיל' שם מבואר שחישב ע"פ ראיית עיניו לכוכבים בינונים בגודל השני (צווייטער גראֶססע), אבל בשש מעלות נראים רק כוכבים בגודל הראשון (שטערנע ערזטער גראֶססע), והם בגדר "כוכבים גדולים" לפי דעתו.

אבל לפי אדה"ז ב'סדר הכנסת שבת' יוצא שהכוכבים הנראים בערך בשש מעלות הם כבר בגדר "בינונים", וגדר הבינונים ביאר: "כשהרקיע בטהרתו והאויר זך נראים אז ג' כוכבים בינונים לזכי הראות מהאצטגנינין הבקיאים בגודל גוף הכוכבים כולם ברקיע ובגודל אורם, ויודעים שאלו ג' הנראים להם הם בינונים בגודל גופם ברקיע וגם באורם...".

"מיי זמנים.קום"

ראיתי גם לוחות מופקים מן האתר myzemanim.com, וגם בזאת מחשבים עלוה"ש 16.1 מעלות כנ"ל, וכן זמני קרי"ש ותפילה וכדומה מחושב ע"פ גובה הים וכנ"ל, ומוצ"ש כנ"ל.

וזמן "צאת הכוכבים" סתם שבלוח ההוא נחשב ע"פ 8.5 מעלות, שהוא כאמור הזמן הנצרך למוצ"ש ויו"ט בלבד, וכולל כבר תוספת.

ולענין כוכבים בינונים לסוף הצום יש שם שני זמנים: א) 6.45 מעלות ע"פ הגרי"מ טוקאצינסקי. ב) 7.12 מעלות ע"פ מ"ש בשו"ת 'אגרות משה' (או"ח ח"ד סי' סב) שיש להקל אחר 41 דקות מן השקיעה, (אך יש להעיר ששם לא כתב שאז נראים ג"כ בינונים, אלא חידש שיעור זה ע"פ "ספק ספיקא" שעשה בין ר"ת וגאונים כפי הבנתו את דבריהם).

כמובן שההולכים לאורו של אדה"ז אין להם ללכת אחרי שיעורים אלו לגבי זמן כוכבים בינונים. ורק בזמן מוצ"ש ויו"ט יש לנקוט שיעור 8.5 מעלות, שנתפשט שיעור זה ברוב תפוצות ישראל, כדכתבו הרה"ג שלום דובער לוין ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאורו (עמ' יט), והרה"ג יהורם אולמאן (שם עמ' עו), והרה"ג יוסף יצחק פייגעלשטאק ובשם הגה"ח ר' יצחק הכהן הענדל (שם עמ' קח). זולת במקומות הצפוניים כפי ראות עיני המורה, כמבואר שם.

"חב"ד.אורג"

כעת נבא על הלוחות שאמורים לשמש ציבור אנ"ש.

האתר Chabad.org עושה עבודה נפלאה בזיכוי הרבים שאין כדוגמתו בלי ספק, ורבים השיבו מעוון. והנה, מן האתר נשלח מכתב אל השלוחים מיום י"ח מנחם אב ה'תשע"ד בו כתבו שאחר כמה שנות חקירות ודרישות מתעדכנים הזמנים, והם ע"פ הכוונת הרבנים מורי הוראה בפועל, שהם בקיאים בחשבונות אלו, ומנו שם את הרב פייגעלשטאק, ואת דיין ראסקין, ואת הרב אולמאן. וממשיכים שהזמנים החדשים הם יותר מדוייקים ויותר מכוונים עם שיטת רבינו הזקן. עכתו"ד מתורגם מאנגלית.

והנה בביאור באנגלית המצורף באתר גילו לנו רק החשבונות לשני זמנים והם: של זמן משיכיר (11 מעלות), וזמן מוצש"ק (8 וחצי מעלות). וע"פ בדיקתי בשאר הזמנים יצא לי:

עלות השחר: 16.1 מעלות.

סו"ז קרי"ש ותפילה ומנחה וכו': מנה"ח בגובה פני הים עד נה"ח בגובה פני הים.

צאת הכוכבים: 7.08 מעלות. וכתבו בביאור על הזמנים שזמן זה הוא זמן מעריב וזמן טבילת מצוה.

סיום הצום: בערך 5.9-6 מעלות. ובביאור הנ"ל כתבו שמאחר שיש כמה דיעות ובהתחשבות בנוחיות הציבור, ומאחר שהתעניות מלבד יוה"כ דרבנן הם, סומכים על זמן מוקדם יותר.

דיון על זמנים של הנ"ל

אך יש להעיר על זמן עלוה"ש, שהרבנים פייגעלשטאק ואולמאן כתבו שזמן עלוה"ש הוא 16.9 מעלות, וכן גם דעת הרב לוין כמובא לעיל, ולא 16.1! וכפי הידוע לי לא גילה הרב ראסקין את דעתו להיפוך מזה.

עוד יש להעיר על זמן קרי"ש, שכפי המובא לעיל כתב הרב פייגעלשטאק שיש להתחשב בנה"ח ושקיעה"ח האימיתיים בנוגע לחישוב זמני היום כסו"ז קרי"ש וכדומה, וכן דעת הרב לוין, ושאר הרבנים לא גילו דעתם להיפוך.

עוד הערה על זמן צאת הכוכבים, שהרב פייגעלשטאק סובר שזמן מעריב כולל קרי"ש, וזמן טבילה, הוא בשש מעלות (מכתבו ב'סדר הכנסת שבת' עם ביאור הרשדב"ל עמ' קח ובמכתב אליי), והביא כן בשם הגה"ח ר' יצחק הכהן הענדל ז"ל. וכן נראה דעת הרב אולמאן (שם עמ' עו), והרב ראסקין (שם עמ' קיד).

נכון שיש חולקים ע"ז, ה"ה, הרב לוין (בספרו הנ"ל עמ' עז), והרה"ג שלום דובער הרצל שי' (שם עמ' פח), וראה גם 'קיצור הלכות משו"ע אדה"ז' (מילואים עמ' קב הע' 44). והללו סוברים שלזמן קרי"ש של ערבית יש להמתין עד זמן שווה להזמן שכתב רבינו ב'סדר הכנסת שבת' שעה אחת בקיץ באופק ליאדי. וגם לי הקטן אין הכרעה בזה, ובדברי תורה הלך אחר המחמיר. אלא שמן האתר כתבו שהזמנים שם מכוונים עם דעות שלשה הרבנים שמנו שם. ופלא הוא! שאלו סבירא להו שאין צורך בחומרא זו.

גם החשבון של 7.08 מעלות אין לו מקום לכאורה לפי דעת רבינו הזקן.

וכפי הנראה העדכונים שתיכננו לא הסתיימו כפי התכנית, ויש לקוות שבקרוב יתוקן הדבר.

הלוח של צבאות ה'

בלוח "זשואיש ארט קאלענדאר" של צבאות ה', ראיתי ג"כ שנקטו זמן סו"ז קרי"ש וזמן מנחה גדולה ע"פ הנה"ח ושקיעה"ח בגובה פני הים, ולא ע"פ נה"ח ושקיעה"ח האמיתיים.

ולגבי זמן קרי"ש של ערבית נקטו הזמן של בערך 6 מעלות (לא יכולתי לברר בדיוק מחמת עיגול חלקי הדקה), וכפי דעת הרב פייגעלשטאק וסייעתו. ולהעיר שאין זמן זה מוסכם וכמבואר, אם כי בודאי ראויים הם לסמוך עליהם.

ומעניין, שבאתר הנ"ל מחמיר יותר בדרבנן (מלבד מבתעניות), ממה שבלוח זה מקיל בדאורייתא.